יניב פכטר (39) אמנם נולד ביישוב אזור ויש לו קשר קרוב למקום, כבנו של יו"ר המועצה בעשור האחרון, אריה פכטר, אבל הגורל ניתב אותו מעט אחרת.

הוא לא רק חבר במועצת העיר חולון כבר שתי קדנציות, אלא גם היסטוריון ואספן מושבע של פריטים הקשורים לעיר, אותם הוא אוסף בשווקים שונים ברחבי הארץ, באמצעות סוחרים ומשוגעים לדבר.

פכטר. אספן חולוני שנולד בכלל ביישוב אזור | צילום: קובי קואנקס
פכטר הוא מורה להיסטוריה, אזרחות ותנ"ך ומנהל בית הספר העל־יסודי מח"ט רמלה. הוא מגיע מרקע של הדרכה וחינוך, כילד היה מדריך בתנועות נוער, פעיל במועצת הנוער ורכז פעילות נוער בחולון, וכשלמד הוראה היה ברור לו שהוא פונה למקצוע ההיסטוריה בגלל חיבתו הגדולה לעבר.

"במשך שנים חשבתי שאשתלב בפוליטיקה המקומית, זאת גם הסיבה שהשקעתי המון במועצה. היום אני מבין שיש לי מקום אחר, כאיש חינוך וכאספן, אני אוהב את התחומים האלו ובזה בוחר לעסוק גם בעתיד.

"תמיד התעניינתי בהיסטוריה של ארץ ישראל בכלל וחולון בפרט, יש לי נטייה לחקור דברים והעבר מסקרן אותי. הגעתי לחולון בגיל חמש, לאחר שהוריי התגרשו ואמי עברה לכאן ומאז אני מאוהב בעיר וכל דבר בה מושך אותי לגלות בה דברים חדשים".

התחיל ממש במקרה
בעבר ייסד פכטר את אתר האינטרנט של הפועל חולון, במשך עשר שנים ניהל אותו ונתן לו נופך היסטורי כשהחל לחקור את עברה של הקבוצה והקפיד להעלות לאתר מידע ישן לצד חדשות עדכניות, אך את האוסף הייחודי של פריטים מחולון התחיל ממש במקרה.

לפני 15 שנה הוא מצא שקית עם מסמכים של ראש העירייה הראשון של חולון, ד"ר חיים קוגל ומאז הכל היסטוריה, תרתי משמע. "בכל יום שישי אני מסייר בשווקים ומחפש דברים מעניינים, יום אחד פגשתי סוחר שטען שבידיו מזוודה עם פריטים ישנים של ד"ר קוגל.

"מיד כשראיתי אותה הבנתי שזה הדבר האמיתי, היו שם מסמכים נדירים שלו, פריטים אישיים כמו הדרכון שלו ואפילו משקפיו, עט שלו ומצית שנהג להשתמש בו. הפריטים האלו התחילו את האוסף שלי וכיום אני בין 150 האספנים הארצישראלים שמחפשים בכל העולם פריטים עתיקים, כאשר לי יש חיבה מיוחדת לחולון. לימים השגתי גם את תכולת ביתו של ראש העירייה השני של חולון, פנחס איילון".

מה הפריט הנדיר ביותר באוסף שלך?
"קשה לי לומר, יש לי למעלה מ־10,000 מסמכים ואלפי פריטים נדירים. יש לי פריטים בעל ערך תרבותי, כמו הכרטיס הראשון שנמכר בבית קולנוע בעיר, וגם פריטים בעלי משמעות עירונית, יש לי מסמכים של המתיישב הראשון בחולון, שלמה גרין ומסמכי הבית הראשון שהוא רכש בשכונת גרין, השכונה הראשונה שקמה בחולון.

"יש לי את כרטיס האוטובוס של הקו הראשון שעבר בשכונת גרין, מפת התכנון עם חתימת המהנדס המקורית של שכונת גרין, כל אלו הם ממצאים ראשוניים בחולון. יש לי גם את המפות הראשונות של חולון ששורטטו על ידי מודד הקרקעות שבדק את השטח לפני קום המדינה.

פרטים מהאוסף של פכטר | צילום: קובי קואנקס

"בימים ההם עוד לא היו ארכיונים של עיריות, כל החומרים האלו אוכסנו אצל אנשים פרטיים והם מתגלגלים אליי בדרך לא דרך. לפעמים מדובר בחומר שאנשים פשוט זרקו לזבל ובכלל לא הבינו איזה אוצר יש להם".

