צילום: אבי מועלם שבועיים לאחר שנעצרה יחד עם שתי נשות חינוך נוספות, מסרבת גננת מאיזור השפלה לצאת מהבית. היא, שכל חייה הוקדשו לחינוך, נחשדת כעת באלימות קשה והזנחה של ילדים בגן, שלטענת המשטרה מגובים גם בצילומי מצלמות האבטחה. בראיון ראשון לתקשורת מכחישה הגננת את הטענות נגדה וטוענת כי מדובר בפרשנות מוטעית, שהרסה את חייה. "הכל הפך להיות סיוט עבורי. אני לא מצליחה לישון, כמעט לא אוכלת. כל היום אני בוכה ועם כל זה אני נאלצת להתמודד למרות שאני יודעת שאני חפה מפשע, לא עשיתי כלום", היא מספרת.

הגננת דורשת: הענישו מפיצי הודעות
כבר הורדתם את האפליקציה של mynet?

אגרוף בפנים
באמצע תקופת החגים התפוצצה פרשת אלימות בילדים, שהצליחה לעורר סערה גדולה. כותרות העיתונים ומהדורות החדשות דיווחו על חמש עובדות שנהגו באלימות כלפי ילדי גן, שבו יותר מ־60 ילדים. מדובר בטענות קשות שכוללות גרירת ילדים באגרסיביות, אגרוף לפנים של אחד הילדים ועוד עבירות הזנחה, כמו האכלת עשרות ילדים מצלחת אחת.

העובדות נקראו במהירות למשטרה ושם נחקרו. שתיים מהן שוחררו ושלוש אחרות - מנהלת הגן, הגננת והסייעת - נותרו במעצר ללילה אחד. השלוש חשודות בהזנחה, התעללות בחסרי ישע ותקיפת קטינים. למחרת, כאשר המשטרה דרשה להאריך את מעצרן בשבעה ימים, החליט בית המשפט לשחרר אותן לבתיהן בערבות וללא תנאים מגבילים.

במשטרה אומרים שהתלונות הגיעו אחת אחרי השנייה, כחודשיים לפני המעצר. בתחילה, אחד ההורים שבנו הגיע עם סימני אלימות ביקש להתלונן, ואחריו הגיעה עוד קבוצת הורים שגם הם חשדו במעשי אלימות נגד ילדיהם. האירועים התרחשו בתקופת מבצע 'צוק איתן', שבמהלכו עברו הילדים למרתף פרטי בבעלותו של אחד ההורים, שם נעשו לכאורה המעשים המדוברים.

גורם במשטרה אומר שבחלק מהמקרים מדובר בהפעלת אגרסיביות, חלקם על סף אלימות קשה. לטענתו, חלק מהמעשים מתועדים במצלמות שמותקנות במרתף, והצילומים משמשים כחומר ראיות שנמצא עדיין בבחינת החוקרים. להערכת המשטרה, הראיות די חזקות כדי להגיש כתב אישום.

הזימון לחקירה
מאז שנעצרה, ד' מסתגרת בביתה, ממעטת לשוחח עם אנשים ולצאת מהבית. ד', בשנות ה־50 לחייה, נחשבת לחלק המרכזי בתיק וחלק מהטענות נגדה כוללות "הרמת שני ילדים כמו תרנגול כפרות", או אגרוף בפניו של ילד שגרם לו לחבלה. כעת, כשהיא ממתינה להחלטת הפרקליטות אם להגיש נגדה כתב אישום, היא מדברת בפעם הראשונה עם כלי תקשורת ומספרת את הגרסה שלה לחשדות נגדה.

"אני כבר 26 שנים בתחום חינוך הילדים לגיל הרך ושנתיים בגן הזה", מספרת ד' ומחזיקה בידה דפי המלצות שכתבו לה הורים בשנים האחרונות. "אני נשואה ללא ילדים והגעתי לתחום ולמקצוע מתוך תשוקה ואהבה לילדים. זה ממלא אותי ואני כמו אמא וסבתא שלהם. זו הסיבה העיקרית שבחרתי בתחום חינוך הילדים והפכתי להיות גננת. את כל האהבה שיש לי אני נותנת לילדים של אחרים, כי לי אישית אין ילדים משל עצמי".



ד' משחזרת את היום שבו נקראה למשטרה. "התקשרו אליי וביקשו ממני לבוא לחקירה. שאלתי אותם במה מדובר אבל הם לא מסרו פרטים ואמרו שיגידו לי כשאגיע. חשבתי שאני באה לטובת הליך של מילוי טפסים או משהו דומה, אבל לא חשבתי בשום שלב שאלה החשדות שידברו איתי עליהם. מאוד נבהלתי כשהם התקשרו".

היו סימנים מקדימים לרצון של ההורים לפנות למשטרה.
"לפני סוף שנת הלימודים הייתה אסיפת הורים והם הטיחו בפני הצוות ובפניי שיש טענות נגדנו. דיברו על כך שהשתמשנו באלימות נגד הילדים בתקופת המלחמה, כשעברנו למרתף. הם אמרו לי שיש תלונות עליי שאני אגרסיבית ולא מתנהגת בצורה הולמת. עניתי להורים שלא היה ולא נברא".

"כמו אל פושעת"
החלק הקשה יותר הגיע כאשר ד' מצאה את עצמה נחקרת במשטרה, מתמודדת מול חשדות חמורים. "זה היה סיוט", היא אומרת. "לא האמנתי בכלל מה אני עושה שם. התנהגו אליי כמו אל פושעת ואני בכלל לא מכירה את כל התחום הזה של הפלילים. אחת החוקרות נצמדה אליי ממש באגרסיביות, וצעקה עליי אם אני מרגישה נוח ואם זה נעים לי שהיא נצמדת ככה. כשאמרתי לה שזה לא נעים לי, היא המשיכה לצעוק עליי שככה בטח הרגישו הילדים שפגעתי בהם.
"חוקרת אחרת צחקה על איך שאני נראית. היא אמרה לי 'מה זה כפות הרגליים הגדולות האלה שיש לך, זה ממש מגעיל'. הם פגעו בי ואני בכיתי בלי סוף", היא מספרת ועיניה מתמלאות בדמעות.

ההורים טוענים שנתת אגרוף לילד בעין ויש אפילו סימן על הילד.
"במקרה הזה לא הייתה כלל אלימות. מדובר בילד שהיה סמוך אליי ונפל על ספסל ישר על העין, וכתוצאה מהמכה קיבל את הסימן הכחול הזה. בשום שלב לא הפעלתי כוח או אלימות נגדו או נגד כל ילד אחר. החשדות נגדי הן כתוצאה מפרשנות מוטעית. אם פעלתי באסרטיביות אז הם חושבים שהייתי אגרסיבית או כוחנית, וזה ממש לא נכון. מעולם לא הרמתי יד על