שרון דרוקר יחגוג בקרוב 20 שנה לעונת הבכורה שלו כמאמן ראשי בליגת העל. הוא יעשה זאת על הקווים של הפועל חולון, הקבוצה בה חתם לשנתיים ואשר תהיה תחנתו השביעית בכדורסל הישראלי.

דרוקר (51) ייכנס בהיכל טוטו לנעליים גדולות אותן השאיר דן שמיר, שנפרד מהמועדון אחרי שלוש שנים וחצי רצופות ומוצלחות בתפקיד. זה היה די ברור לכולם שדווקא דרוקר, שמעולם לא אימן את חולוניה, יקבל את הג'וב. אחרי שמכבי תל אביב והפועל ירושלים המשיכו עם יאניס ספרופולוס ועודד קטש, מי שהוכתר למאמן העונה בליגת העל מגיע לקבוצה הבכירה הבאה בתור.

דרוקר חוגג, אחרי העלייה עם אילת לפיינל פור. מאמן של שחקנים | צילום: עוז מועלם

הקריירה של דרוקר עד היום, כדאי להזכיר, היא סוג של רכבת הרים. כזו שעברה עליות וירידות במשך השנים. מהזכייה ההיסטורית בגביע יול"ב עם הפועל ירושלים, בגביע האתגר של פיב"א עם אוראל גרייט הרוסית, באליפות בלגיה עם אוסטנד ואליפות כעוזר מאמן מכבי ת"א, אבל הוא גם לא סיים עונה בחלק מהקבוצות, לפני הרנסס המחודש שחווה באילת בשנה האחרונה.

טרוף בשרלרואה

תחילת הדרך של דרוקר היתה פנומנלית. אחרי שלוש שנים כעוזרו של אריק שיבק במכבי רעננה, הוא קיבל את משרת המאמן הראשי. כבר בעונתו הראשונה (2000/01) הוליך את רעננה לגמר הפלייאוף מול מכבי ת"א (הפסד 3:1) ולזכייה בתואר מאמן העונה. הוא נשאר בשרון שלוש שנים, אחר כך בילה עונה אחת בגליל עליון ובסיומה קיבל את הג'וב השני הנחשק ביותר בליגת העל - זה על הקווים של הפועל ירושלים.

האדומים מהבירה בנו אז סגל נוצץ עם דורון שפר, וויל סולומון, קלי מקארתי, טונג'י אווג'ובי ומשה מזרחי. העונה אמנם הסתיימה ללא תואר בארץ, אבל עם זכייה היסטורית בגביע יול"ב, אחרי ניצחון 73:82 בגמר בשרלרואה על ריאל מדריד הגדולה. היה זה התואר האירופי היחיד עד היום של קבוצה ישראלית (חוץ ממכבי ת"א) והראשון אי פעם של דרוקר.

שתי העונות בירושלים הובילו את המאמן לקריירה אירופית. המסע החל באוראל גרייט הרוסית, ונמשך בריטאס וילנה ובאוסטנד הבלגית - בכולן חווה הצלחות - עד שהגיע למקום הכי גבוה שיש - מכבי ת"א, אליה הובא על ידי פיני גרשון לשמש כעוזרו, צעד שעד היום גרשון מתחרט עליו, כשלאורך השנים הוא טען כי דרוקר חתר תחתיו.

דרוקר כמובן הכחיש זאת. בראיון ב־2016 סיפר: "חודשיים לפני סוף העונה, הוא (גרשון) הפסיק לדבר איתי. ניסיתי להבין למה, לקחתי אותו לבית קפה, ישבתי איתו והכרחתי אותו להסתכל לי בעיניים ולהגיד מה עשיתי לו. לא עזר כלום, ועד היום לא קיבלתי תשובה ברורה. הסברתי לו שגם לנידון למוות מגיע לדעת מה הוא עשה לפני. אחר כך שמעתי שהוא טוען שחתרתי תחתיו, אבל אם זה היה נכון, הייתי אמור לקבל את התפקיד במקומו, לא?".

