צילום: קובי קואנקס חג האילנות יחול מחר (יום רביעי) ואם אתם תושבי חולון או רק נסעתם ברחובותיה בשנים האחרונות, בוודאי נתקלתם בעצים המעוצבים שנמצאים ברחבי העיר. 200 העצים הללו הם מעשה ידיו של דורון מליסה, גנן עירוני שהפך עם השנים למומחה גיזום דקורטיבי, בזכות כישרונו המיוחד לעצב עצים ושיחים בדמויות שונות.

פיל בשיחים
את הידע בגינון רכש מליסה בן ה־51 תוך כדי עבודה בעירייה, שאותה התחיל ב־1989. "התחלתי לעבוד, ובזמנו היה קורס גננות סוג 1, אז עשיתי אותו כהשתלמות מהעירייה. כמה שנים מאוחר יותר עשיתי קורס גננות סוג 2 במכללת רופין". ההשתלמויות הפכו אותו ליותר מגנן רגיל: אחרי שקיבל אחריות לגן היפני המפורסם ולגן הערים התאומות, מליסה הוא אחד האחראים על חלק מסמלי הסטטוס של העיר.

"בתחילת העבודה הייתי צריך רק לתחזק את הגנים", הוא מספר על היצירות הראשונות שלו, "אבל תוך כדי העבודה שמתי לב שניתן לעצב את השיחים בצורות שונות, ואז התחלתי לבדוק איך אפשר לגרום לדמויות להיראות יותר חיות. ראיתי שאנשים אוהבים מאוד את מה שאני עושה, אז המשכתי".

אט אט הדמויות של מליסה החלו לכבוש כל פינה בעיר. כל שיח שהוא שם עליו את ידו הפך לדינוזאור, לדובי או לדמות מיוחדת. בגן היפני הוא מתחזק כמה דמויות מפורסמות ובהן את המקסיקנים, פנים ענקיות, דוב שמחבק עץ ועוד.



לאחר שמליסה ראה כי רוב עבודתו בנושא העיצוב המיוחד של העצים והשיחים, הוא פנה לעירייה וביקש להפוך את התפקיד לרשמי. העירייה הוציאה מכרז עבור מומחה לגיזום דקורטיבי ליישום דמויות, ומליסה שניגש למכרז, זכה בו. "מאז, בכל בוקר אני מגיע לגן היפני שאני אחראי על התחזוק השוטף שלו, ועובד כאן עד השעה 10:00".

לאחר מכן ממשיך מליסה לעבוד בתחזוק ובהקמה של 200 הדמויות האחרות. כשהשיח גדל, מליסה מתבונן בו ומנסה לשאוב השראה לדמות שניתן לעצב ממנו. בשנים האחרונות הוא אף החל לשתול עצים באופן מכוון, כדי ליצור מהם את הדמויות והצורות שמתוכננות בראשו. "ככה למשל שתלתי בכניסה לגן היפני ארבעה שיחים שאמורים להפוך, כשהם ישלימו את צמיחתם, לפיל", הוא מספר.

כל עץ ושיח שמעובדים בסופו של דבר והופכים לדמות, עברו הליך של כמה שנים בהן הם תוכננו, הושקו, נגזמו ונקשרו בהתאמה. "לעבודה הזו צריך קודם כל סבלנות", אומר מליסה. "כל דמות דורשת את העבודה והתכנון שלה, זה לוקח זמן".

כלה בגן
כשמליסה אומר שהוא מתכנן כל דמות ודמות בקפידה, הוא בהחלט מתכוון לכך. "צריך לקחת בחשבון הרבה עניינים כמו זווית השמש, התעבות העלים בתקופות השונות של השנה, מהירות הצמיחה וכמות המים הנדרשת כדי לייצר דמות חדשה", הוא מפרט. כך למשל, יצר בגן היפני את דמות הכלה לכבוד הזוגות הרבים שמגיעים להצטלם במקום לפני החתונה. את דמות המקסיקני יצר משום שהשיח הזכיר לו איש שיושב, ולדוב בקצה הגן היפני הוא מתכנן ליצור לב במרכז הבטן.
"הדוב שמחבק את העץ נולד מתוך השראה שנתן לי בחור צעיר ממוצא רוסי, שאותו פגשתי יום אחד בגן היפני", מספר מליסה. "הוא חיבק עץ אורן ירושלמי בגינה ולא הבנתי מדוע. ניגשתי אליו ושאלתי אותו מה הוא עושה, והבחור אמר לי שברוסיה מאמינים שאפשר לשאוב אנרגיות טובות מהעצים ובגלל זה הוא מחבק את העץ. אחר כך כשצמח שיח ליד אותו עץ, הפכתי אותו לדובי מחבק בגלל הסיפור של אותו בחור, והעץ שהיה קטן הוא כבר גדול וגבוה".

התפקיד של מליסה כיום, כולל בין השאר עיצוב דמויות חדשות והכנסתן לכל פינות העיר. רק לאחרונה הוצבו שני דובים גדולים ברחוב פרופ' שור, שנשתלו במיוחד בתוך דמות מוכנה שהוזמנה על ידי מליסה במשתלה. "פעם הייתי בונה את הדמויות בעצמי מרשתות ברזל. היום הם כבר הבינו איך זה עובד והתחילו להביא לנו מוכן".



כמעט את כל הדמויות שלו הוא מחזק או מתכוון לחזק ברשתות ברזל, גם כדי ליצור צפיפות עלים שנותנת לדמות נפח מרשים יותר, אך הסיבה העיקרית היא משום שלפעמים אנשים הורסים לו את הדמויות שהכין.

"יש כאלה שעושים את זה לא בכוונה, מחבקים חזק את הדובי וגורמים לו להתעקם, אבל יש בני נוער שהורסים את הדמות", מספר מליסה. "יש דמות של פנים שעשיתי בגן היפני ומישהו הרס אותה בכוונה, הדמות הזו תוכל להשתקם מההרס רק בתוך שנה. אנשים לא מבינים לפעמים את ההשקעה הגדולה מאחורי הדמויות האלה. הם מסוגלים להרוס ברגע אחד דמות שעבדתי עליה במשך כמה שנים וזה עצוב. הארץ הזו היא של כולנו ואנחנו צריכים לשמור עליה".

גננת וגנן
מליסה, נשוי לגננת ואב לארבעה ילדים, מספר כי הילדים שלו מתבדחים על המקצוע שלו ושל אשתו. "הילדים צוחקים ואומרים שאבא גנן ואמא גננת", הוא נוהג לספר על עצמו.

מליסה עלה ארצה מאתיופיה כשהוא בן 20 בלבד, אחרי שהשאיר מאחוריו את משפחתו ואת אשתו הטרייה. הוא חצה את סודן ברגל, במסע שרבים לפניו ואחריו קיפחו בו