אם נדרש קצת זמן לעכל את המושג עיר חכמה, שמשמעותו לא ממש ברורה, הנה מגיע חידוש נוסף: פח הזבל החכם, שעוקף מימין את כל משאיות הזבל שתקעו אתכם בבוקר בפקק.

הפחים הם רק אחד משלל הפיתוחים של PSI Ecology. חיישני האשפה שהמציאה החברה מבשרים מתי הגיעה שעת ריקון הפח, המערכת שלה מחשבת את המסלול לנהגי משאיות הזבל, מתריעה מפני שריפה וגם ממליצה על טקטיקות לחיסכון במשאבים.

איך פועל פח חכם?
"בכל פח יש חיישן בעל כרטיס סים, והוא מדווח ליחידה מרכזית מהו נפח הפח בכל זמן נתון", אומר אבי רון, מנכ"ל החברה. "שם מזהים עד כמה הפח מלא, מה הטמפרטורה בתוכו ואם פינו ושטפו אותו".

אבל ממילא מפנים פחים.
"אבל עכשיו יוכלו לתכנן מסלולי פינוי לפי הצורך, ולא על פי היום בשבוע ולייצר תוכנית עבודה ומסלולים לפי הדחיפות. המערכת מחוברת למפות גוגל ויודעת לכוון את המשאיות שלא לעבור ליד בתי ספר בשעות שבהן מורידים תלמידים למשל. כך נחסכת חסימת נתיבי התנועה".

יש גם תועלת כלכלית לרשות המקומית?
"מדובר בחיסכון של כ־30 אחוזים. באשדוד, למשל, עלויות פינוי האשפה עמדו על מיליון וחצי שקלים בחודש, כך שהחיסכון גדול בהחלט. ויותר מזה, לרשות המקומית יש עכשיו פיקוח מלא וממוחשב על הפינוי, בלי להזדקק לדוחות של הקבלן. השיטה גם מקנה פיקוח על מספר השטיפות של כל פח, שחייב להתבצע על פי החוק. וחוץ מזה, הפחים גם כשרים".

הם מזהים מאכל לא כשר?
"ממש לא, אנחנו לא משוכללים עד כדי כך", הוא צוחק. "בצפת, למשל, ביקשו שחיישני הפחים לא יפעלו בשבת, כדי שמי שזורק את הזבל לא יחלל שבת".

וזה קורה?
"בוודאי. בגלל זה קוראים להם פחי זבל חכמים".

הכל באינטרנט

לא רק פחי הזבל יפתיעו בחוכמתם בכנס החדשנות האורבנית הבינלאומי מוני אקספו (Muni Expo), שמארגן מרכז השלטון המקומי. בין המוצגים יככבו שפע של סטארטאפים וחידושים ישראליים בתחום העיר החכמה. בין השאר יוצגו פארקים מוזיקליים ומדעיים לילדים, פיתוחים מיוחדים לחיסכון במים, מתקנים אישיים לבדיקת זיהום האוויר וגם הסטארטאפ זן־סיטי, שמאפשר לקודקודי העירייה לקבל משוב מהתושבים בזמן אמיתי.

מדד התושב המבסוט. זן סיטי. צילום: יח"צ

"העולם עובר תהליך עיור מואץ. האו"ם צופה שבשנת 2050 יחיו כ־64 אחוזים מאוכלוסיית העולם המתפתח ו־85 אחוזים בעולם המפותח בערים", מסביר אייל פדר־לוי, מנכ"ל זן־סיטי ומנהל עמוד הפייסבוק "ערים חכמות ישראל". "עד שנת 2025 צפויות להיות כ־37 מגה ערים ובהן יותר מ־10 מיליון תושבים, 22 מהן יהיו באסיה. כל זה מחייב טכנולוגיות חדשניות שיהפכו את הערים המצטופפות לערים חכמות".

"מבחינתנו כראשי ערים", אומר חיים ביבס, ראש עיריית מודיעין־מכבים־רעות ויו"ר השלטון המקומי, "הטכנולוגיות נועדו בראש ובראשונה לשפר את השירות לתושב. בד בבד המטרה היא לנהל את העיר באופן חכם ויעיל יותר ולספק מענה לתושבים בשלושה תחומים עיקריים: ביטחון, שירותים מתקדמים ותקשורת עם התושבים".

