"לא הרוצח עומד למשפט, אלא אברהם שלי. כותבים עליו דברים איומים, אבל הוא שוכב בקבר, לא יכול להגן על עצמו ולא זוכה לצדק. רצחו פעמיים את המשפחה שלנו - פעם אחת כשירו באברהם באמצע הכביש, ובפעם השנייה כשהגישו כתב אישום שעושה עוול לאמת".

אברהם לוי בן ה־49 נורה למוות ב־21 בדצמבר, במהלך ריב עם שכנים של אחיו, שמתגורר ברחוב הסנהדרין בשכונת ג'סי כהן בחולון. אלמנתו ובני משפחתו של לוי לא מתנחמים בכתב האישום שהוגש נגד דורון אדרי בן ה־45, שעל פי כתב האישום ירה את הירי הקטלני. לטענתם, גורמי החוק מתעלמים מבנו החייל של אדרי שלטענתם היה בזירת הרצח ונמלט. הם זועמים גם על כתב האישום המייחס לאדרי הריגה. הם משוכנעים שלוי נרצח בכוונת תחילה ובמזיד.

"היה ילד מקסים"
השכנים בג'סי כהן יודעים לספר כי הסכסוך בין משפחות אדרי ללוי הוא העתיק ביותר בבניין המגורים המשותף. זה התחיל בגלל מחלוקת על שימוש בגינת הבניין והפך למאבק כוחות שהסתיים באופן טרגי. משפחת לוי עזבה את ביתה בליל הרצח ולא שבה. הם רוצים לפתוח חיים חדשים מחוץ לשכונת ג'סי כהן והרחק מבית הרוצח שהיה שכנם. במקביל, הם מקווים כי ייעשה צדק עם מי שרצח את דודם האהוב.

"תמיד פחדתי על הבעל והילדים שלי", מספרת לימור לוי, גיסתו של אברהם לוי ז"ל. "היו לנו שכנים מאוד קשים שכל הזמן איימו עלינו. הם אמרו לי 'תארגני שני קברים בירקונים לבעלך ולילד'. הייתי מבקשת מהאחים שלי ללוות אותי בחדר המדרגות כי פחדתי מהם. אני מדברת איתך עכשיו וכולי רועדת, אני באמת מפחדת על המשפחה שלי".

לוי משחזרת את האירועים מהיום שבו איבדה את גיסה. "באותו ערב שמעתי יריות ונכנסתי לאטרף, אני יודעת שאני גרה בשכונת פשע אבל היריות ממש הפחידו אותי. רק כשרצתי החוצה הבנתי שמי שחטף את היריות היה אח של בעלי, שלא היה לו ריב וסכסוך עם אף אחד. הרצח נעשה מתוך בלבול, כי היורה חשב שאברהם זה בעלי. הוא נרצח סתם. השכן ירה בו כאילו הוא לא שווה כלום, ואחרי זה הוא והבן שלו פשוט נמלטו".

אם פחדתם, למה לא פניתם למשטרה?
"אני רציתי להגיש נגדם תלונה, התחננתי שיערבו את המשטרה", אומרת אמו של אברהם, צביה לוי. "הבנים שלי לא רצו, הם אמרו 'מה המשטרה תעשה?'. גם כשהיו תלמידים בבית הספר היסודי הם לא התלוננו כאשר הציקו להם, אף פעם הם לא אהבו לקטר".



אברהם לוי ז"ל התגורר עם משפחתו בעפולה. "אברהם היה ילד מקסים, רק לא מזמן חגג יום הולדת", מספרת האם צביה. "היו לו תקופות קשות בחיים, אבל ברוך השם הוא שיקם את עצמו והקים משפחה לתפארת, היו לו שלושה ילדים והוא גידל את הבת של אשתו כאילו הייתה שלו. הוא היה בא לחולון כדי לעבוד, כי בעפולה אין עבודה. היה עושה הכל כדי לתת מה שצריך לילדים שלו, רק רצה שיהיה לכולם טוב".

האם צביה מספרת שביום הרצח, אברהם ז"ל קיבל בחזרה את רישיון הנהיגה שלו. "הוא היה מאושר, עשה שיעורים, מבחנים וכל מה שצריך. שלוש שעות עמד במשרד הרישוי ואז הלך עם אחיו למלא דלק, מים ושמן ברכב, והתכוון לנסוע בחזרה לעפולה למשפחה שלו, אבל הוא לא חזר אליהם ולעולם לא יחזור. שחטו את הבן שלי והשאירו אותו למות על הכביש. לתרנגולת לא עושים את מה שעשו לו. רצחו אותו על כלום, סתם לקחו חיים של בן אדם בלי לחשוב איזה כאב לב הוא משאיר אחריו".

"רוצח חופשי"
על פי כתב האישום, בין משפחות אדרי ולוי שרר סכסוך מתמשך שמקורו כאמור במחלוקת על שימוש בגינת הבניין ובמהלך שנת 2015 אף הוגשו תלונות למשטרה בעניין. באחד העימותים פרצה קטטה שבה איים אברהם ז"ל על בני משפחת אדרי.

במקרה אחר, בנו של אדרי פגש את שכנו, אחיו של אברהם ז"ל, ברחוב בתל אביב. הוא השליך לעברם בקבוק בירה ובמקום פרצה קטטה. לפי הנטען, אברהם שרט את הבן באמצעות מפתח, באזור הצוואר וידו.

המקרה האחרון שמתואר בכתב האישום התרחש בחודש מאי. אחיו של אברהם ז"ל ובנו איימו על אשתו של אדרי ואמרו לה כי יפגעו בבעלה ובבנה.
ביום הרצח הגיעו אדרי ובנו ברכבם לרחוב מגוריהם. בדיוק באותו זמן הגיעו למקום אברהם, אחיו ובנו, ברכב מהכיוון השני. משפחת לוי יצאה מהרכב, כשאיתם חבר ילדות, וברשותם נשק קר.

לפי כתב האישום, חבר הילדות ניסה לתקוף באלה את אדרי, שבתגובה שלף אקדח שהחזיק ללא רישיון, ירה מהרכב שלוש יריות ופצע את האיש. בנו של אדרי יצא מהרכב והחל להתקוטט עם אברהם, שהחזיק בידיו נשק קר. בשלב זה, הבן של אדרי שלף סכין ובאמצעותה דקר את אברהם באיזור הראש, הצוואר והאף, וגרם לו לפצעים שטחיים. כשהבחין אדרי במאבק בין אברהם לבין בנו, הוא ירה שתי יריות, שאחת מהן פגעה בגבו של אברהם וגרמה למותו.

בשלב זה נמלטו אדרי ובנו רגלית מהזירה לכיוון בת ים. לאחר שחצו את גשר התנאים הטמינו השניים את האקדח והסכין בשיח כדי לטשטש ראיות, והמשיכו לרוץ בבת ים.