דרוקר לא קיבל את התפקיד ומאז שמו לא הוזכר כמועמד אפילו להגיע למכבי ת"א או למשרה באיגוד הכדורסל (שם גרשון משמש כמנהל המקצועי). המאמן הספיק לעבור באריס סלוניקי היוונית ובמונטגרנרו האיטלקית - את שתיהן עזב באמצע - לפני שחזר להפועל ירושלים במהלך עונת 2012/13, כמחליפו של עודד קטש. שתי העונות לא היו הצלחה מטאורית, ומאז למעשה הקריירה של המאמן די נתקעה.

עם גביע יול"ב. רגע שיא בקריירה | צילום: ראובן שוורץ

דרוקר טען לאורך השנים כי לא ממש נהנה בתקופתו בחו"ל. "עשיתי שתי טעויות מרכזיות בקריירה, ושילמתי עליהן. הראשונה היתה כשאימנתי את אריס סלוניקי, מועדון עם שם גדול אבל בלי גב כלכלי, ובאיזשהו שלב באמצע העונה נגמר הכסף והכל התפרק לנו מול העיניים. אחר כך הגעתי למונטגרנרו באיטליה, והייתי אמור להמשיך לשנה שנייה, אבל תפסו שם את המזכירה שמעלה בכספים והעסק נסגר. אחרי שתי החוויות האלה עצרתי לרגע ושאלתי את עצמי: ראיתי עולמות, חוויתי תרבויות, הגעתי להישגים, אפילו עבדתי פעם אצל בוס אנטישמי, ואני כל הזמן רודף, רודף ורודף, אבל אחרי מה?".

פרט להצלחות על הקווים, האופי הנוח של דרוקר היה זה שתמיד השאיר אותו כמועמד לכל משרה שהתפנתה. הוא אחד המאמנים האהובים ביותר על שופטים (שסולחים לא מעט וכמעט לא שורקים לו עבירות טכניות) וכמובן על יו"רים. מאמן שלא תראו אותו מתחרפן על הקווים, אלא מתנהג יותר בקלאסה.

בדומה לשמיר, דרוקר גם ניחן בעין טובה לשחקנים צעירים ובעיקר בבחירת זרים חדשים. הוא היה זה שגילה שניים מהשחקנים הישראלים הבכירים ביותר כיום - תומר גינת ושון דוסון. את דוסון צירף לנבחרת העתודה שאימן ב־2012, כשהשחקן עוד היה בנוער של מכבי ראשל"צ ובעיקר אלמוני למדי. השניים, כך מספרים, הגיעו יחד לאימון הראשון והשחקנים שאלו אחד את השני מי זה השחקן לצד המאמן. הסוף, כאמור, ידוע: דוסון עזר לעתודה להעפיל לדרג א' והפך לשחקן חמישייה מוביל במכבי ראשל"צ.

דרוקר היה זה גם שהנחית את דריל מונרו בתחילת עונת 2015/16 ב'בית מכבי'. הוא גם היה זה שהביא לארץ את כריס רייט. ראשל"צ תחת הדרכתו הציגה כדורסל אטרקטיבי, הודחה רק ברבע גמר היורופקאפ, אבל סבלה מירידה חדה לקראת הישורת האחרונה של העונה, דבר שהביא לרגע "המכונן והקשה בקריירה" של דרוקר, כהגדרתו.

בפברואר 2017 נקרא המאמן לשיחה אצל היו"ר יצחק פרי, שהחליט לפטרו ולמנות במקומו את אריק שיבק. "כשאתה עובד עם פרי אתה תמיד צריך להיות מוכן לקבל את הסכין", תקף אז בראיון. "חמישה מחזורים לסוף הגיע בן אדם ופיטר אותי, ואין ספק שזו היתה כוויה. יש בארץ לחץ ומנטליות של חוסר סבלנות. מאוד אוהבים להכתיר מלך ומיד אחרי זה להפוך אותו לסמרטוט".

קרנו של דרוקר ירדה בחודשים שאחרי הפיטורים המתוקשרים. הוא ישב במשך תקופה בבית, עד שלקח את הקבוצה האירופית השישית בקריירה שלו - אקדמיק סופיה. הרומן החזיק מעמד שלושה חודשים לפני שעזב בנובמבר 2017 להפועל אילת, באישור אקדמיק, שגם ככה נקלעה לבעיות כלכליות. מי ידע שבעונתו השנייה בעיר הכי דרומית בישראל הוא יפגוש אותן מחדש?