מה קורה בישראל?
"יותר ויותר ערים מאמצות סטארטאפים של ערים חכמות. במודיעין, למשל, אף אחד כבר לא מגיע להירשם לגנים או לבתי הספר במשרדי העירייה. הכל מתבצע באינטרנט".

אפשר לדרג את הערים הכי חכמות בישראל?
ביבס: "אין עדיין דירוג, למרות שאין עוררין על כך שתל אביב היא העיר החכמה בישראל".

"קשה לערוך דירוג", מסכים אייל פדר־לוי. "בכל עיר משתמשים בסטארטאפים שונים לפי צורכי הרשות, כך שלא פשוט להשוות ביניהן".

הגורם הכלכלי משפיע?
ביבס: "בהחלט. רשויות שיש להן אמצעים יכולות להפנות יותר משאבים לפיתוח עיר חכמה. בפריפריה זה יותר מסובך וקשה כלכלית, כי הם עדיין מצויים בצעדים הראשונים בהטמעת האמצעים. לשמחתי, השרה לשוויון חברתי גילה גמליאל עושה כל שביכולתה להפנות משאבי ממשלה גם לפריפריה לצרכים הללו. יותר מ־93 אחוזים מערי ישראל צפויות להפוך לערים חכמות בשנים הקרובות, וזה ישפיע על כל צורת החיים שלנו בעתיד".

גן ילדים מלא מדענים

כנס החדשנות האורבנית, שיתקיים בעוד שבועיים, מציע שדרוגים בכל תחומי חייו של התושב. הפארקים בעיר החכמה בעתיד (ובאחדות מהערים כבר עתה), למשל, יאפשרו ללמוד על גדולי המוזיקאים וגם, לא פחות חשוב, לקבל שיעור בפיזיקה בגן המשחקים שמתחת לבית.

ישראל בן עמי ורועי ביטון, "גן וצליל". צילום: אבי רוקח

"גני השעשועים שאנחנו מכירים הולכים ומשתנים", אומר ישראל בן עמי, שהקים את חברת "גן וצליל" עם שותפו רועי ביטון. החברה פיתחה כלי נגינה עמידים בתנאי מזג האוויר ובנויים לשימוש אינטנסיבי יום יומי. "לא לכל אחד יש יכולת לקנות כלי נגינה וללמוד לנגן עליהם, אז הבאנו אותם אל המרחב הציבורי".

בחולון, בנס ציונה, באור עקיבא, בגדרה, באשדוד, במודיעין, בראשון לציון, במעלה אדומים, בירושלים ובקריית חיים כבר אפשר לראות ילדים עומדים סביב תופים צבעוניים ויוצרים מעגל מתופפים. אחרים מתרגלים שלוש אוקטבות על המטלופון, המרימבה והקסילופון. "המטרה שלנו היא לקרב בין בני אדם באמצעות עולם הצליל וליצור שיח באמצעות כלי הנגינה", אומר בן עמי. "כלי הנגינה של החברה אינטראקטיביים ומזמינים ללמוד לנגן יחד באמצעות מערכות הלמידה המותקנות בכלים".

איך אפשר לעשות את זה?
"אפליקציה ייעודית שאפשר להוריד לטלפון הסלולרי מאפשרת ללמוד תווים ולנגן בפארקים שלנו".

גם חברת איי.בי.איי גן מדע ממציאה מחדש את גני המשחקים. הרעיון: מתקנים שיש בהם גם העשרה מדעית וחינוכית. בנס ציונה, בנתניה, באשקלון, בדימונה ובנתיבות ילדים עולים על מתקן תא טייס כדי ללמוד על עיצוב מסוקים, יוצרים כוח צנטריפוגלי על מתקן היקום המסתובב ופוסעים על הליכון פיתגורס כדי להבין את הפיזיקה של משולשים. גם שמות המתקנים לקוחים מעולם המדע: אופני מערבולת, טיסה בשחקים, פטריית שיווי משקל, קפיצת ירח וקרוסלת מערכת השמש. ילד שעולה לתא טייס שמדמה טיסה של מסוק, מרים את המנגנון באמצעות משאבת כף יד ולאחר מכן את הדוושות, כדי ליזום תנועת מדחף. האנרגיה שנוצרת מאירה את המבנה כולו.

