שלמה אייזיק מסתובב בימים האחרונים עם טעם קצת חמצמץ. בכל זאת, הקבוצה שלו לא עמדה בכל היעדים שהוא הציב לה ערב פתיחת עונת 2018/19 בכדורסל הישראלי. היא הפסידה בחצי גמר הגביע, לא עברה שלב בליגת האלופות של פיב"א ולפני כשבועיים ספגה את הנוק־אאוט הסופי עם הדחה ברבע גמר הפלייאוף, אף שהחזיקה ביתרון ביתיות מול מכבי ראשל"צ.

אייזיק. "הצלחה בלתי רגילה" | צילום: ראובן שוורץ

"איך אני מסכם את העונה? ברגשות מעורבים", אומר בעלי הפועל חולון. "מצד אחד עשינו עונה באמת יפה, אפילו הרואית אם לוקחים בחשבון שנפצעו לנו בדרך שבעה שחקנים מהסגל. הרי למרות הכל הגענו עד לישורת האחרונה ויש קבוצות שבמצבנו היו קורסות. מצד שני, למרות ששברנו את שיא המועדון בניצחונות ליגה (23, ר.ו), לא הגענו לגמר הגביע או לפיינל-פור וזה טיפה גורם לי לחמיצות".

אפשר היה להשיג יותר?
"את המשחק השני בסדרה רבע הגמר מול מכבי ראשל"צ הפסדנו בצורה לא הגיונית, וזה דווקא בעונה שידענו להתעלות במשחקים צמודים ורובם הלכו לכיוון שלנו. המזל הפעם היה אצל ראשל"צ. החבר'ה פשוט נפלו מהרגליים. אין לי שום טענה אליהם. היתה לנו חבורה נהדרת של שחקנים שנתנו את כל מה שיש להם".

מקצועית, הישראלים לא ממש סיפקו את הסחורה במאני-טיים.
"צודק, למרות שכולם התאמצו וכולם השתדלו. מה שיש זה מה יצא - אין לי טענות".

יש לך הסבר למכת הפציעות? הגעתם למשחק המכריע של העונה עם סגל של שבעה שחקנים בכירים בלבד.
"אנחנו בודקים את העניין הזה ורוצים לחקור למה זה קרה".

לחקור?
"אני מייחס חלק מהפציעות לחוסר מזל, אבל לא בטוח שזה רק זה. אני רוצה לבדוק אם נהגנו נכון ואם יש לנו חלק במה שקרה, כי מכת הפציעות פגעה בנו לא רק מקצועית אלא גם כלכלית".

הפרק שנגמר
אפשר לומר שההפסד ברבע גמר הפלייאוף היווה למעשה סופה של תקופה בחולון. קבוצה חדשה תיבנה בעונה הבאה בהיכל טוטו וללא דן שמיר, שעוזב את המועדון אחרי כמעט ארבע שנים רצופות בתפקיד המאמן.  אייזיק מכחיש כי הסיבה לעזיבה של שמיר היא חיכוכים שנוצרו בין המאמן להנהלה, שבסוף השבוע מינתה את שרון דרוקר שמגיע מהפועל אילת. "לא היו שום חיכוכים. דן סיים חוזה של שלוש שנים והחלטנו שאנחנו צריכים להתרענן. החוזה הסתיים, אנחנו קבוצה שמכבדת חוזים ונגמר הפרק הזה. פשוט וקל".

שמיר | צילום: אורן אהרוני

זה היה הדדי?
"לגמרי. שני הצדדים הרגישו שהם צריכים ריענון. נפרדנו בצורה הכי טובה שיש".

תמשיכו לשחק בליגת האלופות?
"אכן. נרשמנו כבר לעונה הבאה ואני לא חושב לרגע שזה הזיק לנו, אלא דווקא עזר. אירופה היא דבר מבורך לכל קבוצה ישראלית. זה רק מחשל אותנו. זה גם היה כיף לאוהדים. אנשים שוכחים, אבל שיחקנו כמו קבוצת NBA, מעל 60 משחקים בעונה האחרונה".

איזו קבוצה אתה רוצה לראות בעונה הבאה בחולון?
"קבוצה לוחמת שמאפשרת גם לשחקנים צעירים להשתלב. זה משהו שלא קרה אצלנו בשנים האחרונות כל כך וזה מאוד חשוב לי. אני אגיד גם לדרוקר: לא תהיה לי בעיה לשתף שחקנים צעירים גם על חשבון הפסדים".

יש סיכוי שתצליחו להשאיר את קורי וולדן לעונה נוספת?
"לא מאמין. באופן אישי אני מאוד אוהב אותו ורק מפרגן ומאחל לו בהצלחה. הייתי בין אלה בקיץ שעבר שלחצו להשאיר אותו בקבוצה. אני שמח שהפועל חולון היא קרש קפיצה ללא מעט שחקנים בהמשך הדרך. רק השבוע פתחתי טלוויזיה וראיתי את גמר ליגת ה-VTB, טוני קרוקר מול וויל קלייבורן. זה חימם לי את הלב".

