צילום: קובי קואנקס ותיקי התושבים בחולון נזכרים בערגה בימים שבהם לכל שכונה היה ועד משלה, וחבריו היו אלה שניהלו את השכונה בפועל וייצגו את תושביה מול העירייה. אולם נראה שלא מדובר רק בהתרפקות על העבר, אלא שהוועדים המיתולוגיים הולכים לעשות קאמבק. בחודשים האחרונים שוקדת קבוצת פעילים חברתיים על הקמה מחודשת של ועדי שכונות חזקים, כמו בתל אביב ובראשון לציון.

"הגיע הזמן שגם בחולון יבינו את הצורך בייצוג של כל שכונה מול העירייה", אומר נציג שכונת אגרובנק, יורם לוי. "המחאה החברתית שהתרחשה לפני כמה שנים גרמה להתעוררות של אנשים, פתאום התושבים מבינים איזה כוח יש להם ביחד, והם קולטים שאם הם יתאגדו הם יצליחו ליצור מהפכה. מאנשים שבכלל לא יודעים מה קורה סביבם, הפכנו לקבוצה שמתעניינת, ובדיוק מהמקום הזה צומחים ועדי השכונות. ההבנה ברמה הארצית שלכל אדם יש יכולת לשנות את חייו חלחלה גם לחולון ואנשים רוצים יותר שקיפות ומעורבות בהחלטות העירייה".

"שינוי אמיתי מלמטה"
כמעט מאז התגבשותה של חולון לעיר, פעלו בשכונותיה הוועדים. הם הורכבו בדרך כלל מדיירים שהיו מוכרים בעירייה ומקושרים היטב באגפיה השונים. כל בעיה הייתה עוברת דרך חברי הוועד ולמרות שמעולם לא נבחרו באופן דמוקרטי ומסודר, הם נחשבו לקול של השכונה ולמייצגי דעת התושבים. עם השנים, ובעיקר לאחר כניסתו של ראש העירייה הוותיק מוטי ששון, החלו הוועדים להתפרק. כיום, מלבד הוועד של שכונת ג'סי כהן, כבר שנים ארוכות שלא קיימים בעיר ועדים.
כינסנו השבוע לשיחה מספר נציגים משכונות העיר, כדי שיסבירו מדוע חשוב שהכוח יחזור לשכונה, יגלו מה הם מבקשים לשפר אצלם ליד הבית וגם יחשפו למה להם לעבוד כל כך קשה ובהתנדבות, למרות שאף אחד לא באמת ביקש מהם.

אם יש עירייה וחברי מועצה למה בעצם צריך ועדי שכונות?
"כי עירייה זה מנגנון שלא תמיד מתפקד כמו שצריך", טוען נציג שכונת בן גוריון, זוהר גולן. "שינוי אמיתי מגיע רק מלמטה. ועדי שכונות הם לא פוליטיקאים ולא אנשים עם אינטרסים, הם תושבים אכפתיים, כמוני וכמו חבריי, שמאז ומתמיד היה אכפת להם מסביבת המגורים שלהם. זה משהו שזורם בעורקים של כל אחד כאן, הצורך לשפר את הקיים והרצון להנגיש את הרשות המקומית לתושב. הרבה פעמים אנשים בכלל לא יודעים מה הזכויות שלהם, הם פותחים קריאה במוקד העירוני ולא מעלים על הדעת אפילו לקחת מספר קריאה".

"לתושבים רבים אין מושג כיצד להתנהל מול העירייה", מחזק נציג שכונת גרין, שוקי בן יוסף. "אני לא מצפה מהשכנה הזקנה שלי או מהשכן העולה החדש לדעת איך להתמודד עם הביורוקרטיה העירונית, אבל האנשים האלה צריכים לדעת שיש להם לאן לפנות, שיש להם נציג שנמצא שם בשבילם ויתרוצץ כמו שהם לא מסוגלים להתרוצץ. בנוסף, במקום שהמון רב יסתער לעבר דלתות העירייה על כל בעיה, יהיה נציג אחד שיידע להציג את כל הבעיות של השכונה ויעשה את זה בצורה עניינית".

אז לדעתכם לעירייה יש אינטרס לחבק את הוועדים?
"בוודאי. אנחנו לא באים להילחם אלא למצוא פתרונות", מכריז נציג שכונת נאות שושנים, מיקי בוזגלו. "אנחנו לא מחפשים אשמים. באנו לשפר את הקיים ולתקן את מה שצריך. בדיוק כמו בצבא ובגופים גדולים אחרים, צריך היררכיה. עבור ראש עירייה, לשבת מול נציג מוכר שפורס לפניו את הבעיות ומנהל איתו דו שיח, זה אמור להיות תענוג גדול. אנחנו מביאים להם את כל המידע עד לפתח בניין העירייה ועובדים איתם בשיתוף פעולה. כל מי שיושב כאן הוא אדם מלא ברעיונות ובמוטיבציה, שהחליט לא לחכות לסמכות שתגיע, אלא בחר לקחת אחריות ולפעול. לראש עירייה יש עיר שלמה על הראש, לוועד יש רק את השכונה שלו".
בלי פוליטיקה



בעבר נעשו מספר ניסיונות להחיות את ועדי השכונות, אך הם לא זכו להכרה ציבורית והתפרקו אחרי שלא הצליחו להביא לשינויים משמעותיים. הפעם נציגי ועדי השכונות משוכנעים כי אם יקפידו על הדרך שקבעו, הם יצליחו לגרום לפעילות שוקקת שתסייע לשנות דברים בעיר.

איך עושים את זה?
לוי: "קודם כל בלי פוליטיקה, אנחנו גוף לא פוליטי וכך זה חייב להישאר".

"צריך להבין שהוועדים החזקים שהיו לפני 30 שנה הורכבו מאנשים משפיעים שהתקדמו לתחומים אחרים בחיים, וזו עיקר הסיבה שהוועדים המקוריים נעלמו", מסביר נציג שכונת בן גוריון, מאיר זייבל. "אצלנו בשכונה יו"ר הוועד היה דוד צדוק, שהיה איש מקושר וחזק. עם השנים הוא התפתח מקצועית ועזב את חולון. הוועדים חייבים להיות מוכרים בעירייה ובגופים ציבוריים חשובים, הם צריכים להכיר ראשי אגפים, מפקדי משטרה ובכירים בעירייה. וגם להיפך, כל מי שיש לו השפעה צריך לדעת מי הם הוועדים. עם כל הכוונות הטובות, אם אין קשרים אי אפשר לקדם שום דבר. כפנסיונר, אני עדיין מקושר מאוד חזק במד"א, במשטרה וגם בעירייה. כשאני מגיע לעירייה יש לי דלת פתוחה לכל מי שצריך, אחר