למה יש מובלעת של חולון בתוך בת ים? מדוע נתח גדול בעיר שייך לבית העלמין? מדוע תושבי בת ים עניים יותר, גרים בצפיפות רבה יותר, מקבלים פחות שירותים, אך משלמים ארנונה גבוהה מהשכנות?

קריית מיכה. דעות התושבים חלוקות
התשובה לשאלות הללו, אם שואלים את עיריית בת ים, פשוטה: חוסר צדק חלוקתי, שמתחיל בפגם מובנה בחלוקת הגבולות ההיסטורית בין הערים. ליקוי שהותיר את העיר תחומה בין הים לבין ערים שכנות עם משאבי קרקע גדולים עבור בניית אזורי מגורים, תעסוקה ומסחר רווחיים.

זו הסיבה שהובילה את בת ים להגיש, בפעם השלישית, בקשה לוועדה גיאוגרפית כדי שתדון בשינוי גבולותיה. אם תצליח לשכנע את הוועדה (שפסקה כבר פעמיים בעד שינוי גבולות, אך המלצותיה לא אושרו) - יסופחו לעיר שכונת מיכה וחלק מתוכנית ח־500 מחולון ובנוסף הקצה הצפוני של אזור התעשייה הצמוד לבית העלמין ו'מתחם אלקטרה' מראשון לציון.

אלא שעבור חולון וראשון לציון מדובר במהלך 'השתלטות' מצד בת ים, צעד נואש בעיניהם למניעת איחוד עם תל אביב ב־2023 והן לא מתכוונת לוותר על אף גרגר של חול. כל אחד מהצדדים טוען שהצדק עמו. והעמדות לפניכם.

עמדת בת ים
הטיעון המרכזי של בת ים הוא מאבק לצדק חלוקתי, תוך תיקון אי צדק היסטורי. ב־2023, לפי החלטת ועדת משרד הפנים ובאישור השר, צפויה בת ים להתאחד עם תל אביב יפו.

הסיבה נובעת ממשבר תקציבי מתמשך בעיר וחוסר יכולת של בת ים, במצבה הנוכחי, להגיע לאיזון כלכלי. הקושי העיקרי בעיר נובע מהיעדר שטחי מסחר ותעשייה. למרות שאוכלוסייתה קטנה יותר משל השכנות (כ־158 אלף), מדד הצפיפות בה גבוה בהרבה. זו גם הסיבה, לדברי העירייה, לכך שתעריפי הארנונה בעיר גבוהים יותר משכנותיה.

לכן החליטה העירייה, שלאחרונה הוצמד לה חשב מלווה כחלק מתוכנית הבראה, להגיש בקשה לוועדה הגיאוגרפית לשינוי גבולות, מהסיבות הבאות:
"היעדר שטחים אטרקטיביים להכנסות שאינן ממגורים, חיסרון תקציבי להענקת שירותים מיטביים לתושבים, אוכלוסייה ברמת סוציו־אקונומית נמוכה משכנותיה, צפיפות, תעריפי ארנונה גבוהים, הסתמכות על מענק איזון (40 מילון שקל) וגירעון מובנה (87 מיליון שקל)".

העירייה מציגה פיתרון בן שלושה מרכיבים: תוכנית עירונית לפיתוח, תוכנית הבראה הכוללת סיוע ממשלתי ותוכנית לשינוי גבולות. היא מציגה נתונים כלכליים שלפיהם אם ישונו הגבולות, עד 2020 יגדלו הכנסותיה בכמעט 44 מיליון שקל ועד 2030 ב־62 מיליון שקל.

האם הפיתרון ימנע איחוד עם תל אביב? גורם מקצועי שהופיע בפני חברי מועצת העירייה השבוע הציג אסטרטגיה, לפיה אם ועדת הגבולות תקבל את הבקשה, העיר עשויה לצאת מהמשבר התקציבי שהוליד את האיחוד וכך ניתן יהיה אולי לבטלו.

ראש עיריית בת ים, יוסי בכר, שוב?
"כבר למעלה מ־15 שנה שאנו מנהלים מאבק לחלוקה צודקת של קרקעות ומשאבים ציבוריים, במטרה ליצור שיוויון ברמת התקציבים להם זוכים תושבי בת ים ביחס לתושבי הערים השכנות.

"השטחים אותם אנו דורשים מוועדת הגבולות הם שטחים שבפועל נמצאים בבת ים, אך מוניציפלית שייכים לרשות אחרת. כל בר דעת מבין שאת העיוות ההיסטורי הזה צריך לתקן".

עמדת חולון
בקשת עיריית בת ים לא הפתיעה את תושבי קריית מיכה החולונים, שחלקם כבר ממילא מרגישים בת ימים. "אנחנו ממילא משתמשים במרבית השירותים בבת ים", מספרת תושבת השכונה.

"בנק, קופת חולים, דואר - בכל זה אנחנו שייכים לבת ים וזה לא מפריע לנו. חולון רלוונטית למי שיש לו ילדים בגילאי בית ספר ובתשלומי ארנונה".

