צילום: אבי מועלם אוספת האוצרות
לאחרונה הסתיים בהצלחה פרויקט החזרת הציוד לצה"ל, במסגרתו התאפשרה השבת ציוד צבאי בלי לעמוד לדין. כעת מתברר שגם במוזיאון ראשון לציון יש אפשרות להביא ציוד יקר ערך מבחינה היסטורית ורגשית, ולא להיתקל בשאלות שיסבכו אתכם. מי שאמונה על פרויקט זה, הידוע בשם 'אוצרות מהבוידעם' היא אפרת הוברמן, בת 38, 'מנהלת האוספים' במוזיאון ראשון לציון.



"אני משמשת בתפקיד הזה כבר שנה שלמה וזכיתי לקבל לידי אוצרות אמיתיים", היא מספרת. "במסגרת התפקיד שלי אני בעצם אחראית על השימור של החפצים במוזיאון ודואגת שהחומרים יישארו במצב טוב ואיכותי וכן לתעד את כולם. יש מגוון מאוד גדול של אוספים אצלנו, אלפי פריטים ועוד 35 אלף תצלומים, תקליטים וסמלים שהשווי שלהם נאמד בכסף רב אבל מעל הכל יש להם ערך רגשי והיסטורי רב. בפרויקט 'אוצרות מהבוידעם', הגיעו אליי חפצים רבים כמו שני רובים מתחילת המאה ה־19 שמישהו החזיק אצלו בבית זמן רב. לפני כמה חודשים התקשר אליי אדם שעובד על פרויקט תמ"א 38 וביקש ממני להגיע דחוף והוא הראה לי קרונית עתיקה שהייתה חלק מהיקב ועזרה בעבר להסיע ציוד ממקום למקום. תושב אחר הגיע אלינו רק לפני שבוע עם מכונת התפירה של סבתא של ספי ריבלין שהיא מסוף המאה ה־18, מכונה ידנית מאוד יפה ושמורה".

לגבי החשש של אנשים להחזיר פתאום ציוד שעלול לעורר חשד של גורמי אכיפת החוק היא ממהרת להרגיע, "אנחנו לא שואלים איך זה הגיע אל אותו אדם. אנשים יכולים להרגיש בטוחים לבוא ולמסור לנו ציוד".


בעקבות צבי הים
מדי בוקר בבוקר, בחורף ובקיץ, יוצא שליו שניידרמן בן ה־40 לסיור הקבוע שלו לאורך חופי בת ים. הוא צועד קרוב לגלים ובוחן היטב את החול הרטוב. "אני מחפש עקבות צבי ים", הוא מסביר בפשטות את אחד מתפקידיו כמנהל הביטחון באגף החופים בעיר, לאתר סימני צבי ים שנסחפו לחוף ועלולים למצוא את מותם אם לא יימצאו בזמן.

"לחפש עקבות צבי ים זה לא דבר פשוט", הוא מסביר. "בסך הכל יש שני זנים של צבים, חום ואפור, ולכפות הרגליים שלהם יש סימנים ייחודים ועדינים על החוף. לפעמים הם יוצאים החוצה כדי להטיל ביצים וחוזרים, אז צריך לחפש גם ביצים. הבעיה שיש אנשים שצועדים מוקדם על החוף ומטשטשים את הסימנים. יש גם אנשים שלא מודעים לסכנת ההכחדה של הצבים האלה, ועלולים לפגוע בהם או בביצים, אם ימצאו אותם לפניי".



בשלוש השנים ששניידרמן בתפקיד, שהוא כחלק מפרויקט הצלת צבי ים של רשות הטבע והגנים, הצליח להציל צב ים אחד, ולאתר לא מעט צבי ים שנפלטו לחוף מתים. "הצב שהצלחנו להציל היה קטנטן. לא ברור איך הגיע לים כי זה צב שחי בדרך כלל בנחלים. המומחים טענו שאיכשהו נסחף לים מאחד הנחלים, ולמזלו הצליח להגיע אלינו בחיים. כשמצאנו אותו הזעקנו אנשי המקצוע, יש לנו מספר חירום שפעיל 24 שעות, והם החזירו אותו בריא ושלם לנחל שממנו הגיע. לצערי, חוץ ממנו הצלחנו לאתר בעיקר צבים גדולים שנפלטו לים מתים. כואב הלב לראות ממה הם מתים, והסיבה היא הזיהום הגדול בים. רובם נפלטו החוצה לאחר שנחנקו משקיות ניילון, זה מה שהורג את בעלי החיים היפים האלה".

לא רק צבי ים נפלטים לחוף, וכחלק מתפקידו, על שניידרמן לטפל בכל חפץ זר שנסחף לחוף. "הים פולט דברים שונים ומשונים", הוא אומר, "חפצים שנופלים או מושלכים מאוניות. קרשים, חבלים ענקיים, בלוני גז ממזגנים שספנים פשוט משליכים החוצה. כשבלון גז מגיע לחוף צריך לסגור את כולו, עד שמוודאים שאין סכנת פיצוץ. פעם אחת נפלט חבל כל כך ארוך שהיינו צריכים טרקטור בשביל להוציא אותו מהמים. הדבר הכי מוזר שנפלט בתקופתי הייתה סירת דייגים שהייתה מחוררת כולה מכדורים של רובה, וכנראה הגיעה אלינו מחופי עזה. לפעמים נפלטות לחוף גם גופות, בחלק מהמקרים מדובר באנשים שטבעו, בדרך כלל בשעות הלילה או כשאין שירותי הצלה וזה לא משנה אם הם טבעו בצפון או בדרום. לצערי גם בזה נתקלתי, אבל הייתי מעדיף למצוא יותר צבי ים חיים".

שומר המזרקות
לפני שלוש שנים מונה יובל בוסי, בן 55, לאחראי על המזרקות בחולון. "אנשים אוהבים אותן מאוד, הם מתלוננים כשהן נסגרות מוקדם. זה כנראה נותן אווירה מיוחדת של חו"ל ופסטורליות ברחוב".

בוסי הנדסאי מכונות וחשמל, ולתפקיד הגיע אחרי שנים שבהן תחזק את מערכות החשמל בעיר. בכל יום הוא מסייר בכל 14 המזרקות שפזורות ברחבי חולון ומוודא שכולן עובדות בצורה תקינה, "אני בודק בכל יום את כל המזרקות כדי לבדוק אם יש ונדליזם, נזק בחרסינה או ברז שבור. אם מזלזלים בתחזוקה של מזרקות אז מיד רואים את זה בשטח וגם בתוך זמן קצר יגיעו תלונות מתושבים. לשמחתי, כרגע כמעט ואין תלונות על המזרקות בעיר. בכל פעם שיש לי הערה על מזרקה אני מצלם ומעביר מיד לעובדי התחזוקה הוראות טיפול. אנשים תמיד שואלים אותי מה אני עושה ומתפלאים לשמוע