צילום: קובי קואנקס

"מבחינתנו זה לא נגמר, אלא רק ניצחון קטן בדרך. זה ייגמר רק כשהן יישבו מאחורי סורג ובריח ואף אחת מהן לא תוכל יותר לחייך ולנפנף אותנו בטענה שלא הבנו נכון", אומרים השבוע הורים לילדים בגן 'ניצנים' בחולון, שנתיים אחרי שראו במצלמות אבטחה כיצד חברות בצוות הגן מכות את ילדיהם. בית המשפט הרשיע בשבוע האחרון חמש מתוך שבע העובדות, בהן בעלת הגן, מנהלת הגן ומנהלת הפעוטון.

ההורים חוששים מהסדר טיעון עם הגננות
הגננת הנאשמת באלימות: לא עשיתי כלום

ההליך המשפטי נגד שתי סייעות נוספות נמשך, ובינואר 2017 יתחיל שלב הטיעונים לעונש. חמש העובדות שהורשעו הודו בכתב האישום המתוקן במסגרת עסקת הטיעון, שלמגינת הורי הילדים לא כללה עונש. ההחלטה אם המורשעות ירצו עונש מאסר בפועל או יקבלו עבודות שירות בלבד, נמצאת כעת בידי בית המשפט.

מכות וטלטולים
תחילתה של הפרשה לפני כשנתיים, בתקופת מבצע צוק איתן. כמה הורים החלו לחשוד כי ילדיהם חווים אלימות בגן, אחד הוותיקים והגדולים בחולון. עד מהרה הוגשה תלונה למשטרה והחלה חקירה. במהלך המבצע בעזה הועברה פעילות הגן ללופט שבבעלות אחד ההורים, והמשטרה ביקשה ממנו את סרטוני מצלמות האבטחה. רק כך נחשפה מסכת ההתעללויות שעברו חלק מ־65 ילדי הגן.

בסרטונים נראות עובדות מכות את הילדים בפיהם ובראשם, מטלטלות וגוררות אותם, מפילות, מטיחות ילדים בעמוד, משליכות צעצועים לכיוונם ואף דוחפות ידיים לעיניהם. חלק מהסרטונים פורסמו, אך מרביתם מעולם לא נמצאו ולהורים נמסר שהם נמחקו באורח פלא. למרות זאת, הסרטונים מחודשי צוק איתן הספיקו כדי להגיש כתבי אישום.

עם הרשעתן של חמש עובדות נראה כי מבחינת ההורים עשיית הצדק קרובה מתמיד, אך הם אומרים כי מוקדם מדי להתחיל לסכם את הפרשה.

"אם מנהלת הגן ובעלת המקום לא יישבו מאחורי סורג ובריח זו תעודת עניות למדינת ישראל", אומר איתמר סולומון, אב לשני ילדים בגן ואחד הדומיננטים במאבק שניהלו ההורים נגד עסקת טיעון מקלה. "אני אומר את זה בצורה הכי ברורה: אם הן יעשו עבודות שירות, עדיף כבר לנעול את בתי המשפט, לזרוק את המפתח ולשלוח את הילדים שלנו להסתובב בכבישים בלי שום מסגרת".

בעבר טענת שהפרקליטות מסרבת לשתף אתכם בהחלטות, אתם חוששים שגם בנושא העונש לא יערבו אתכם?
"אני שמח לציין שחלה תפנית משמעותית בגישה של הפרקליטות כלפי ההורים, היום הכול נעשה בשיתוף מלא ויש תחושה טובה. ברור לנו שזה עדיין לא נגמר, לא לפני שהן יישבו בכלא על מה שהן עשו לילדינו".

הילד מתעורר בבכי
גם להט משוכנע כי החשיפה הגדולה של המקרה בחולון גרמה להעלאת המודעות. "זה נושא שחוצה מסגרות ומגזרים, בגנים עירוניים ובבתי ספר. שמענו גם על מקרים קשים בגנים פרטיים ובגני חינוך מיוחד. לא תמיד יש שיתוף פעולה שיכול להוביל להליך משפטי, אבל אנשים מתעוררים".

"עוד לא סיימנו", מוסיפה אשתו, מורן להט. "המאבק שלנו לא תם ואנחנו עדיין מנסים להעלות את המודעות למה שקרה לנו, כי הגנים הפרטיים לא מפוקחים. אף אחד לא בודק מה קורה עם הילדים שלנו".

"לצורך העניין, היום גם פדופיל מורשע יכול לפתוח גן ואף אחד לא יידע מזה", מוסיף סולומון. "הרי עד חמישה ילדים לא צריך בכלל לדווח לאף אחד, והורים ששמים את הילד שלהם בפעוטון לא חולמים לבקש תעודת יושר מהגננות. גם במקרה שלנו זה היה עלול להימשך, אבל נאסר עליהן לעבוד עם ילדים עד לתום ההליך המשפטי. אם הן לא יקבלו עונש מאסר וגם אם כן, הן בקלות יכולות להמשיך לעבוד בגן".

לאורך כל השיחה ילדיהם של ההורים מתרוצצים לידם, ואף אחד לא מנסה להסתיר מהם את תוכן השיחה. הורים מספרים כי אמנם בגלל גילם הצעיר מרביתם לא מזכירים את מה שעבר עליהם, אך החשש מפני הגן נותר.

"כשהסיפור התפוצץ הבטחתי לבן שלי שהעובדות יקבלו עונש והגן הזה ייסגר", משתפת אמא נוספת, אורטל לביא. "באותו מבנה פועל כיום גן אחר אבל אני מקפידה שלא לעבור לידו, כי הבן שלי לא עושה את ההפרדה הזו ומתעצבן שהגן כביכול ממשיך לפעול. הוא מאמין שעדיין יש שם ילדים שנפגעים, למרות שניסיתי להסביר לו שזה גן אחר. לפעמים הוא קם בלילה בבכי.

"דווקא הבת הקטנה שלי, שלפי הסרטונים חוותה אלימות קשה יותר ממנו, בכלל לא זוכרת", הוסיפה לביא. "זה מצחיק, אבל אנחנו מחלקים לסקאלות של קל וקשה. את הבן שלי רק דחפו, אותה ממש העיפו באוויר כשהיא רצתה לשחק במקום לישון, ואחר כך הטיחו בפניה משחק. נמנעתי מצפייה בסרטונים האלה אבל אחרי הגשת התלונה הכריחו אותי לראות אותם וזה היה קשה מאוד".