במשך שנים נחשב הכרם בכפר הנוער מקווה ישראל לאבי הכרמים, עם ותק שהולך אחורה עד שלהי המאה ה־19. הכרם המפואר התפרש על פני 150 דונם וסיפק ענבים ליקב של 'מקווה' ששיווק יין בכל הארץ.

באותן שנים שימש גם כאחד מהיקבים הגדולים בישראל. עם השנים הפעילות מקום פחתה והלכה ובשנת 1972 נסגר באופן רשמי.

יהודה חכים, אחד מהחניכים שעבדו ביקב המיתולוגי, ומנהל המשק החקלאי בכפר, החליט לפני חמש שנים להחזיר עטרה ליושנה. הוא ביקש ממנכ"ל הכפר, רונן צפריר, שטח קטן בן חמישה דונמים שעליו תשוחזר העבודה ביקב הישן.

לאחר ששתל את הגפנים התברר לחכים הפוטנציאל האמיתי שטמון במיזם, ובשנה שעברה נפתחה לראשונה התמחות ביין בתוך מגמת מדעי החקלאות. חכים, התלמידים ומרכז ענף המטעים, הכרם וייצור היין, אליהו פרטוש, הצליחו לייצר חבית של יין שסיפקה כ־250 בקבוקים מהם ייהנו הרוכשים בחג הפסח.


מבחני טעימה עם כוכבית
"אני הייתי כורם במקווה ישראל ב־1965 והיינו מכינים יין משובח", משחזר חכים. "אני זוכר אותנו מטפסים לגג היקב להעלות חביות, היינו מבלים כאן שעות ונהנינו מזה. זאת הייתה גאווה גדולה, לייצר יין איכותי בארץ ישראל בכפר החקלאי.

"הרעיון להשיב עטרה ליושנה היה קצת הימור, כשנטעתי את הגפנים לא הייתי בטוח שזה יצליח אבל כשהם התחילו לצמוח מיד הבנו את הפוטנציאל האדיר והתלמידים מאוד שמחו לתת יד ולקחת חלק בתהליך. הם למעשה לומדים כיצד להכין יין מהבסיס, החל מהשתילה וטיפוח הגפן וכלה בביקבוק של היין.

"אבל הם כמובן עושים את זה אחרת מאיך שאנחנו עשינו את זה בזמנו, היין שלנו היום נעשה בחקלאות הייטק, ביוטכנולוגית. לגדל גפנים ולהכין יין כל אחד יכול, הרעיון שלנו במגמה זה ללמד אותם לעשות את זה בצורה מתקדמת, טכנולוגית ועתידנית, דבר שכמובן משליך באופן ישיר על היין והופך אותו ליותר משובח ואיכותי".

מבנה היקב. היסטוריה שהולכת עד שלהי המאה ה־19 | צילום: קובי קואנקס
אך למרות הלמידה הרבה, לעבודה הקשה בשטח אין תחליף. את חודשי הקיץ בילו רוב תלמידי ישראל על חוף הים או בקניון ממוזג, בזמן שתלמידי המגמה השקיעו את שעות הזריחה בטיפוח הגפן.

"כל השנה עבדנו בכרם ולמדנו", מספרת אחת מתלמידות המגמה, נועה משולם (17). "הקפדנו להשביח את הענבים על ידי גיזום נכון של הענפים, חשיפה נכונה לשמש והשקיה ובחודש אוגוסט הגיע למעשה הבציר.

"אחרי כל ההשקעה, לא היה סיכוי שנחמיץ אותו. למרות שזה היה בחופש גדול, אני הגעתי בחמש בבוקר ובצרתי גפנים, זאת היתה חוויה מדהימה לראות את הענבים שהשקענו בהם כל כך הרבה הופכים ליין בחבית. השנה כבר עסקנו בייצור היין עצמו, למדנו את התהליך והפעלנו את היקב מחדש, זאת באמת הרגשה טובה שהחזרנו כבוד ליקב הישן שעליו שמענו סיפורים במשך שנים".

אך אל תמהרו לחוס על זמנה של משולם, עבור עבודתה הקשה וההשקעה הרבה היא נבחרה כתלמידה המצטיינת של המגמה וקיבלה פרס ייחודי ומרגש, שיעורי נהיגה ורישיון על טרקטור.
במגמה כ־80 תלמידים, מרביתם קטינים - על כן אינם יכולים לשתות את היין שהכינו, אך הם בהחלט יכולים לטעום.

"מי שטרם מלאו לו 18 שנה טועם ומרוקק למיכל, זה אומר שהוא לא בולע את היין", מסבירה תלמידה נוספת, הדר ורדי (18). "אני כבר יכולה ממש לטעום ממנו ואין ספק שיש לו טעם מצוין".

למה בחרתם במקצוע הזה?
"חקלאות במקווה ישראל זה מקצוע מדעי לכל דבר", מסביר תלמיד נוסף, גבריאל רוזנקוב (17). "אף אחד לא שואל תלמיד לפיזיקה או ביולוגיה למה הוא בחר בתחום הזה, אז למה כשמגיעים לחקלאות חושבים שזה רק שדה? כמו כל מקצוע מדעי, גם מקצוע החקלאות יכול לעזור לנו באקדמיה ולקדם אותנו".

בין התלמידים יש גם ילדים ממשפחות חקלאיות שרואים בלמידה השקעה לעתיד. אביה של עדן נקוה (18) הוא חקלאי מרמת השרון ומבחינתה עתידה בתחום כבר סלול. "אני רוצה להשתלב בעסק של אבי, גם אם לא בעבודה בשטח אלא בשיווק, חשוב לי להכיר את התחום וזאת הסיבה שמלכתחילה בחרתי במגמת מדעי החקלאות. היין זה בונוס ענק מבחינתי כי כשהתחלתי בכיתה י' לא ידעתי שזה יקרה. גם ההורים מאוד שמחו, אמנם אין לנו כרם אבל כל הלמידה וההתמקצעות בגידולים חשובה לחקלאים".

תלמידי המגמה ביקב. "כמו כל מקצוע מדעי" | צילום: קובי קואנקס
הבציר הראשון הניב כ־250 בקבוקים של יין מסוג פטי ורדו, אך בבציר הבא שיתקיים בקיץ מקווים במקווה לקבל קרוב ל־750 בקבוקים. לאן מיועדים הבקבוקים? כרגע נהנים מהם בעיקר עובדי הכפר.

"בשלב זה אסור לתלמידים לקנות בקבוקים ואנחנו עדיין לא משווקים החוצה, אבל מי שבא לבקר מוזמן לרכוש," מסביר פרטוש. "הרעיון הוא באמת להתרחב ולפתוח חנות יינות בתוך הכפר שבו יעבדו תלמידים שיקבלו הכשרה כ'סומלייה' (אוצר יין) ויוכלו להמליץ על היין שלנו. משאר התוצרת שלנו התלמידים כמובן יכולים ליהנות כמה שהם רוצים, הם אוכלים כאן חופשי אבוקדו, תפוזים וכדומה, אבל רק בכפר עצמו.

אנחנו לא מאפשרים להוציא החוצה. בינתיים זה הקסם של המקום, כל מי שטועם את הפירות שלנו אומר שהם הכי טובים שיש וכך גם היין".

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו