צילום: אבי מועלם "את יושבת בוועדת השמה בבושת פנים. כאילו את צריכה להתנצל על שיש לך ילדה אוטיסטית ולומר תודה על כל פירור שזורקים לך. אז מה אם הילדה סובלת מחרמות, אלימות ויחס שלילי? תגידי תודה שהסכמנו לה להיות בכיתה ותהיי בשקט", מספרת השבוע בכעס ובכאב אודליה סריקר, אם לשלושה ילדים שאובחנו כאוטיסטים.

ראש העירייה לחברי המועצה: אין כניסה לביה"ס

להורי הילדים המשולבים בחינוך הרגיל בחולון נמאס לשתוק. כעת הם מתאחדים ויוצאים למאבק נגד מינהל החינוך העירוני ומחוז תל אביב של משרד החינוך ומודיעים כי לא יעצרו עד אשר "כל מחממי הכיסאות שאין להם זיקה לחינוך המיוחד יפנו את מקומם לטובת אנשים עם לב", כפי שהם מגדירים זאת בחריפות.
בין השאר מאיימים ההורים כי אם תביעותיהם לא ייענו, הם לא יהססו לקיים הפגנות, להשבית את הלימודים ואפילו לחסום כבישים.

"יש המון עיריות שעוזרות ומשתפות פעולה ויש עיריות שפחות", אומרת האחראית על אוטיסטים בעמותת אהב"ה, עמליה עמית, "אבל חולון היא קטגוריה בפני עצמה. רק לשם ההבנה, בחולון אני מטפלת בכמות משפחות גדולה יותר מזו שאני מטפלת בה בכל הארץ. כשפונים אליי מחולון אני פשוט אומרת להורים שיעזבו את העיר. התחושה היא שאין מה לשנות שם, יש נוקשות רבה ואכן לא מעט משפחות עוזבות בגלל זה או עוברות ללמד מהבית.

באילו קשיים נתקלים ההורים וילדיהם?
"ברגע שהורה רואה שלילד שלו יש בעיה והוא פונה למינהל החינוך או למתי"א, הגוף שאחראי על הסייעות, הוא פשוט נופל בין הכיסאות. אין לו אפשרות לבחור סייעת ואף לא לתקשר איתה. חולון נחשבת בעיני עמותות ואנשים למודי ניסיון כעיר אנטי שילוב ואנטי הילדים המיוחדים. הורים רבים חשים שהם נמצאים במערכת קשה שמתישה אותם. כל חוקי השילוב מתקיימים הלכה למעשה אבל אין גמישות כמו בערים אחרות. לדוגמה, במשרד החינוך הבינו שיש בעייתיות גדולה בתקשורת בין ההורים לסייעות, וראשת האגף הורתה שיפעלו לשפר זאת אבל בחולון מתעלמים ולהורים אסור לפנות ישירות לסייעת".

אחד מאלה ששוקלים לעזוב הוא חיים כהן, שלפני כחודש הוציא את בנו בן העשר מבית הספר אחרי שלטענתו שובץ במסגרת הלא נכונה. "בני אובחן רק בתחילת כיתה ב' ועד אז למד בכיתה רגילה. כרגע הוא בבית, ואנחנו שוקלים בכובד ראש לעזוב".

למה?
"עבור משפחות לילדים אוטיסטים המצב בעיר קטסטרופה. הבן שלי ילד חכם, יש לו אוטיזם אבל הוא ברמת תפקוד מאוד גבוהה עם ציונים מעולים. בגלל האבחון העבירו אותו לכיתה קטנה, בתקווה שיתקדם טוב יותר, אבל מצבו רק הידרדר. ההרכב הכיתתי לא התאים לו וזה תסכל אותו. יש בכיתה ההיא ילדים בעלי תפקוד מאוד נמוך, מריירים, דופקים את הראש בקיר ומתפשטים בלי סיבה. מאז שהוא בכיתה הזו הוא מסרב להיכנס לבית הספר ומאשים אותנו ששמנו אותו במקום רע. ביקשנו שיחזירו אותו לכיתה רגילה וייתנו לו סייעת, אבל סירבו. הסברנו שמאז המעבר מצבו מידרדר, אבל כולם מתעלמים. לפני חודש וחצי הוא היה מעורב בקטטה עם ילד מהכיתה והמורה איימה שתזמין לו משטרה. מאז הוצאתי אותו מבית הספר. התחושה היא שמנסים לחסוך על גב ההורים ושאין טיפת שיתוף פעולה".

איומים מהקב"סית
בעקבות התחושה שהמצב הקיים אינו יכול להימשך, נפתחה לאחרונה קבוצה להורי ילדים משולבים שהחליטו לצאת למאבק למען חינוך ילדיהם. את המאבק יזמה דוריס גרומן, אם לבן שבע שאובחן כאוטיסט בעל תפקוד גבוה אשר כיום לומד בבית באמצעות 'קדימה מדע'. את ההחלטה להשאיר את בנה בבית קיבלה גרומן לאחר שראתה כי מצבו של בנה מידרדר מאז החל את לימודיו בכיתה א'. "במשך שלוש שנים הבן שלי שולב בגן של החינוך הרגיל. הוצמדה לו סייעת וראינו שהוא מתקדם מצוין", משחזרת גרומן. "את כיתה א' הוא התחיל עם סייעת, אבל מתי"א, הגוף שאחראי על הסייעות, הקציבו לה מספר שעות שלא הספיקו לשבוע שלם. בגלל שבני סובל בנוסף מאפילפסיה קשה שדורשת השגחה צמודה, נאלצתי להשאיר אותו יום בשבוע בבית. במקום להבין את המצב הבעייתי שלנו ולנסות לפתור אותו, שלחו לי קצינת ביקור סדיר, שאיימה עליי שהיא תפנה לבית המשפט. רק לאחר מאבק הוקצבו לי עוד שעות ובני חזר ללימודים. כבר בשלב הזה הרגשתי שהכל נעשה בכוחניות.

אבל גם כאשר הוקצו שעות סיוע נוספות הבעיה לא נפתרה, "כיוון שיש לו בעיות בהתנהגות, כשהוא חזר ללימודים עשו לו 'תוכנית חינוך'. הוחלט שברגע שיש לו התפרצות זעם כולם יוצאים מהכיתה והוא נשאר לבד. במקום לטפל בהתפרצות שלו או להוציא אותו להירגע, התייחסו אליו כאל מפלצת. מהטראומה הוא התחיל לפספס במכנסיים ובכה שכל הילדים מתרחקים ממנו. במינהל החינוך טענו שזה הפתרון היחיד. כשביקשתי שיוציאו אותו פיזית מהכיתה, השיבו שאסור לגעת בו ואז הבנתי שבאותה מידה הוא גם לא מקבל חיבוק של הרגעה או חיבה. בשלב הזה החלטתי להוציא אותו מבית הספר, שוב הגיעו אי