קאליף וואייט לא ידע בשבוע שעבר אם לצחוק או לבכות, רגע לפני שהוכנס לחדר ניתוח כדי לעבור הליך רפואי בסחוס, במניסקוס ובעצם הפגועה בברך.

הכוכב האמריקני, שחזר רק הקיץ לקדנציה שנייה בהפועל חולון, שוב לא מסיים את העונה על הפרקט, אלא על מיטת הטיפולים. וכן, שוב זה קורה לו כשהוא לובש את המדים הצהובים־סגולים. עונה שנייה בהיכל טוטו, פציעה שנייה קשה. כואב הלב.

ווייאט ביציעי היכל טוטו, השבוע | צילום: קובי קואנקס

"ברגע הראשון, אתה מקבל 'בום' ושואל את עצמך למה זה קורה לי שוב?", מספר וואייט בראיון ראשון ובלעדי מאז הושבת. "אתה לא רוצה להאמין וחושב: 'הנה, אולי זה לא חמור כמו שכולם חשבו'. אחר כך אתה מתפכח. משלים עם רוע הגזירה ומבין שאולי זה לטובה, שאולי מישהו מלמעלה עשה זאת כדי לחזק אותך מנטאלית".

דוקרים בסכין
וואייט (27), שנעדר כבר כמעט חודשיים וחצי מהמגרשים, החליט לעבור ניתוח בברכו הפגועה, דבר שישבית אותו לתקופה נוספת והוא למעשה סיים את העונה. בתשעת השבועות מאז הושבת השחקן, הוא עבר סדרה של טיפולים וזריקות במטרה למנוע ניתוח, אך ללא הצלחה.

מי שניתח את הגארד החולוני הוא ד"ר דרור לינדנר, שעשה זאת גם בפעם הקודמת כשוואייט קרע את הרצועה בברך בקדנציה הראשונה שלו בחולון - בעונת 2016/17.

אגב, לא היה פשוט להשיג את וואייט לראיון, בטח כשמדובר בכדורסלן שגם ככה מעדיף לשמור על פרטיותו. אבל לאחר שהתברר סופית שלא יוכל להמשיך לשחק העונה, הוא החליט לשתף ברגשותיו ולפתוח את הלב.

"חשוב לי לציין שאני אהיה כשיר ב־150 אחוז לתחילת העונה הבאה", מבקש השחקן להדגיש כמעט בכל משפט שלישי שלו. "ואני לא אומר את זה סתם, באמת שאהיה מוכן".

ב־2 בינואר, כאמור, זה קרה לוואייט שוב. אחרי ה־72:78 הביתי על עירוני נהריה הוא התלונן על כאבים עזים בברך. הקבוצה שלחה אותו לבדיקת MRI, בה התגלה כי הוא סובל מהתנגשות של שתי עצמות בברך, דם ומים באיזור. גם הרופא אמר לוואייט שמשך ההחלמה אינו ברור.

"קיבלתי זריקות שיקלו את הכאבים, אבל אתה מרגיש באותו רגע כאילו דוקרים אותך בסכין ומסובבים אותו", משחזר וואייט. "כאבים חדים. וזה באותה ברך שאתה יודע שכבר נפצעת בה. אתה פשוט לא יודע מה לעשות. אומר: אולי מחר הכל יהיה בסדר, אולי לא ארגיש כאבים, אבל הם רק הולכים ומתחזקים. אתה רוצה לעמוד, ללכת למקרר וזה משתק אותך".

אתה מתחיל לחשוב שאולי מדובר במזל רע?
"מזל רע או קארמה, אולי הגורל פשוט רצה ששוב אעבור הכל מחדש. לי זה היה קשה מאוד, ולא חשבתי רק על עצמי. היה קשה לי מאוד כי אני אוהב את הפועל חולון, את השחקנים, את האוהדים, את כל הצוות מסביב. הרי אתה יודע שהכל יכול להיות יותר טוב אם תהיה על המגרש ותשחק כדורסל".

אתה מתחיל להגיע לאימונים ולמשחקים ומדי שבוע לראות את החברים שלך מהספסל. זה בטח קשה יותר מהכל.

"מה אגיד לך, אלה החיים וזה כדורסל מקצועני. זה דווקא לא היה לי הכי קשה. אתה כבר אדם בוגר, שחקן מקצועני ומבין שבכדורסל יש פציעות ואתה חייב לעודד ולתמוך בקבוצה גם ברגעים הקשים שלך. ברור שאתה לפעמים בזמן משחק אומר לעצמך: וואי, אני הייתי עוזר כך ועושה את הדבר הזה, אבל בסופו של יום אתה מעודד את החבר'ה ומאחל להם בהצלחה".

ועדיין, גם הפציעה הזו התרחשה כשאתה בהפועל חולון. קשה לחשוב על דבר יותר אכזרי.
"תקרא לזה אכזרי, תקרא לזה מרגיז, אין מה לעשות. אותי לימדו לא לבכות על מר גורלי. אתה חי עם זה בשלום ומבין שיש לפניך עוד הרבה שנות כדורסל בקריירה.