את הפריטים אמנם לעתים מאתרים בזבל, אך זה כמובן לא אומר שהם חסרי ערך. "להערכתי הוצאתי עד היום כחצי מיליון שקל על האוסף של חולון, אם כי זה ממש לא אומר שזה השווי שלו", ממהר פכטר לסייג בחיוך, "אני פשוט משקיע את הכסף כי זה מעניין אותי.

"הכל מאוחסן אצלי בוויטרינות וקלסרים, יש לי ציורים של ציירים חולונים שציירו את הנוף בעיר והם תלויים בביתי, אני מאוד אוהב להביט בהם".

לא כל החומר הגיע בדרכים כשרות, פכטר למד לא פעם על בשרו כי כשמדובר בחומרים נדירים ששווים כסף רב, לא לכולם יש כבוד להיסטוריה.

"לפני כחמש שנים עשיתי תערוכה בבית מאירוב, הצגתי את כל הפריטים ואנשים רבים באו לצפות בהם. אחד מהמבקרים זיהה את אבא שלו שהיה אחד מחמשת הכבאים הראשונים בעיר. היה לי צילום שלו עם הפנקס האישי שלו ואפילו תמונה שלו עם בנו, המבקר ממש מצא את עצמו בתמונות.

"בדיעבד התברר שבית הוריו בתל אביב אכן נפרץ ובין השלל הרב שלקחו הגנבים הם לקחו גם חומר היסטורי והוא התגלגל לשוק עתיקות בדיזנגוף, שם מצאתי אותו. כמובן שהצעתי לו לקבל את הדברים שלו בחזרה אבל הוא היה איש יקר ומקסים ומיד אמר לי שהוא מעדיף שזה יישאר אצלי, במקום שבו נעשה שימוש בעל ערך, למרות שהתעקשתי הוא ממש סירב לקבל את הפריטים בחזרה.

"במקרה אחר זכיתי להציל חלק גדול מהארכיון של מקווה ישראל. לפני 12 שנים ביקרתי בחנות בולים בתל אביב, התעניינתי אם יש משהו חדש ותוך כדי התבוננות שמעתי שני גברים משוחחים עם בעל החנות.

"הגברים ביקשו למכור לו מסמכים שהביאו בשקית ולטענתם מדובר בחוזים ושרטוטים ישנים של מקווה ישראל מלפני קום המדינה. לפי השיחה הבנתי שהם מכרו לו בעבר חלקים מהארכיון של המקווה.

"כבר באותו היום מיהרתי לדווח להנהלת מקווה ולהגיש תלונה במשטרה, התברר כי מדובר באנשים שעשו עבודות שירות שגזר עליהם בית המשפט, במסגרת עבודתם התבקשו לסדר את הארכיון והם ניצלו את ההזדמנות כדי לגנוב.

"למזלי רוב החומר אותר, אם כי הבנתי שחלקו כבר נמכר במכירות פומביות. כיום הארכיון נמצא בגנזך הרשמי בארכיון הציוני ולשמחתי הוא ניצל. יש לי המון כבוד לפריטים היסטוריים ולא הייתי רוצה להשיג אותם בדרך לא כשרה".

פרטים נוספים מהאוסף | צילום: קובי קואנקס

טיפ לאספן המתחיל

מה הפריט שאתה עדיין חולם להשיג?
"קשה לומר. מאז שהשגתי את הפנקס של שלמה גרין אני חולם להשיג את כל שאר המסמכים שלו, ידוע לי שיש עוד דברים בשוק ואני מנסה לאתר אותם. עבורי כל גילוי הוא דבר חדש, כל יום שישי בשווקים אני מוצא פריט שמפתיע אותי וכל סוחר שמאתר עבורי חפץ נוסף מצליח לשמח אותי. יש בזה המון ריגוש ואדרנלין.

"לכן אם יש מישהו שמתעניין בתחום וחושב להיות אספן אני ממליץ לו לא להתפזר. מאוד קל להתפרש לכמה תחומים אך עדיף להישאר ממוקדים אחרת אין לזה סוף. גם צריך לחשוב על העתיד, לכן אני באופן אישי מתחייב יום אחד למסור כל האוסף שלי לארכיון חולון, בתקווה שיקום מוזיאון גדול ומרשים שייתן לו את הבמה הראויה".