צילום: קובי קואנקס החופש הגדול הוא כאב ראש ארוך ומתמשך למשטרת ישראל. בכל שנה לקראת סיום הלימודים נערכים שם להתמודד עם שינוי המציאות בחודשי הקיץ: יותר בני נוער מסתובבים ברחובות בשעות הלילה המאוחרות, יושבים בגינות ציבוריות עם בקבוקי אלכוהול ומקימים רעש. לא אחת זה נגמר בעימותים עם שוטרים, ולא רק איתם: לפעמים מדובר גם במפגש לא הכי נעים עם חבריהם לתיכון, אלה שהחליטו לנצל את החופש כדי להתנדב במשטרה ומשתתפים בסיורים ליליים של מרחב איילון בחולון ובבת ים.

"חוויה אמיתית"
בזמן שמרבית חבריהם מעדיפים להתבטל מול הטלוויזיה, להשתזף בחוף הים או לעבוד כדי להרוויח כסף לבילויים, בחרו דימה איוונץ, איתי לוי, חן קזינץ, אור סואיז ואלירן סידון, להתנדב במשטרה בחודשי הקיץ. בסיורי הלילה הם פוגשים לעיתים קרובות חברים שלומדים איתם בבית הספר, ולמרות גילם הצעיר והתקופה הלא קלה שעוברת על משטרת ישראל, כמעט כל המתנדבים חולמים על היום שבו יהפכו לשוטרים מן המניין.

"כשאתה עושה משהו שאתה אוהב ותורם לסביבה, אתה בכלל לא חושב על מה שאתה מפסיד, אלא רק על מה שאתה מרוויח", אומר אלירן סידון מחולון, בוגר תיכון 'קציר' שמתנדב באגף הסיור. "זה הקיץ האחרון שלי לפני הגיוס לצבא ובהתנדבות הזו אני מרגיש שאני מממש את עצמי".

את דבריו מחזק איתי לוי בן ה־16, תלמיד תיכון 'רמת יוסף' בבת ים שמתנדב בבסיס 605 בעיר. "זו חוויה אמיתית שאני לא אחווה בשום מקום אחר, אז מבחינתי זה לא בזבוז זמן. התחלתי את ההתנדבות שלי כמחויבות אישית, ולמרות שהתחלתי יחסית אחרי כולם, סיימתי ראשון את 60 שעות החובה, כי אני עושה משהו שאני נהנה ממנו. כשבאמת רוצים, מוצאים זמן למה שאוהבים".

אבל בכל זאת, רוב בני הנוער מסתובבים בחוץ בשעות הערב ונהנים מהחופש.
"גם אנחנו נהנים מהחופש", אומר דימה איוונץ, בן ה־17, תלמיד 'אורט רמת יוסף' בבת ים שמתנדב באגף קהילה ומשמר אזרחי בעיר. "אני עובד בשתי עבודות, מתנדב ועדיין יש לי זמן לבלות עם חברים. אפילו היה מצב שהזמינו לנו ניידת כי עשינו רעש בחוץ עד מאוחר, והגיעו שוטרים שאני מכיר. אבל אחרי שאתה מתנדב במשטרה אתה מסתכל על הדברים אחרת, לכן כשראינו אותם מיד הפסקנו להרעיש והתפזרנו. פתאום אנחנו מבינים מה התפקיד של שוטר, עם מה הוא צריך להתמודד וכמה העבודה שלו חשובה".

היו מקרים שהגעתם לאירוע שהיו מעורבים בו חברים שלכם?
"ברור. בפעמים הראשונות לא תמיד ידעתי מה לעשות", מספר אור סואיז בן ה־16, תלמיד תיכון 'שז"ר' בבת ים, שמתנדב באגף קהילה ומשמר אזרחי. "עם הזמן התרגלתי והבנתי שזו העבודה וחייבים לפעול לפי הנהלים".

למרות זאת, מודים המתנדבים שזה אולי המצב הכי בעייתי מבחינתם. "זה מביך, אבל רוב הילדים אצלנו מתנדבים, אז הם מבינים שאתה חייב לעשות את התפקיד שלך", אומר לוי.

"הפחד נעלם"
אל שורות משטרת מרחב איילון הצטרפו השנה 214 בני נוער מתנדבים מהערים חולון, בת ים ואזור. 115 מהם מתנדבים במסגרת המחויבות האישית ולכן כאשר שנת הלימודים מסתיימת אמורה גם ההתנדבות שלהם להסתיים. למרות גילם הצעיר, לחמשת הנערים שעימם שוחחנו ברור שההתנדבות במשטרה היא תחילתה של קריירה במדים. מבחינתם, אם שום דבר לא ישתנה, אחרי השירות הצבאי הם ירצו להתגייס למשטרה ולהפוך לשוטרים מן המניין.

התקופה הקשה של כחולי המדים - הכוללת את הפרשיות הרבות שרודפות את משטרת ישראל לאחרונה, ששיאן בהתאבדותו בשבוע שעבר של תת־ניצב אפרים ברכה - לא מרתיעה אותם. הם משוכנעים כי דווקא במרחב איילון יש מודל ראוי לחיקוי של התנהגות תקינה.

"כל הפרשיות שיש עכשיו סביב המשטרה רק מעלות לנו את המוטיבציה להראות שכמה מקרים בודדים לא מעידים על כולם", אומר סידון. "אצלנו במרחב השוטרים עובדים לפי הספר, ואין מקום למשהו אחר. יש כאן אנשים טובים ואסור להכליל את כולם בגלל שיש כמה שוטרים שחשודים בכך שעשו טעויות".
"השוטרים שאני עובד איתם הם אנשים זהב", מוסיף איוונץ. "אני יכול לדבר איתם על כל דבר בעולם ולדעת שיש בן אדם טוב לידי".

ההורים לא דואגים שבגילכם אתם מסתובבים בניידות ועלולים למצוא את עצמכם במצבים מסוכנים?
"ההורים שלי מעודדים אותי, הם יודעים שאני בטוח ומדרבנים אותי להמשיך להתנדב ולתת מעצמי", אומר סואיז.

סידון מוסיף: "ברור שיש מצבים לא נעימים, קטטות, היו מקרים של אלימות והיו מקרים שתפסנו סמים. אנחנו תמיד דרוכים וזהירים, אבל לסכנה האמיתית חשופים השוטרים, הם תמיד יוצאים ראשונים ומציבים את עצמם בחזית. יש לנו הרבה אקשן, אבל השוטרים תמיד מגבים אותנו ושומרים עלינו".



למרות זאת, הנערים מודים שבהתחלה לא היה להם קל. "לפני שידעתי את העבודה היו לי חששות", מתוודה חן קזינץ בן ה־16, תלמיד תיכון 'שז"ר' בבת ים, מתנדב באגף קהילה ומשמר אזרחי. "אבל ברגע שאתה