צילום: shutterstock

 לפני מספר חודשים הגישה קבוצת הורים מחולון עתירה לבג"ץ נגד משרד החינוך והבריאות, בדרישה שאלה יפעלו להצמדת סייעות מיוחדות לילדיהם הסובלים מאלרגיה מסכנת חיים למזונות שונים.

ההורים טענו כי ההחלטה לצמצם את הקצאת הסייעות לילדים שסובלים מאלרגיה מכיתה ג' ומעלה, מסכנת את חייהם של ילדיהם, אשר בניגוד לנטען אינם גדולים מספיק כדי לוודא שהם לא באים במגע עם מזון אשר עלול לגרום להם לתגובה אלרגית חריפה ואף עלולה במקרים קיצוניים לגרום למותם.

לאחרונה החליט זוג הורים לילד בן שש מחולון, לצאת למאבק אישי כנגד רשויות המדינה בדרישה להכיר בבנם האלרגי כנכה, ובהתאם לספק לו ליווי של סייעת צמודה במהלך השעות שבהן הוא שוהה בבית הספר, וכן הם דורשים מביטוח לאומי, לשלם לו קצבאות כמו אלה אשר להן זכאים אנשים שהוגדרו כנכים.

התעלמו מהרופא
ראשית המקרה בפנייה של ההורים למוסד לביטוח לאומי, בדרישה כי זה יכיר בבנם כנכה. הילד סובל מאז היה בן שלושה חודשים מאלרגיות קשות לבוטנים, אגוזים, אבק בבית, פריחת ברמודה, תפוח, אורז, שומשום וקמח. בשל האלרגיה החריפה שלו, הוא נאלץ להיות צמוד כל הזמן למזרק מיוחד המכיל חומר נוגד שבו עליו להשתמש במידה ומופיעה תגובה אלרגית.

בחודש אפריל 2015 הגישו הוריו של הילד תביעה למוסד לביטוח לאומי לגמלת ילד נכה, אך תביעתם נדחתה בטענה כי הילד אינו עונה על אף אחת מהעילות המזכות בגמלה על פי תקנה 1 לתקנות ילד נכה.

הורי הילד לא ויתרו וערערו לוועדת מדרג שני בביטוח הלאומי. הם צירפו לערעורם מסמכים רפואיים הקובעים שבנם זקוק להשגחה צמודה, ואישור הגננת של הילד לגבי הצורך שלו בסייעת צמודה. ועדת הערר של הביטוח הלאומי דחתה את הערעור, והפעם בנימוק כי הילד "לא נמצא בסיכון מיידי. מבחינת תלות הוא מתפקד כבני גילו".

הורי הילד טוענים מנגד, כי ילדם נמצא כל העת במצב של סיכון חיים, ולראייה עליו להיות צמוד כל העת לאותו מזרק. גם הפעם הם סירבו לקבל את ההחלטה שנראתה בעיניהם שרירותית, והגישו ערעור לבית הדין האזורי לעבודה. במסגרת הערעור הכיר המוסד לביטוח לאומי בכך שהילד מצויד במזרק אפיפן, שהוא אובחן כסובל מאלרגיה מוכחת ושאושפז בעבר בשל אותה אלרגיה.

במסגרת הסכם הפשרה, הציע הביטוח הלאומי להחזיר את תיקו של הילד לוועדה רפואית, שתתייחס למסמך רפואי של הרופא המטפל בילד. לפי מסמך זה הילד דורש השגחה צמודה משום שהוא בסכנת חיים. בית הדין נתן תוקף של פסק דין להסכמות בין הצדדים.

אלא שבניגוד גמור להסכמות שגובשו בערעור, בחודש יוני 2016 דחתה שוב ועדת הערר של הביטוח הלאומי את פניית ההורים להכיר בבנם כסובל מנכות. הטענה הפעם הייתה שהילד בכלל לא סובל מאלרגיה, שמדובר בחשד בלבד ושהוא כלל אינו עונה להגדרה של השגחה קבועה. ההחלטה התקבלה תוך התעלמות ממסמך שכתב הרופא המטפל של הילד, שבו הוא דורש השגחה צמודה לילד בשל סכנת חיים.

בחודש ספטמבר 2016 הגישו ההורים באמצעות עו"ד ניסן מנו ערעור שני לבית הדין האזורי לעבודה. בערעור הם דורשים לבטל את החלטת ועדת הערר ולהכיר בילדם כמי שזקוק להשגחה צמודה בשל האלרגיות הקשות מהן הוא סובל.

ההורים גם דרשו לחייב את הביטוח הלאומי בתשלום הגמלאות להן זכאי הילד, בהוצאות הכבדות שנגרמו להם בשל טרטורים לשווא, ופיצוי בשל ה"צפצוף" ואי־כיבוד הסכם הפשרה שגובש בבית הדין לעבודה.

תגובה חריפה
אלרגיות למזון – ובמיוחד לבוטנים, אגוזים וסוגיהם - נחשבות למסוכנות ביותר, עקב התגובה המהירה והחריפה המתפתחת אצל בעל האלרגיה. מרגע החשיפה לסוגי המזונות האלרגניים, תהליך ההתפתחות של תסמיני האלרגיה הם מהירים ועלולים להוביל מהר מאוד למצב מסכן חיים.

בא כוחם של הילד וההורים, עו"ד מנו: "לא ברור לי מה עומד מאחורי ההתנהלות הבוטה הזו של הביטוח הלאומי ולמה לא מאשרים לילד הזה גמלה. במקרה של הילד המדובר הרופאים המטפלים שלו דורשים ממנו להצטייד כל הזמן במזרק אפיפן, שאמור להציל את חייו במקרה של חשיפה לסוגי המזון אליהם הוא אלרגי. רופאיו של הילד אף ממליצים על השגחה צמודה עליו, משום שמדובר באלרגיות מסכנות חיים.

טיפלתי בהרבה מקרים דומים למקרה של הילד הזה, ובסופו של דבר הכיר בהם הביטוח הלאומי כילדים נכים ושילם את הקצבאות".

מהביטוח הלאומי נמסר: "הורה לילד עם אלרגיה, זכאי לקצבת ילד נכה, אם ילדו סובל מאלרגיה מסכנת חיים הכוללת התקפים עם רכיב נשימתי או שוק אנפילקטי.

במקרה זה, הילד נבדק על ידי רופא בוועדה רפואית לעררים. החלטת הוועדה, כי לא מדובר באלרגיה מסוג זה, מתבססת על המסמכים הרפואיים שהמשפחה הגישה והבדיקות של הילד".