אילנה דורפמן בת ה-17 עדייין לא יודעת אם מסלול חייה יוביל אותה להיות ספורטאית מקצוענית או שהיא תשאב בכלל לאחת מבועות הסטרטאפ בעמק הסיליקון הישראלי.

מצד אחד, מדובר באלופת ישראל עד גיל 18 בריצות ל-200 ו-400 מטר וחברת נבחרת השליחות 4X100 מ'. מצד שני, היא האתלטית היחידה בתיכון קריית שרת שלומדת דווקא במגמת ביוטכנולוגיה, לגמרי רחוק מעיסוקה הספורטיבי.

דורפמן על מסלול הריצה | צילום: אבי מועלם
"הקושי הגדול שלי הוא לשלב בין שני הדברים", היא מודה. "צריך גם להיות מצוינת וללמוד וגם להשיג תוצאות טובות. מה עושים? פשוט יושבים הרבה שעות על התחת ולומדים. מפלגים את הזמן נכון, זה הסוד".

לא תומכים בביה"ס
אבל מסתבר שלא הכל זורם חלק לדורפמן, כפי שהיא עצמה מספרת. "לצערי, לא כל המורים תמיד תומכים או עוזרים", מלינה האצנית. "ומה שהכי מאכזב מבחינתי הוא שאף מורה לא מתעניין בהישגים הספורטיביים שלי. גם כשזכיתי באליפות הארץ, אני הייתי זו שצריכה לבוא ולספר להם".

האירוניה היא שעל אף הישגיה על המסלול, מתברר שדורפמן אף פעם לא הייתה חובבת ריצה גדולה. "הייתי יוצאת לתחרויות בית ספריות בכיתה ו', אבל אף פעם לא חשבתי שלשם אני מכוונת", היא מגלה.

"אני לא יכולה להעיד על עצמי שהייתי טובה באותן שנים, אלא די בינונית, אבל נרשמתי למגמת אתלטיקה בתיכון ומההתחלה ראיתי שאני רצה טוב. לאט-לאט, עם השנים התמקצעתי. לאחר שנתיים במגמה הגעתי להישגים".
ועדיין את לא בטוחה שתפתחי קריירה על המסלול.

"מההיכרות שלי עם האתלטים בארץ, זה מאוד קשה. זה ידוע שלאיגוד האתלטיקה אין תקציבים גבוהים במיוחד ומי שלא אוהב באמת את הענף, אין לו מה לעשות פה בארץ".

כיום, כשהיא בכיתה י"ב, התוצאות של דורפמן בריצות ל-100, 200 ו-400 מ' מציבות אותה בין חמש הרצות הטובות בארץ לבוגרות., עם זמנים של 12.43 שנ' ב-100, 25.79 ב-200 ו-59.84 ב-400. "כשאילנה הייתה בכיתה ז' ו-ח' היא הייתה, בוא נקרא לזה, עדיין רצה בינונית לגמרי", מסביר מאמנה של דורפמן, רפי גרודצקי.

"רק שהיא מאוד יסודית, התאמנה ברצינות וכשהתבגרה גם מבחינה גופנית, ראו שיפור מתמיד בתוצאות שלה. אילנה מאוד מוכשרת, וזה גם יתרון. מי שלא מוכשר, יש לו תקרת זכוכית לתוצאות. היא משתפרת כל שנה וברמה הגבוהה של בוגרות. בריצות ארוכות אתה יכול באימונים קשים להגיע להישגים, בריצות קצרות, כמו אצל אילנה, זה קודם כישרון".

ויסמן. מודל לחיקוי | צילום: אורן אהרוני
וצריך הרבה כישרון כדי להגיע לתוצאות טובות, בטח במסלול אתלטיקה מיושן כמו שיש בחולון. "זה מתסכל. יש פה מסלול שעשוי מחול", מתבאסת דורפמן. "אנחנו נוסעים פעם בשבוע לראשל"צ וזה מקשה. אני כאתלטית רוצה להתאמן כמו שצריך בבית שלי.

"גם בראשל"צ אין לנו תמיד את הציוד המתאים. אני יכולה להגיד לך שכל שנה אנחנו מגיעים לבניין העירייה עם נבחרת בית הספר אחרי שזכינו במקום הראשון בארץ וכל פעם מחדש מעלים את הזעקה שלנו למגרש ראוי, אבל כל פעם דוחים ומורחים אותנו מחדש. אומרים שאם חיכינו עד עכשיו, נחכה עוד. לא מבינים כמה זה יכול לעזור ולקדם אותנו מבחינת התוצאות וההישגים".

להתחרות בויסמן
האתלטית הצעירה מספרת שהמודל לחיקוי שלה היא מישהי שגדולה ממנה בסך הכל בקצת יותר משנתיים - דיאנה ויסמן, אלופת ושיאנית ישראל ב-100 מ'. "אני באמת מעריצה אותה", מודה דורפמן. "אני רואה אותה לפעמים מתאמנת בראשל"צ, ומקווה להגיע יום אחד גם לרמה שלה. מי יודע, אולי אפילו להתחרות נגדה, כשווה מול שווה לה ולא להסתכל עליה מלמטה".

מה השאיפה הקרובה שלך?
"אני מכוונת לאליפות אירופה לנערות, שתתקיים ביולי בשבדיה, באופן אישי ובאופן קבוצתי עם נבחרת השליחות. עוד לפני זה, בחודש הבא, אני רוצה להצליח עם הנבחרת הבית ספרית באליפות העולם לתיכונים שתערך בקרואטיה.

"אני חייבת לציין שאליפות הזו יוצאת על הבגרות באנגלית ויום לאחר שאנחנו חוזרות יש בגרות במתמטיקה. זה ויתור גדול מבחינתי כי אצטרך להגיע למועדי ב', החלטה לא קלה, אבל זה די ברור מה הבחירה שלי".

דורפמן מבקשת למפרגן למאמנה, שאחראי לדבריה להתקדמות שעשתה בשנים האחרונות. "רפי הוא מאמן מדהים, שמלווה ועוזר לי בכל התחומים", היא משתפת. "הוא אמנם לפעמים קצת קשוח", מוסיפה בחיוך, "אבל אני שמחה ש'נפלתי' עליו'".

את מנסה להשתפר באלמנטים נוספים?
"כן, כמה חודשים לפני סיום העונה הקודמת התחלתי לעבוד גם עם המאמן אביב דיין, שעובד איתי על ספרינטים. הוא שיפר אותי מבחינה טכנית. למרות שאנחנו עובדים בקבוצה גדולה, שניהם מצליחים לספק תשומת לב לכולם. אני רוצה להודות גם לפרויקט 'אתנה', שמעניק לי תמיכה כלכלית שעוזרת להתקדם מקצועית".

מילות הסיכום שייכות לגרודצקי עצמו, שמאמין שהחניכה שלו עוד תמשיך להתקדם ולהצליח: "השאיפה של אילנה היא להגיע לאליפות אירופה לנערות שתתקיים ביולי בשבדיה. היא ספורטאית של עבודה קשה, שעושה מה שאומרים לה. מאוד ספגנית, לא מרחמת על עצמה או מתלוננת.

|מעולם לא אמרה לי שהיא מוותרת על אימון בגלל לימודים. זה לא פשוט, בטח במגמת הביוטכנולוגיה בה היא נמצאת, אבל אני רואה אותה כאתלטית במשרה מלאה".