ח-500. קשה לראות את חולון מוותרת עליה | צילום: קובי קואנקס
לדבריה, יתרון הסיפוח יפתור את בעיית בתי הספר בשכונה. "בכל שנה יש סרט עם ההסעות לבתי הספר. בשורה התחתונה, אנחנו מעדיפים להישאר בחולון, אבל כל עוד ימשיכו לעשות בלגן עם מוסדות החינוך אולי עדיף שנסופח".

אבל לא כולם מסכימים. תושבת השכונה, רווית אשרף, לא מוכנה לשנות כתובת: "אנו מקבלים את השירותים העירוניים מחולון ומאוד מרוצים. שינויים זה בעייתי. הילדים שלי גדולים, אז אני מניחה שמי שיש לו ילדים קטנים מתקשה יותר עם ההפרדה, אבל לנו זה טוב. חשוב לציין שכאשר אנחנו מבקשים מהעירייה שירותים עירוניים כמו גיזום עץ, אנחנו מקבלים את זה בזריזות בדיוק כמו שאר תושבי העיר".

גם אם חולון תסכים לוותר על קריית מיכה, קשה לדמיין תרחיש בו עיריית חולון תוותר מרצונה על חלק מתוכנית ח־500. מדובר בקרקע הפנויה האחרונה בעיר ורק לאחרונה אישרה הוועדה המחוזית להקים עליה שכונה חדשה.

התכנון של חולון הוא לבנות בשטח זה 13 אלף יחידות דיור בבניינים של עד 20 קומות, בהם שטחי מסחר ומשרדים, שיזרימו הרבה כסף לעירייה. חלק מהשטח מתוכנן לשמורת טבע ייחודית והשטח הנותר יחולק בין גופים פרטיים שכבר רכשו את הקרקע.

מדובר בשטח שחלוקתו עלולה להפוך להליך ארוך ומורכב. לדברי גורמים בעירייה, איש לא מעוניין לחלק את העוגה עם בת ים. "איפה נשמעה חוצפה כזאת?", תוהה בעל קרקע בשטח. "המשפחה שלי רכשה את האדמה הזאת עם קום המדינה וכל השנים שמרנו עליה, כי ידענו שחולון תפתח אותה.

"אני לא מוכן להיות בעל נכס של צד שלישי, שמעולם לא הכיר את המקום ומעולם לא תרם לפיתוחו. יש גורמים שכבר עשרות שנים עמלים על התוכנית, אז באיזו זכות הם דורשים נתח מרכוש פרטי? אם עיריית חולון רוצה לנדב להם שטחים ציבוריים היא מוזמנת, אך מהיכרותי עם הנפשות הפועלות, אף אחד לא יחלק כאן מתנות חינם".

מעיריית חולון נמסר בתגובה: "בשנים האחרונות עיריית בת ים אינה חדלה מלנסות להעביר בכל דרך אפשרית שטחים מחולון לתחומה, או לחילופין דורשת לקבל כספים שמקורם בתשלומי הארנונה שנגבים מתושבי חולון. כל הפעולות האלה נעשות על ידה במקום לעשות מאמץ כן ואמיתי לייעל את המערכת העירונית בבת ים, שיביא לצמצום הגירעון בקופתה.

"כפי שעשתה עיריית חולון בעבר, כך גם על עיריית בת ים חלה החובה להתייעל ולבצע פעולות להגדלת ההכנסות, כדוגמת יותר בנייה של אזורי תעסוקה ופחות בנייה למגורים. לא יעלה על הדעת שתושבי חולון יממנו את גירעונותיה של בת ים".

'מתחם אלקטרה'.  אמור להפוך למרכז עסקים גדול" | צילום: קובי קואנקס

עמדת ראשון לציון
ראשון לציון מתמודדת עם קשיים פנימיים משלה. ראש העירייה דב צור חזר רק לאחרונה ללשכתו, לאחר ששהה במעצר בית. שם מסרבים להתמודד עם המשבר החיצוני שבת ים משליכה לעברם.

האזור שבת ים מבקשת לספח אמור להפוך למרכז עסקים גדול. חלקו כבר בנוי ופעיל, חלקו האחר עדיין ריק, אך מתוכננת בו בנייה נרחבת. הפקעת השטח לטובת בת ים, משמעותה הפחתת הכנסות ארנונה עסקית מהאזור. למרות שהעיר שופעת קניונים ואזורי מסחר, לא בקלות יוותר ראש העירייה צור על התוספת התקציבית לתושביו, בוודאי שלא עבור תושבי עיר אחרת.

מעיריית ראשון לציון נמסר בתגובה: "עוד טרם יבשה הדיו על ההחלטה של ועדת הגבולות בין תל אביב, ראשון לציון, בת ים וחולון, והחלטת שר הפנים לגביהן - וכבר מישהו בעיריית בת ים חושב שהוא יכול לשגע פעם אחר פעם את מוסדות המדינה, כדי לכסות על חוסר היכולת לנהל את העיר שלו.

"לגבי בת ים נקבע הפיתרון של האיחוד עם תל אביב, אחרי דיונים שנמשכו שנים רבות. כזכור, בעבר בת ים כבר קיבלה מראשון לציון שטחים אדירים לצורך הקמת מטרופולין עסקי ובמקום זה הקימה שכונת מגורים צפופה, שתביא להגדלת גירעון נוספת של בת ים. אנו, כמובן, נתנגד לבקשתם באופן נחרץ".

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו