צילום: ירון ברנר "כל ילדותי רציתי שיהיו לי ילדים צברים, היום אני רוצה שהם יעזבו את הארץ מיד אחרי לכתי. כשבאתי לפה, לא בניתי על מדינת הלכה ערסית". את הפוסט הנוקב הזה כתב אפרים שמיר בעמוד הפייסבוק שלו לפני כחודש מדירתו שבמרכז חולון, שם בשנים האחרונות הוא בא חשבון עם דתיים, ימנים, מזרחים ועם כל מי שלוחץ לו על נקודות רגישות. אפילו עם אסי דיין ז"ל, נכס צאן ברזל, הבייבי של הקונצנזוס הישראלי, וגם עם מכבי תל אביב, כי "לא הצהובים הם אלה שניצחו, השחורים ניצחו".

עוד בשפלה:
לכל החדשות והסיפורים - הורידו את אפליקציית mynet

"זה ה'הייד פארק' הפרטי שלי", אומר חבר להקת כוורת לשעבר בן ה־64, בלי להתנצל. "יש כאלה שמשתמשים בו ככלי לשמירת קשר עם מעריצים, לעדכן הופעות. אני יצאתי קצת שונה".

באת מלהקה ומקריירה מוזיקלית א־פוליטית. התפקיד שלקחת על עצמך ברשת די מפתיע.
"יש בזה משהו, אבל זה לא שהייתי בין חברים שלא הייתה להם דעה או אמירה. כלהקה לא הייתה לכוורת אג'נדה. היא ניסתה לבדר, להצחיק ולהצליח. גם אם היה מסרון פוליטי פה ושם, זה לא היה במטרה להתריס".

"לא טוב לכם? תחליפו"
אחד הנושאים ששמיר התייחס אליו לאחרונה, הוא פרשת אייל גולן. היום בשל ההחלטה לא להעמיד את גולן לדין הוא נשמע סלחן יותר, אבל עדיין לא חוסך ביקורת מהזמר. "מה שיצא בשורה התחתונה, זה שהוא התנהג לדעתי באופן מפוקפק. אין פה עניין חוקי, אלא עניין של ויכוח סביב המוסר הציבורי. לדעתי, אייל אחראי על המרחב שסביבו. בזכות היותו אמן מצליח יש לו אחריות כלפי כל אלה שהוא מעסיק, והם יצרו סביבו הווי מפוקפק. זה קורה לאנשים שמצליחים וצוברים כוח, שהם מתחילים להתפרע ולאבד את הצפון. הוא לא המציא את זה".

נראה שבציבור הוא זוכה מצד אחד לגינוי ומצד שני לתמיכה והבנה.
"כי יש פה מין משחק כזה. מצד אחד לקהל הרחב מאוד קוסם שהוא כוכב שיכול לעשות מה שבא לו, אבל כשהוא נתפס, פתאום יוצאים נגדו. זה חלק מתכונה מאוד ישראלית, להמליך מלכים ולהפיל אותם. זה קרה לדודו טופז, שעלה גבוה והתרסק בגלל ה'צ'חצ'חים', עלה שוב, וכולם יודעים איך זה נגמר".

אייל גולן לא הואשם בכלום. הדיון לגביו לא צריך היה להיעצר?
"הוא אמנם יצא זכאי, אבל לטעמי היה שם משהו 'סליזי'. לקיים יחסים ליד אבא? זה מגוחך. מכיוון שהוא מזרחי, מיד התעורר דיון עדתי. אם אתה מבקר אותו, בודקים מה המוצא שלך".

נו, ויש פה עניין עדתי?
"הבעיה היא אחרת. גולן השיג משהו שאף אחד אחר לא השיג בזמר המזרחי, הוא הפך לזמר של המדינה, לאישיות רצויה בבית הנשיא. הפרשה הזאת חיסלה אותו, הוא כבר לא המאמי של המדינה. גם כחף מפשע הוא עכשיו כל מה שהחברה האליטיסטית לא רוצה להשתייך אליו. הוא לא היה ער למה שקורה סביבו, ועכשיו לדעתי הוא משלם על זה".

בראיון הוא טען שהאשכנזים בתקשורת קרעו אותו.
"עזוב, זאת הבכיינות הישראלית. גולן, אתה כבר בפסגה. אם נדפקת, תעזוב את האשכנזים, זה לא מכבודך. לא יפה לקטר. לא היללת את האשכנזים כשהם הרימו אותך, אז אל תבוא אליהם עכשיו ותאשים אותם בנפילה שלך. אנשים לא נופלים בגלל מוצא אלא בגלל טעויות".

אייל גולן וליאם הפקות מסרו בתגובה: "אנו מאחלים לשמיר בריאות וכל טוב".



גולן, לדברי שמיר, הוא חלק מתופעה. "תופעת הבכיינות שנמצאת בכל מקום", כהגדרתו. "תראה את אסי דיין. די, אתה בן 68 ויום לפני שאתה מת אתה עדיין מתחשבן עם אבא שלך? אני לא מערער על הסבל שהוא עבר, אבל חלאס, כמה אפשר להתעסק עם העבר?".

ביום שהוא נפטר ביקרת את ההספד שהתקשורת ספדה לו.
"תשמע, מרטין סקורסזה גאון, סטיבן שפילברג גאון, פליני גאון, משה דיין גאון, אסי דיין מבחינתי לא גאון. הוא היה אהוב, אבל לא גאון, גם אם הסרטים שלו היו טובים. אני מבין שרואים במשפחת דיין מין אצולה ישראלית, אבל לא צריך לעוות מושגים. 'גבעת חלפון' זה מצחיק, חינני, מין הומור פנימי שלנו, אבל זה לא 'ספרות זולה'. בעיניי, דיין הרס את חייו במו ידיו. הכותרות היו מגוחכות, פרובינציאליות. אבל הבכיינות היא לב העניין והיא נמצאת בכל מקום. אותו דבר עם ההומואים".

מה עם ההומואים?
"נראה לי שגם הם עסוקים כל הזמן במי דופק אותם ופוגע בהם. חלאס, עשיתם דרך ארוכה, השגתם כל כך הרבה, תתחילו לחיות כמו כאלה שהשיגו. יש לכם עוד על מה להילחם, אבל אין סיבה לחיות עם תחושת מסכנות".

תחושת המיעוט לא נעלמת כשמשיגים משהו.
"זה לא קשור. תראה את הימין. נמצאים כבר 40 שנה בשלטון, אבל עדיין מלאים בטענות נגד מפא"י. לא טוב לכם? תחליפו שלטון. אתם הבוס, אתם הרוב. מה יש לכם מהשמאלנים? נוצרה פה תרבות של תחושת קיפוח כמקצוע. לא שאין קיפוח, גם במדינות שבהן כולם לבנים יש קיפוח, אבל יש שתי אפשרויות, ליילל או להילחם. פה אוהבים ליילל, אבל בשלב מסוים זה כבר לא מכו