"בגן המדעי של חברת איי.בי.איי יש מים, אור, אנרגיה סולארית ואלקטרוניקה", אומרת מירב פאר. "אפשר ללמוד בגן חוקים פיזיקליים, מושגים של העולם והיקום ואנרגיה חלופית. הפעילות בגן מעודדת שיתוף פעולה ועבודת צוות. הגן לא מחובר למקור חשמל חיצוני, כל האנרגיה הדרושה מופקת מאנרגיית השמש ומאנרגיית המשחק של המשתתפים".

ככה חוסכים מים

בערים החכמות לא רק עושים אלא גם בודקים מה דעתו של הלקוח, כלומר התושב. הסטארטאפ זן־סיטי פיתח מערכת שמספקת לעיריות פידבק של תושבים בזמן אמת. הנתונים מבוססים על מידע שנאסף מהרשתות החברתיות, ממוקדי העירייה ומניתוח משובי התושבים. מדובר בפלטפורמה דו־כיוונית לקשר ישיר בין התושבים לרשות המקומית, והיא כבר אומצה בנתניה, באילת, במודיעין, ברמת גן, בתל אביב, באשדוד, ברעננה, בקריית גת, בגבעתיים ובמעלות תרשיחא.

"האלגוריתם שבאמצעותו זן־סיטי מנתחת את המידע מבוסס על בינה מלאכותית. הוא מאפשר סיווג של מאות אלפי אינטראקציות וניתוחים מורכבים בשניות אחדות", אומר אייל פדר־לוי. "גילינו שסקרי שביעות הרצון שעורכות הרשויות אינם אמינים. הכלי שאנחנו מספקים מאפשר הבנה יותר עמוקה לרצונות ולצרכים של התושבים במצבים של אירועים ביטחוניים, בהעדפת אירועי תרבות, בתחום פינוי האשפה ועוד".

אקווה, חברה נוספת שתציג בכנס, פיתחה מערכות שמאפשרות השקיה יעילה, מקצועית וחסכונית. האמצעי: תוכנה חכמה, מערכת אלחוטית שפרושה ברחבי העיר ויחידות בקרה שמאפשרות פיקוד על הברזים ומנטרות את כמויות המים והספיקות.

"זה התחיל בצורך של החקלאים על קו הגבול להשקות את השדות שלהם", מסביר אמיר גבעון מאקווה. "בימי מתיחות ביטחונית הם לא יכלו להגיע ולהפעיל את מערכות ההשקיה. הרעיון היה לפתח מערכת שתאפשר להם לעשות את זה מרחוק. רשות המים מתקצבת את כמות המים להשקיית גינות. מערכת הבקרה שלנו מאפשרת להמשיך להשקות את הגינות בלי לחרוג מכמות המים המוקצבת".

בימים אלו אקווה מטפלת בשדרוג מערכות המים והבקרה בפארק גני יהושע בתל אביב וממירה את התקשורת הקווית שהונחה לפני 25 שנה בתקשורת אלחוטית מתקדמת. "ברחבי פארק ציפור בגני יהושע יותקן חיישן מפלס. ברגע שהוא יזהה שגובה האגם יורד, יתמלאו המים באגם באופן אוטומטי".

ומהמים אל האוויר: תושבי חיפה והקריות ישמחו לגלות שבקרוב יוכלו להחזיק בבתיהם מתקן נייד למדידת זיהום אוויר, פרי פיתוחה של חברת אגרולן מרמת הגולן. "אם עד כה מדידת חלקיקים מזהמים באוויר היתה רק במכשירי ענק, מעתה היא תהיה זמינה גם לאנשים פרטיים ולארגונים ירוקים ואזרחיים", מבשר יהודה גליקמן, מנכ"ל החברה. "אחד מגורמי הזיהום המסוכנים הם החלקיקים הנישאים באוויר, שמקורם בפעילות תעשייתית, במחצבות, בתחנות כוח, במפחמות ובשריפות חקלאיות.

