צילום: חופית כהן יותר ויותר נשים אריתראיות יולדות בבית חולים 'וולפסון', המשרת בעיקר את תושבי חולון ובת ים. לא אחת הן נתקלות בקשיי שפה, תרבות אחרת, סטנדרטים רפואיים שונים, וכן - גם בגזענות.

בשלוש השנים האחרונות נאספו נתונים על הנשים האריתראיות שילדו ב'וולפסון', תוך השוואה בינן לבין היולדות הישראליות. הנתונים רוכזו לדוח שאותו הכינה עובדת לשעבר במחלקת היולדות ב'וולפסון', שכבר הספיקה בינתיים לצאת לפנסיה. מדובר בסיכום עבודה והדרכה לצוות בית החולים.

הדוח נפתח במידע שנותן רקע על חיי האריתראים והסודנים בישראל, ולפיו יש עלייה של עשרות אחוזים במספר המגיעים ממדינות אפריקה לארץ. על פי הדוח, מרביתם חיים בישראל במסגרת אישור שהייה זמני ורק מיעוט הם באמת פליטים שברחו מארצם.

הדוח מציין כי בקרב המסתננים, על פי הגדרת הדוח, יש שיעור גבוה של זיהומים, בהם איידס, עגבת, שחפת, חצבת, אבעבועות רוח, סלמונלה, שיגלה ומלריה. על פי הדוח, 2.7 אחוז מכלל הלידות בבית החולים בשנת 2012 (סך הכל 4,953 לידות) היו של נשים אריתראיות. בשנת 2013 הנתון כבר הגיע ל־10.3 אחוז, מתוך 4,834 לידות. בשנת 2014 נבדק הנתון רק עד חודש יוני והגיע ל־13 אחוז, מתוך 2,246 לידות.

בדוח נעשתה השוואה בין 138 לידות של נשים אריתראיות ל־198 לידות של נשים ישראליות, בין 2012 ל־2014. נבדקו גיל האישה ומוצאה, מספר הריונות ומספר לידות, מעקב הריון, האופן שבו מגיעה האישה לחדר לידה, משך הלידה ואופי התנהלותה, נתוני היילוד ואשפוז האם.

על פי הממצאים, נשים אריתראיות יולדות בגיל צעיר יותר, משך ההריון ארוך יותר וקיימת נטייה לעודף הריון. 97 אחוז מהן לא קיימו מעקב הריון, זאת לעומת 10.2 אחוז בלבד בקרב הישראליות שלא עשו זאת. רק 19.5 אחוז מהאריתראיות סבלו מסוכרת הריון ורעלת הריון, מיעוט וריבוי מי שפיר, זאת בהשוואה ל־29.7 אחוז מהישראליות שסבלו מתופעות אלה.

גם באופן שבו מגיעות הנשים האריתראיות לחדר הלידה יש הבדל מהותי לעומת היולדות הישראליות. על פי הנתונים, הנשים האריתראיות מגיעות לרוב רק בשלב מתקדם יותר של הלידה, ולכן נמצאות פחות זמן בחדר לידה. לשם השוואה, 81 אחוז מהאריתראיות מגיעות לבית החולים בשלב של לידה פעילה, זאת בהשוואה ל־50.2 אחוז בלבד מהישראליות שמגיעות בשלב זה.

32.1 אחוז מהאריתראיות מגיעות לבית החולים רק אחרי שירדו להן המים, בניגוד ל־25.3 אחוז מהישראליות שממתינות לשלב זה. בשלב הלידה רק 27.5 אחוז מהיולדות האריתראיות מבקשות זריקת אפידורל, לעומת 64.9 אחוז מהישראליות.

היולדות האריתראיות נמצאות גם פחות זמן בחדר לידה - השלב הראשון של הלידה אורך בממוצע 10.37 שעות, והשלב השני, שלב הדחיפות, 33 דקות. לעומת זאת, יולדות ישראליות נמצאות בחדר לידה בממוצע 17.6 שעות ושלב הדחיפות אורך 41 דקות. בכל הנוגע להתערבות בלידה, 18.7 אחוז מהאריתראיות עוברות ניתוח קיסרי, לעומת 20.8 אחוז מהישראליות. עם זאת, בלידות של נשים אריתראיות יש יותר התערבות של מכשירים ומצוקה עוברית.

הדוח מציין כי יש קשיי שפה וכי יש צורך במתרגם תורן. במחלקות יש טלפונים לקבלת תרגום מאמהרית, ערבית ורוסית, שלא עוזרים במקרים אלה.


לא להרגיל לאפידורל
התגובות לדוח היו מעורבות. היו כאלה שהבינו את הצורך למפות את הרגלי הלידה של הנשים האריתראיות, אך לא הבינו מדוע בית החולים רואה כהישג חיובי בכך שיותר נשים הסכימו לקבל זריקת אפידורל במהלך הלידה.

"הנשים האלה הגיעו ממקום אחר ומעולם אחר", אומרת א', אחות בבית החולים שעיינה בדוח. "הן יכולות ללמד אותנו איך ללדת, ולא להיפך. הן רגילות להתמודד עם קשיים, רגילות להליכות ארוכות ולעבודות שדה, אלה דברים שמכינים את הגוף ללידה. נראה לך שבכפרים נידחים באפריקה יש אפידורל? אז למה שכאן יתחילו להשתמש? אם הן מסוגלות בלי, צריך לעודד אותן ולא להיפך".

חלק מהיולדות הישראליות מודות שלא נוח להן להיות באותו חדר עם נשים מאריתריאה. "זה לא נעים לומר בגלוי, אבל אף אחת לא רוצה להיות עם מסתננת לא חוקית בחדר", אומרת תושבת חולון שילדה ב'וולפסון' לפני כשנה. "למרות שאני בטוחה שכולן מרגישות כמוני, אני נבוכה להודות בזה בראש חוצות.



"אחרי לידה את הכי רגישה, והדבר האחרון שבא לך זה להתחשב במישהו אחר", הוסיפה האישה. "כשאני ילדתי היו עוד יולדת או שתיים פליטות במחלקה, אבל לפני כמה חודשים ביקרתי חברה ב'וולפסון' ואז ראיתי שיש הרבה. היא סיפרה שכמה ישראליות התלוננו והעבירו אותן חדרים. אנשים יכולים להצטדק מהיום ועד לשנה הבאה, אבל אף אחד לא רוצה לישון ליד מישהו שגורם לו תחושת אי נוחות, בעיקר בגלל שהבעלים שלהן ממש לא זזים מהן".

פרלה בת ה־21 מספרת שהגיעה לישראל מחשש לנקמנות מצד השלטון, אחרי שהייתה פעילה פוליטית. היא ילדה