צילום: קובי קואנקס קובי כהן, תלמיד כיתה ה' בבית הספר 'עמל' בחולון, מגיע לחדר החזרות. הוא מתיישב על המדרגה ומשנן את הקטע שלו מתוך ההצגה. לחדר נכנס אריאל ינקו, תלמיד כיתה ו' בבית הספר 'כצנלסון' בעיר. הוא אומר שלום במצב רוח מרומם ומתיישב ליד קובי. "מה שלומך היום?", הוא שואל אותו, אבל קובי ממשיך למלמל את מילות הטקסט שלו בהצגה. אריאל כבר יודע שכשקובי מרוכז, הוא שקוע כל כולו ואי אפשר להפריע לו. ברגישות של מי שכבר מכיר את עולמם של המיוחדים, ממשיך אריאל לשבת ליד קובי ולעסוק בענייניו. חדר החזרות ממשיך בינתיים להתמלא ו־15 ילדים משני בתי הספר מתקבצים בו. המתבונן מהצד לא יוכל ברגעים אלה למצוא הבדלים בין שתי הקבוצות. אלה מתערבבים עם אלה, חולקים חוויות ותוכניות של אחר הצהריים ומייצרים רעש של חדוות נעורים ושל משחקי חברה שלמדו לפתח בשנה של עבודה משותפת.

כבר הורדתם את האפליקציה של mynet?

כך, מדי שבוע, נפגשת קבוצת התיאטרון הייחודית, שמורכבת מתלמידי בית הספר היסודי כצנלסון ותלמידי בית הספר עמל לילדים בעלי צרכים מיוחדים. יחד הם לומדים שיעורי משחק ותנועה בהנחייתו של חיים טל, מנחה הקבוצה ובמאי ההצגה 'בשביל הלב'. לכל אחד מהם תפקיד, כל אחד יודע את מקומו וכל אחד זוכה להזדמנות נדירה להיחשף לעולם שונה מזה שהכיר עד היום. לא תמיד זה קל, לא תמיד זה זורם, לא תמיד הם מצליחים להבין זה את זה, אבל איכשהו מצליחים טל ועוזרת הבמאי שלו, בלה רוזנפלד־ברדה, לייצר מרקם אנושי ייחודי. את התוצאה ניתן יהיה לראות על הבמה ב־29 באפריל באודיטוריום של מתנ"ס קליין בעיר.

לחבר בין העולמות
ההצגה מביאה את סיפורה של קבוצת ילדים שרוצה להרים הצגה משותפת ומגוללת את הקשיים שמייצר המפגש בין העולמות השונים.
"המטרה הסופית היא להופיע עם ההצגה בכל רחבי הארץ ולפגוש את כל התלמידים והמבוגרים", אומר טל, שבאמתחתו ניסיון רב בעבודה עם קהילות בעלות צרכים מיוחדים. הוא כבר העלה בעבר מספר הצגות שקצרו הצלחה דרך מועדון 'אחים' המופעל על ידי אקי"ם בחולון. בשנים האחרונות הוא מתרכז בהוראת תיאטרון לחינוך הרגיל והמיוחד.

"הרעיון הוא לחבר בין שני עולמות שונים שאין להם כמעט נקודות השקה בחיים ולייצר משהו אחד שלם", הוא אומר בהתרגשות, "התהליך הוא עבור הילדים עצמם, אבל התוצר הוא עבור הקהילה כולה וזו המשמעות האמיתית".

הניסיון להעמיד אותם בשורה ישרה לצורך צילום או לערוך חזרה על כמה משפטים ברצף מתגלה כמשימה שנמשכת דקות ארוכות. למרות המשמעת שאליה הורגלו, הם עדיין מתנהגים כילדים, אחד מהם עייף, השני רעב ולשלישי כואבת הבטן. אבל יותר מכל בולטת הדינמיקה המכילה בין חברי הקבוצה. "תעזבו אותה עכשיו", מבקשת ליה אבוטבול, תלמידת כיתה ה' מכצנלסון, ומתכוונת לליאל חיון מעמל שרוצה עכשיו לשבת דווקא בפינה. "אנחנו חברות טובות", אומרת ליה, "אני כבר מכירה אותה ויודעת מתי היא צריכה את השקט שלה".

הקוסם מארץ עוץ
טל, מורה ובמאי בן 41 מחולון, חי ונושם תיאטרון וחינוך מיוחד. בשנים האחרונות הוא עובד עם בית הספר כצנלסון שמוגדר כבית ספר ייחודי לאמנויות הבמה.
"לפני כשנתיים עלה הרעיון לשלב בין שני סוגי האוכלוסייה בסטודיו למשחק", הוא מספר. "בהתחלה לא ידענו להגדיר את התוצר הסופי שאליו נגיע. לא ידענו איך הילדים יגיבו ולאן זה ילך. רתמנו את בית הספר עמל, שנענה בשמחה לאתגר, ויחד איתו את קרן שלם, אקי"ם, עיריית חולון, תיאטרון חולון ועוד גופים רבים, והתחלנו לעבוד".

ממה מתחילים?
"זה התחיל מעבודה משותפת של תרגילי תיאטרון, והפך להצגה שמספרת על קבוצת ילדים שמנסים להעלות את ההצגה 'הקוסם מארץ עוץ' ונתקלים בקשיים, מתווכחים, רבים ולא מבינים זה את זה. לבסוף הם מגיעים ליער המכושף ושם לומדים להסתדר".

איך בונים תפקידים בהצגה שמשחקים בה ילדים עם צרכים מיוחדים?
"כל תפקיד נבנה ונתפר על פי יכולות המשחק והיכולות הוורבליות של הילדים".

היה חשש?
"זה משהו ראשוני שיוצא לראשונה. אין הצגות שרק ילדים משחקים בהן, ללא מבוגרים כלל, וודאי שלא בפורמט שמשלב ילדי חינוך מיוחד עם ילדים רגילים. החשש הגדול שלנו היה איך הם יצליחו להחזיק מופע שלם. הסתבר שלשתי הקבוצות לא היה קל, אבל משהו בחיבור ביניהן ובתהליך נבנה בצורה כזו שזה עובד".

לעזוב ולחזור
"אני מודה שבהתחלה היה חשש שאולי לא נצליח להסתדר איתם", אומר לירון צ'רנוצקי, תלמיד כיתה ה' בכצנלסון. "כשהגענו לכאן בפעם הראשונה לקח לנו זמן להבין אותם, להבין מה הם אומרים או רוצים, לא באמת נפגשנו עם ילדים כאלה קודם ולא יצא לנו ליצור קשר כזה קרוב".

ליה: "חשבתי שלעולם לא אצליח להסתדר איתם ושלא נצליח להעלות הצגה יחד. הייתי בטוחה שיהיה מאוד קשה לעבוד איתם".

אריאל: "אני דווקא לא חששתי, זאת לא הפעם הראשונה שאני נפגש איתם. ה