צילום: אבי מועלם "הוא היה איש של חסד וחיוך, כולו נתינה מלאה בסבלנות ובשמחת חיים, קשה להאמין שהוא כבר לא איתנו". כך אמרו השבוע בכאב בני קהילת הרב חיים רבי בשכונת תל גיבורים בחולון. כולם התקשו להיפרד מחבר הקהילה, הרב אהרון יסייב ז"ל בן ה־32, שנרצח בפיגוע ביום חמישי שעבר, בעיצומה של תפילת מנחה בבית הכנסת המאולתר שפועל בבניין 'פנורמה' בתל אביב. עם סיום השבעה מתכננת הקהילה להתגייס לעזרת אשתו וחמשת היתומים שהותיר, בהם תינוק בן חודשיים, שכן המשפחה נקלעה לקשיים כלכליים ובקרוב עלולה להישאר ללא קורת גג.

"לא נפרדתי מבעלי"
"דווקא באותו יום לא שוחחתי איתו מהבוקר, אפילו לא הספקתי לומר לו שלום ולהיפרד" משחזרת אלמנתו, נטלי. "הייתי מציקה לו הרבה בטלפון, אבל הוא מעולם לא היה אומר שאין לו זמן או מגיב בחוסר סבלנות. תמיד היה עונה בחיוך ומתעניין בי. דווקא באותו יום לא התקשרתי אליו, דווקא באותו יום לא הייתה לי הזדמנות להיפרד מבעלי. כשסיפרו לי מה קרה, הייתי המומה. גם עכשיו אני מדברת ולא מאמינה שזה מה שקרה לנו".

הוא חשש מפיגועים?
"לא הייתה בו טיפת פחד מפיגועים או ממחבלים. כשאמרתי לו שאני חוששת לחזור לעבודה בתל אביב, הוא אמר לי שאסור לפחד, שלכל כדור יש כתובת אז שאין לי מה לדאוג. תמיד אמר 'מי שמפחד מאחד לא מפחד מאף אחד' וכך הוא היה בעצמו. תמיד אמר שאסור לנו לתת לטרור להפריע בחיים שלנו כי זה כמו לתת למחבלים לנצח".

גמל חסדים בחיוך
יסייב ז"ל נולד וגדל בשכונת תל כביר שבתל אביב. לפני שנים אחדות החליט עם רעייתו לעבור לחולון ולהצטרף לקהילת הרב חיים רבי, רבה הראשי של שכונת תל גיבורים וראש מוסדות 'עטרת חכמים', ולקהילת הרב אברהם זרגרי.

"את אהרון פגשתי לראשונה לפני עשר שנים, כשביקש להיות חלק מהקהילה", סיפר חברו, רחמים גלבוע. "אצלנו, החרדים, חברים זה לא פגישה בבית קפה אלא מפגשים בבית הכנסת, בכולל ובעיקר בפעילות תורנית. מהר מאוד הבנתי שכאשר צריך סיוע, אהרון הוא הראשון שאליו כדאי לפנות, כי תמיד היה לו רצון לעזור, לקדם רעיון ולסייע לנזקקים. אהרון היה אדם חייכן. זה נשמע פשוט אבל במציאות של היום זה לא כל כך נפוץ. אלה חיים לא פשוטים אבל אהרון לא נתן לשום דבר לעצור אותו.

"הוא תמיד חלם להיות אברך וידע שזה דורש הרבה מאמץ אבל לצערו זה לא הסתדר לו, לכן הוא החליט לעבוד וללמוד תורה במקביל, והקפיד לעסוק בגמילות חסדים ובסיוע לנזקקים. כל מי שהיה צריך סיוע מבית עסק בבניין 'פנורמה', ידע שאפשר לפנות אליו. למשל, אם מישהו היה צריך מכונת תספורת מסוימת, הוא היה עובר בכל החנויות, משיג את המוצר הכי טוב במחיר הכי טוב ומביא לו את זה עד הבית. אהרון היה כמו סופרמן, אין עזרה שלא הצליח להשיג בשביל מי שנזקק".

גלבוע נזכר כיצד רק לפני כמה חודשים התגייס יסייב כדי לעזור למשפחת אשתו. "לפני מספר חודשים מישהי במשפחה חלתה מאוד ונזקקה לסיוע. אהרון עשה הכל בשביל המשפחה, התרוצץ בין בית החולים לרווחה והפך עולמות כדי להתאים את הבית שלה לצרכיה לפני החגים כדי שתוכל לחגוג עם כולם. זה מה שהכי סימל את אהרון - גמילות חסדים עם חיוך".

האח זיהה
חבריו לעבודה בבניין 'פנורמה' סיפרו כי יסייב ז"ל, שעבד בחנות אלקטרוניקה, נהג להוביל את התפילה בחדר צדדי בבניין. "אהרון ז"ל היה הראשון שנדקר בידי המחבל, ולמעשה ניסה בגופו למנוע מהמחבל להיכנס לחדר ולדקור עוד מתפללים", סיפרו למשפחה עדי ראייה והוסיפו כי "די מהר הגיעו דיווחים על הפיגוע לתקשורת ולרשתות החברתיות. אמא של אהרון מיהרה להתקשר אליו ואל אחיו הצעיר שעבד גם הוא בבניין. הבן הצעיר ענה והיא סיפרה לו שיש חשש לפיגוע בבניין בו הם עובדים ושאהרון לא זמין. האח מיהר לחדר שבו נערכת התפילה ומיד זיהה אותו. הוא ספג דקירות רבות בחלק גופו העליון ומותו נקבע במקום".



"הראשון שהגיע לזירת האירוע היה ראש סניף חולון של 'איחוד והצלה', טל כהן, שלצערנו כבר לא יכל לעשות דבר כי אהרון נפטר", סיפר גלבוע. "מיד אחריו הגיע למקום פרמדיק שהוא בן משפחה של אהרון, אבל הגופה כבר הייתה מכוסה ולקח לו זמן להבין במי מדובר. כשזהות הנרצח התבהרה, בן המשפחה הגיע לבית הכנסת של הרב רבי כדי לבשר לו בעצמו ולקבל ממנו נחמה. בדיוק באותו הזמן היינו כולנו בבית הכנסת, זו הייתה השעה בה הרב נהג להעביר דרשה בין מנחה לערבית, ואז קיבלנו כולנו את הבשורה יחד. הרב שתק למשך דקות ארוכות, זה היה כאב גדול. אנחנו רגילים לראות את הרב מזיל דמעות על חיילים ואזרחים שכלל לא הכיר, אבל כשמדובר בחבר בקהילה שכולנו הכרנו ואהבנו, זהו אבל כבד מנשוא. לאחר השתיקה אמר הרב שזאת אבדה גדולה והוסיף דברי תורה. הוא אמר שאהרון זכה ללכת בקידוש ה', תוך כדי עשיית מצווה ודווקא בגלל שהוא יהודי, כמו הרוגי מלכות. הרב אמר שהקדוש ברוך הוא לא לוקח אד