דרוקר בחר באילת גם כי רצה להחזיר את עצמו ללופ של סבב המאמנים בליגת העל. בעונתו הראשונה בדרום הוא הוליך את הקבוצה עד לרבע גמר הפלייאוף, שם הפסידה 3:2 להפועל חולון בסדרה דרמטית. בעיות כלכליות, כאמור, העיבו על בניית הסגל בקיץ שעבר באילת. למרות זאת, דרוקר הוליך את הקבוצה למקום הרביעי בעונה הסדירה ולפיינל פור, בו נוצחה על חודו של סל - 85:83 למכבי ת"א. "קמתי בבוקר ולא ידעתי מאיפה תבוא המכה הבאה", שיתף דרוקר רק לפני שבועיים. "היו באמת דברים הזויים וקשים, אבל הסוף מתוק וזה מה שזוכרים".

גם באילת יכול דרוקר לקבל קרדיט כמי שהביא ארצה שניים מהזרים הטובים ביותר ששיחקו בעונה האחרונה בליגת העל - ג'יי.פי טוקוטו, ששיחק קודם לכן בפרת' מהליגה האוסטרלית, ואלייז'ה בראיינט, רוקי שסיים בדיוק את תקופתו בבריגהם יאנג, לא מכללה גדולה במיוחד בארה"ב. השניים הרוויחו 170 אלף דולר בעונה (ביחד!), קצת יותר מהשכר החודשי של סקוטי ווילבקין.

האוהדים דרוכים | צילום: ראובן שוורץ

בניית הכוורת

כרגע לא ברור עדיין איזו כוורת יבנה דרוקר סביבו בהיכל טוטו. בכל זאת, לא מדובר בקבוצת יורוליג עתירת מזומנים ובחולון חתומים עוזרי המאמן מאשתקד, מודי מאור ועמית שרף. בשנים האחרונות דרוקר הביא איתו לקבוצות אותן אימן רק איש אחד: צביקה מנדלייב, שנחשב לאיש סודו.

מנדלייב, נתנייתי במקור, משמש כסקאוט של דרוקר, אבל הוא הרבה יותר מזה. השניים נוסעים יחד לליגות הקיץ ולטורנירים שונים בחו"ל ושותפים יחד בהבאת שחקני החיזוק. התפקיד של מנדלייב בשנה האחרונה כלל, מלבד מעקב על שחקנים ספציפיים, גם עריכת סרטי וידאו על כל יריבה ויריבה. גם באילת הוא עבד עם המאמן, למרות שלא קיבל שכר בשל הבעיות הכלכליות של המועדון ונמצא איתם עד היום בתביעה משפטית. מנדלייב רצה לעזוב באמצע העונה, אבל בשל המחויבות למאמן והעובדה שהקבוצה העפילה עד לפיינל פור, החליט להמשיך לסייע לחברו.

פרט לאיש סוד, דרוקר בטוח ימשוך איתו להיכל טוטו את בני משפחתו, הילדים עמית ותומר (שזכה בשנתיים האחרונות עם מכבי שוהם בגביע האיגוד) וכמובן את האח, העיתונאי רביב דרוקר, שלא מחמיץ אף משחק חשוב של שרון.

המשימה הראשונה של דרוקר בהפועל חולון תהיה קודם כל לפגוע בבחירת הזרים - בדיוק כפי שעשה בראשל"צ ובאילת. בחולון מודעים לכך שמלבד קורי וולדן, כל יתר שחקני החיזוק שלבשו העונה את המדים הצהובים-סגולים היו בינוניים ומטה וכמובן לא יישארו. שון ג'ונס, דריון אטקינס ודקוואן ג'ונס סבלו מחוסר יציבות, סקוטי ריינולדס היה נפילה גדולה וחוזהו לא יחודש.

דרוקר ינסה להנחית בהיכל טוטו שניים מכוכבי העונה האחרונה שלו באילת - טוקוטו וסולימאן בריימו, כמו גם את עידן זלמנסון, אותו הדריך כבר במכבי ראשל"צ. בכלל, דרוקר הוא מאמן של שחקנים ולא מעט עוברים איתו לקבוצות הבאות אותן הוא מדריך. גם החוזים שלו בדרך כלל ליותר מעונה אחת. השאלה הגדולה כעת היא האם השילוב בין חולון לדרוקר יהיה סיפור הצלחה כפי שכולם מאמינים? ימים יגידו.