"ריכוזים גבוהים של חלקיקים מרחפים עלולים לגרום מחלות בדרכי הנשימה ותחלואה קשה. 'התחנה הסגולה' שפיתחנו משתמשת בחוכמת ההמונים לניטור זיהום האוויר. נתוני המדידה מוצגים על מפת גוגל מקוונת, והיא מבהירה באופן גרפי את דרגות הסיכון בכל מקום לפי צבעים".

תערוכת מוני אקספו תתקיים ב־14־13 בפברואר בשעות 17:00־09:00 בגני התערוכה בתל אביב, ביתן 2

מה האיי־קיו של העיר שלכם?
ערים חכמות רואות בתושב לקוח, ומטרתן לשפר את השירות, להגביר את הביטחון, לדאוג לאיכות הסביבה ולחסוך באנרגיה. אף שמדובר במושג לא לגמרי מוגדר, שכל עיר יכולה לפרש על פי העדפותיה, ברור לכל שמדובר בטכנולוגיה שמטרתה להנגיש מידע ולהפוך את כל מה שהעיר מספקת — תחבורה, חניה, זבל, איכות סביבה, תאורה, ביטחון ועוד — ליעיל יותר.

איך מזהים חוכמה עירונית? פינוי אשפה באמצעות מערכת חכמה. גלישה אלחוטית חופשית ברחבי העיר. ניהול יעיל של התחבורה בעיר. מצלמות אבטחה להגברת הרגשת הביטחון. חיישנים לניטור רעש וזיהום אוויר. חיסכון במים וזיהוי תקלות צנרת. תאורה חכמה ומערכת כיבוי והדלקה.

חכמות גדולות

ערי ישראל אינן מבזבזות זמן ומנסות להיות חכמות יותר, מתקדמות יותר וטכנולוגיות יותר
בתל אביב פועלת האפליקציה העירונית דיגיתל, ששומרת על קשר עם התושב וזיכתה את העיר בהכרה בינלאומית. נכון להיום עובדים בתל אביב על פתרון ה־בעיה הבוערת בעיר: התחבורה והחניה. זאת באמצות מובי (Mobility Insight), כלי שמספק צפי לעומסי תנועה, על ידי איסוף מידע בזמן אמת מרשת סנסורים אלחוטית חכמה. המטרה: להבין מהיכן אנשים באים ולאן הם רוצים להגיע, וכך לא רק להתמודד עם הפקק אלא גם למנוע אותו.

בערים רבות כבר מותקנות מערכות לצילום, לניטור ולבקרה של המתרחש בעיר. אחת המובילות בתחום היא ראשון לציון, שסיימה להתקין כ־1,000 מצלמות אבטחה שעוקבות אחר המתרחש בעיר ומודיעות מיד על כל אירוע חריג.

ירושלים תהיה העיר הראשונה שתפרוש רשת אלחוטית עירונית עצמאית בטכנולוגיית גלים מילימטריים לאחר קבלת אישור משרד התקשורת. המערכת תאפשר להפעיל מצלמות, שירותי בקרה וחירום, פתרונות חניה חכמים, שירות Fi־Wi חופשי ברחבי העיר ועוד.

גם פתח תקווה אינה שוקטת על השמרים ומתכננת פרישת סיבים אופטיים שיחברו בין כל מוסדות הציבור בעיר, יאפשרו שליטה ובקרה ויגבירו את הרגשת הביטחון של התושבים.

בתוכנית עיר חכמה בבאר שבע נכלל רישות של כל בתי הספר בעיר באמצעות סיבים אופטיים. המשמעות: לימודים דיגיטליים, כיתות חכמות ווירטואליות ולמידה איכותית מרחוק.

באשדוד שמים דגש על מרחב ציבורי חכם, בעזרת מערכת שמאפשרת להדליק ולכבות תאורת רחוב לפי האנשים שנמצאים באותו מקום.