"אני שוב חוזר ואומר, אהיה כשיר כבר בתחילת העונה הבאה, כך שזה לא כל כך נורא. אני רק בן 27, יש לי אולי עוד עשר שנים לפחות ברמות הכי גבוהות".

וואייט בפעולה, לפני הפציעה | צילום: ראובן שוורץ

אתה אופטימי?
"ברור. אני יודע מה אני שווה ובטוח שאם אמשיך ביכולת שלי לפני הפציעה, אמשיך לעשות עוד הרבה דברים יפים".

לא צריך להוכיח
הפעם הקודמת, כאמור, שוואייט נפצע בברכו וסיים את העונה בבית, היתה ב-2016/17. למי ששכח, האמריקני הוביל אז את חולון לסיבוב ראשון נהדר ואף נבחר בסיומו לשחקן המצטיין בליגת העל. "וזה כאב לי, חשבתי גם אז שאנחנו יכולים ללכת עד הסוף", הוא נזכר.

בעקבות הפציעה נאלץ וואייט לעבור תהליך שיקום ארוך, ובחולון החליטו שלא להמתין ולוותר על שירותיו של השחקן לקראת עונת 17/18. הכוכב האמריקני, שהיה כשיר לפעילות רק באמצע העונה שעברה, לא הסתיר את אכזבתו מההחלטה, כאשר גם קבוצות אחרות חששו לצרפו.

בסופו של דבר עירוני נס ציונה היתה זו שקפצה על המציאה והגארד הנהדר לא רק השאיר אותה בליגה, אלא גם העלה אותה לרבע גמר הפלייאוף (שם הודחה על ידי מכבי ת"א).

על האפשרות ששוב קבוצות לא ממש יעמדו בתור לצרפו, לאחר שיחלים, אומר וואייט: "תראה, אם אתה שואל אותי, לטעמי אני אחד הגארדים הטובים באירופה, בטח בישראל.

אני לא צריך להוכיח, כולם יודעים מי אני ומה אני יכול לתרום. יש לי המון כדורסל ומי שמכיר אותי - לא יחשוב על הפציעה ההיא או הזו. זוכרים איך חזרתי בעונה שעברה ואני אחזור אפילו טוב יותר לעונה הבאה".

לחולון, למי שלא יודע, יש אופציה על וואייט גם לעונה נוספת, אך לא ברור אם היא תממש אותה או לא. "נחליט בסוף העונה", אמר השבוע גורם במועדון. "ברור שהפועל חולון אצלי תמיד בלב ואשמח להמשיך לשחק בה. באמת שכרגע אני לא יודע איפה אהיה בעונה הבאה", נותן וואייט את הצד שלו.

אומרים שאם לא הפציעות, אתה היית צריך להיות שחקן יורוליג.
"ושוב אני אומר, לאן אנשים ממהרים? יש לי כל כך הרבה שנים לשחק כדורסל וגם אני רואה את עצמי שם באחד הימים. גיל 27 זה באמת שיא הקריירה, אני חושב שזה עניין של טיימינג ומזל. קבוצות רואות מה אתה עושה ואני מקווה שיתמזל מזלי לחוות את זה באחד הימים".

בנובמבר האחרון, עוד לפני הפציעה, וואייט סופסל על ידי דן שמיר במהלך הניצחון 78:86 על בני הרצליה. השחקן ספג עבירה טכנית, הורד לספסל וזכה ל־16 דקות בלבד. אז דיברו על חתול שחור שעבר בין השניים, ואמרו שוואייט עלה על העצבים של מאמנו.

"שטויות במיץ", מבקש וואייט להבהיר. "אמרתי פעם ואגיד זאת גם כעת: שמיר הוא המאמן הכי טוב בארץ. אם יש מישהו שעזר לי ודאג לי בהפועל חולון, זה בעיקר הוא. קואץ' שמיר היה בן הברית הכי גדול שלי בקבוצה".
מי שנכנס לנעליך ועושה זאת בהצלחה גדולה הוא קורי וולדן.

"הוא פשוט מדהים. ואני לא מופתע לרגע. כולם ידעו איזה שחקן טוב הוא הגנתית, אבל את הצד ההתקפי רואים העונה. זה לא סוד שהוא סוחב את הקבוצה על גבו בשבועות האחרונים ועושה זאת בצורה מדהימה. אין לי ממש צביטה בלב, אלא להיפך. כל כך שמח בשבילו".

אחרי כל כך הרבה כאב בשנתיים האחרונות, לא קשה לנחש מה אתה מאחל לעצמך.
"ברור. אני רוצה להמשיך לשחק כדורסל ברמות הכי גבוהות ולזכות בתארים. באמת שלא כדאי להפסיד אותי".

בשבת האחרונה, לאחר ששוחרר מבית החולים, וואייט הגיע להיכל טוטו וצפה בהצגה של חבריו מול הפועל ירושלים. "האוהדים נהדרים, באמת שמרגיז אותי שהם לא יכולים לראות אותי משחק. הם הטובים ביותר באירופה", סיכם הגארד.