לא מתקרבן
טענות גדולות היו לאנשי הפועל חולון בכלל ולאייזיק בפרט כלפי איגוד השופטים בעונה שחלפה. תמונה אחת אף זכורה היטב רק מלפני כשבועיים, במהלך ההפסד למכבי ראשל"צ ב'בית מכבי' במשחק מספר 4 בסדרת רבע הגמר. אייזיק ספג עבירה טכנית והקלוז אפ עליו באותו רגע הבליט עד כמה הוא מתוסכל מההחלטות של אנשי המשרוקית.

"אני לא בא ממקום של קורבנות, ליילל או לקטר", טוען אייזיק. "אבל אני חושב פשוט שזה יותר מדי ונראה לא טוב מההספקט של איגוד הכדורסל. לצערי הדיינים, נותנים לנו קנס על כל פיפס. אנחנו, ואני אומר את זה בפה מלא, לא זכינו לאהדת השופטים העונה. לא זכור לי שקיבלנו כבוד או אהדה משופט כזה או אחר. במשחק האחרון זה באמת חרה לי. עשו עבירה על קורי וולדן, התנהגות אלימה של דריל מונרו ובסוף שרקו לי טכנית. הרי שני משחקים קודם לכן היו"ר של אותה ראשון התפרץ בצורה לא יפה על הפרקט ולא נעשה דבר".

וולדן | צילום: אורן אהרוני

אולי הבעיה של חולון היא גם האוהדים שלה. שילמתם לא מעט קנסות בסך עשרות אלפי שקלים בעונה האחרונה.
"אין מה לבוא בטענות לקהל. אני לא חושב, למשל, שלהכניס את האוהדים שלנו ל'מכלאה' ב'בית מכבי' זה בסדר. סגרו שלוש שורות ומכרו אותה כמות כרטיסים. אחר כך באים אל הקהל שלנו בטענות. זה חוסר אחריות, היה יכול להתרחש אסון. הרי 'בית מכבי' זה לא הברנבאו. גם בטלוויזיה זה נראה נורא, זה לא אולם שראוי לארח משחקים בסדר גודל כזה".

לא הולך
בתקופה בה לא מעט בעלי קבוצות מהרהרים בהמשך דרכם, הבעלים והספונסר הראשי בהפועל חולון מצהיר שהוא לא הולך לשום מקום. לפחות לא בשלב הזה. "בינתיים יש לי את הדרייב", הוא מבהיר. "אבל אין לי פה תעודת ביטוח לכמה זמן זה יימשך. אני מאוד מקווה שיכנסו עוד גורמים פיננסים למועדון. זה מאוד חשוב, להמשכיות, לדרך, ליציבות".

שאלת השאלות, אתה יכול להתחייב על הזמן שתישאר בהפועל חולון?
"לא יודע להגיד לך. אין לי כרגע בשורה מיוחדת בעניין הזה. אחרי שלוש שנים, מאז שלקחנו את ניהול הקבוצה ממיקי דורסמן, אני לא אפתיע אף אחד בזה שאגיד שכסף לא מרוויחים בכדורסל בארץ. בוא נגיד שהסיפוק והכיף הם קצת יותר מאשר הבאסה והדברים הלא נעימים - אז אני רואה את עצמי כרגע במועדון. מה שכן, לכל דבר יש התחלה וגם סוף. זה לא יהיה משהו נצחי. התקווה שלי היא שתהיה המשכיות לדבר הזה וזה לא יהיה תלוי אדם וחצי כזה או אחר".

נשמע שהיית שמח לצרף אליך משקיע נוסף. אתה מחפש מישהו כזה?
"חשבתי שאחרי שנעמיד מוצר טוב על המדף, תהיה תזוזה בכיוון של אנשים שירצו להצטרף למעמסה הפיננסית והניהולית. אבל זה לא קורה בכספים שאני רוצה. בשלוש השנים האחרונות עשינו משהו שהוא בגדר סיפור הצלחה בלתי רגיל בספורט הישראלי. העניין הוא שכל ניהול הספורט בארץ הוא בעייתי, ונדון לכישלון לטווח הארוך והבינוני".

מה זאת אומרת?
"המדינה לא משקיעה מספיק בספורט, לא רואה בזה משהו חשוב. הקברניטים נהנים להגיע לאירועים הנוצצים, אבל לא לעזור. אחת הדוגמאות לכך היא היעדר הסיוע כשאנחנו משחקים באירופה. יש פה אינטרס לאומי שכמה שיותר קבוצות ישראליות ישחקו במפעלים השונים, אבל אין שום תמיכה פיננסית של המדינה.

"אנחנו נאלצנו לשחק בססארי, לדוגמא, מספר ימים לפני חג הפסח. התענוג הזה של לטוס לסרדיניה עלה לנו כמעט 100 אלף שקל. אין עזרה מאף אחד, אז אתה שואל את עצמך בשביל מה אנחנו צריכים את זה?".