צילום: מוטי קמחי הוועדה המחוזית אישרה את הסכם הפשרה שנחתם בין משרד התחבורה ועיריית חולון ובין מרבית דיירי הקו השני שמתגוררים סמוך לנתיבי איילון. במסגרת ההסכם, כ־163 בתי אב צפויים לקבל פיצויים של עד 250 אלף שקל, על פי גודל הדירה והחלטת שמאי. "הייתי שמחה לוותר על הכסף ושכל הבלגן הזה ייחסך ממני", אומרת תושבת חולון. לדבריה, הכסף שקיבלה מפצה אותה על ירידת ערך הדירה, אבל לא על המטרדים שמהם היא סובלת בכל יום.

נאבקים מ־1998
במשך יותר מ־17 שנים טענו תושבים משני צדי נתיבי איילון, בחולון ובבת ים, שהנתיב הסואן שהקמתו אושרה בפברואר 1998 גורם לנזקי רעש, זיהום וירידה בערך הנכסים. עם פתיחת הכביש הם יצאו למאבק משפטי מול הרשויות המקומיות והחברה עצמה.

בשנה שעברה זכו דיירי הקו הראשון לקבל את כל הפיצויים, שנעו בין 120 ל־250 אלף שקל לבית אב. במשך תקופה ארוכה הוקפאו 25 אחוז מהפיצויים, משום שמשרד התחבורה ועיריית חולון ערערו על החלטת בית המשפט המחוזי. בית המשפט העליון שם קץ לסאגה המתמשכת, דחה את הערר ופסק כי הפיצויים שהוקפאו יועברו לדיירי הקו הראשון.

כעת נראה כי גם הסאגה של דיירי הקו השני, שתחילה נטען שאינם זכאים לפיצוי, עומדת להסתיים, אם כי לא כולם יקבלו את הפיצוי הגבוה שניתן לדיירי הקו הראשון. את ההחלטה על הפיצויים לדיירי הקו השני קיבלו כל הגורמים בהסכם פשרה שנחתם לפני כחודש, ורק בעת האחרונה אישרה אותו הוועדה המחוזית.
על פי הסכם הפשרה שנחתם בין משרד התחבורה ועיריית חולון ובין 163 בתי אב, כולם מרחוב קדושי קהיר בחולון שמיוצגים על ידי עו"ד דניאל כהן, ישולמו להם פיצויים לפי גודל הדירה והחלטת השמאי יעקב צפריר. 83 בתי אב יקבלו פיצויים תואמים לשומה המקורית, בין 100 ל־250 אלף שקל, ו־80 בתי אב יקבלו פיצוי של כ־90 אלף שקל, כולל ריבית והצמדה, משום שהם מרוחקים יותר מהכביש משאר דיירי הקו השני.

70 אחוז מכספי הפיצויים ישלם משרד התחבורה, ו־30 אחוז תשלם עיריית חולון. על פי אישור הוועדה המחוזית ישולמו כספי הפיצויים עד 17 בספטמבר וכפוף להגשת פטורים ממס הכנסה.

"לא נרגעת"
התושבים שיקבלו פיצויים במסגרת הסכם הפשרה הם מרחוב הטייסים והתותחנים בשכונת תל גיבורים, ומרחוב קדושי קהיר ואגר"א בשכונת נאות רחל. הפיצוי שתקבל דיירת ברחוב קדושי קהיר, מלי אור, שזכאית לפיצוי על בסיס השומה המקורית, מוערך בכ־188 אלף שקל, לפני שכר טרחה לעו"ד. לטענתה היא הייתה שמחה לוותר על הפיצוי ולגור במקום אחר.

"נתחיל מזה שכל עוד אני לא רואה את הכסף בחשבון הבנק, אני לא נרגעת", אומרת אור. "עברנו כל כך הרבה תלאות, מאבקים וערעורים, שקשה לי להאמין שזה הסוף. לא פעם הרגשנו שזה אבוד, אבל עו"ד כהן נאבק בשבילנו עד הסוף.



"אני באופן אישי שותפה לתביעה כבר 15 שנה, ועברו עלינו שנים קשות מאוד", הוסיפה אור. "למרות הסכום הנכבד, זה לא באמת מפצה אותנו. הרעש הנורא שמגיע מאיילון, בעיקר בלילות כשמנסים לישון, מאופנועים שנוסעים כמו מטורפים, זה דבר בלתי נסבל".

לדברי אור, הפיצוי שתקבל לא יעזור נגד הרעש והזיהום, אלא יפצה אותה רק על הירידה בערך הדירה. "בזמן שברחוב אילת הסמוך דירה כמו שלי נמכרת במיליון ו־400 אלף שקל, כאן לא מוכנים לתת מיליון ו־200 אלף, זה נזק עצום. אני מתה למכור ולעבור, אבל במחיר שיתנו לי על דירת ארבעה חדרים אני לא אצליח לגרד דירת 2.5 חדרים ברחוב מקביל. כולנו רוצים לעוף מכאן, אבל המחירים נמוכים, ואנחנו יודעים שככה אין לאן להמשיך".

אף על פי שהיא התעייפה מהתהליך המשפטי הארוך, אור כבר הצטרפה לקבוצת תושבים שמתכננת לתבוע את רכבת ישראל, עקב נתיבי הרכבת שנבנו על האיילון.

לא שבעת ממאבקים?
"לולא היו תוצאות בשטח, אולי הייתי מתייאשת, אבל כשיש תוצאות את מבינה שחייבים לדרוש את מה שמגיע לך".

למגן את הבית
גם יעקב הולצמן מתגורר ברחוב קדושי קהיר, אך לדירה שלו נקבעה שומה על בסיס נמוך יותר, והאכזבה ניכרת בדבריו. "אני ממש לא מרגיש שזה מפצה אותי. חתמנו על הסכם פשרה מתוך הרגשה שעדיף לסיים עם זה, למרות ששכנים רבים כבר משוחחים על התביעה הבאה נגד הרכבת. בסך הכל זו שמחה מהולה בעצב. קיבלנו פיצוי, אך בעיניי הוא לא משקף את הנזק שנגרם לנו. עם זאת, אנחנו חתמנו על הפשרה, וזו הייתה ההחלטה שלנו".

מה אתה מתכנן לעשות בכסף?
"אני מניח שאשפץ את הבית. החלון שלי ממש פונה לנתיבי איילון, ואני מעוניין למגן את הבית נגד הרעש. הכסף לא מפצה על מה שעברתי ואני עדיין עובר, הוא בסך הכל נועד להקל במעט על המצב".

רגע לפני ש־163 בתי אב בשכונות תל גיבורים ונאות רחל בחולון פותחים שמפניה, עו"ד כהן אינו שוכח את הנותרים מאחור. הוא מזכיר כי קרוב ל־3,000 בתי אב לא השתתפו כלל בתביעות הפיצויים בגין הנזק שנגרם לטענתו לבתיהם. מדוב