משיחת הרבי שליטא מליובאוויטש

מאת: הרב מאיר אבוטבול

זאת תהיה תורת המצרע (ויקרא יד,ב).

פרשתנו עוסקת בדיני המצורע. בפשטות, המצורע הוא אדם חולה ונגוע, המנודה מכל המחנות. והנה, למרבה הפלא, כשהגמרא שואלת (על המשיח) "מה שמו?", היא משיבה: "חיוורא", מצורע.

הנימוק שהגמרא נותנת לכך הוא, שעל המשיח נאמר "חוליינו הוא נשא ומכאובינו סבלם". אולם גם אם המשיח סובל חולי ומכאוב, מה ההכרח לכנותו 'מצורע' דווקא?

גם בית-המקדש מכונה 'צרוע'. על הפסוק "והצרוע אשר בו הנגע" אומר המדרש: "והצרוע - זה בית-המקדש". המדרש אינו אומר "זה בית-המקדש שחרב", אלא בית-המקדש בכלל. מכאן שהתואר 'צרוע' מבטא בדרך כלשהי את עניינו של בית-המקדש.

הסבר הדבר קשור במהותם הפנימית של נגעי הצרעת. ידוע שהצרעת אינה מחלה טבעית, אלא עונש מיוחד מלמעלה (על לשון-הרע). נגע הצרעת הוא אפוא התגלות של כוח הדין העליון, שמוצא את ביטויו כאן למטה בדמות נגע.

תמונה: pixabay

לכן הנגע כשהוא לעצמו אינו טמא. הנגע צריך להיות מובא אל הכוהן, וקביעתו שזה נגע צרעת היא המחילה את הטומאה על הצרוע. אם הכוהן קובע כי זה נגע טהור, אין כאן שום עניין שלילי של טומאה אלא התגלות של 'הדין הקשה' שבקדושה, שהיא דרגה עילאית של קדושה. כאשר הכוהן קובע כי זה נגע טמא, משמעות הדבר, שבהשתלשלותה של דרגה עילאית זו למטה, יכול להיווצר ממנה עניין של רע, עד כדי טומאת צרעת.

מידת הדין, בשורשה, אין עניינה להעניש או למנוע שפע, אלא אדרבה, היא נקראת 'גבורה', מלשון תגבורת ההשפעה - אלא שכאשר המקבל התחתון אינו כלי לשפע גדול כל-כך, משתלשל מזה עניין של דין וצמצום.

זה גם עניינו של נגע הצרעת: בשורשו הרוחני הראשון, עניינו הוא תגבורת הקדושה. מזה משתלשלים אחר-כך 'דינים קשים', כפי שהם עדיין בעולם הקדושה. ומ'דינים קשים' אלה משתלשלים אחר-כך הנגעים הטמאים.

לכן המשיח ובית-המקדש נקראים 'מצורע' או 'צרוע', כדי לבטא את עוצמת הקדושה שמתגלית על-ידם, קדושה שהיא בהתגברות יתרה, התגלות אלוקית שהיא למעלה מכל מידה והגבלה. קדושה עליונה זו תתגלה על-ידי משיח-צדקנו ותשכון בבית-המקדש השלישי, שכן בזמן הגאולה לא יהיו כל מניעות, והקדושה העליונה תתגלה למטה כפי שהיא בשורשה הרוחני העליון.

דבר זה נעשה על-ידי שהמשיח "חוליינו הוא נשא" - שבכך הוא מזכך את אחרון היהודים בתקופת 'עקבתא דמשיחא', עד שהכול נעשים כלים ראויים להתגלות 'האורות העליונים' של הגאולה האמיתית והשלמה שתבוא תיכף ומיד ממש. יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד.