"הכי קל לתייג אותנו כעבריינים מסוכנים, אבל זה ממש לא כך. אנחנו אנשים עם תחביב, בחו"ל אף אחד לא מתרגש מזה, אבל בארץ על כל שטות מורידים רכב מהכביש וזה נזק של אלפי שקלים. בן אדם שמשקיע כספים ושעות עבודה, הרבה יותר זהיר על הכביש מילד בן 16 שהשאיל את הרכב מאבא שלו". כך אומר נהג מחולון שמשתתף במרוצי מכוניות, ורוצה לנפץ את התדמית השלילית עליו ועל חבריו.

כל הסיפורים גם בסלולרי: הורידו את האפליקציה החדשה של mynet

נהגים מחולון ובת ים טוענים גם הם שמדובר בסך הכל בתחביב לגיטימי, שבו עוסקים רק מביני דבר, והגיעה השעה להפוך אותו לחוקי.

תחביב יקר
"האוויר, האדרנלין, ההתרגשות - אין שום דבר שדומה לזה", מתאר טל, תלמיד תיכון בן 17 מחולון, את הפעם הראשונה שבה נהג ברכב משופר. "הייתי ב'שוק' מהשינוי שעושים כמה שיפורים קטנים ברכב. הייתי בסך הכל בן 15 וזה היה הרכב של בן דוד שלי, מיד אמרתי לו 'גם אני רוצה', ומאז אני חוסך כסף כמו מטורף, כי אי אפשר להתעסק בזה בלי כסף וקשרים, השיפורים עולים הרבה כסף".

איפה מתקיימים המרוצים?
"בעיקר במקומות פתוחים. ליד ערד, הרי ירושלים ומנחתי מטוסים. בתוך העיר אנחנו יותר זהירים. לא מזמן היו שני נהגים שהתחרו במרוץ ברחוב יוספטל מבת ים לחולון, ונהג אחר צילם אותם בנייד. מאז הם בחרדות שזה יעלה לרשת. אם אני נוסע מהר בתוך העיר זה יהיה רק בשעות הלילה המאוחרות ובכבישים בלי מצלמות. אני גם לא אתחרה בתוך העיר".

"אם אני וחבר יושבים ברכב ומתערבים תוך כמה שניות אגיע ל־140 קמ"ש, זה עניין שפחות שמים אליו לב. כשמתערבים או עורכים מרוצים אין עניין של פרסים, עושים את זה בעיקר בשביל הכיף אבל גם בשביל היוקרה", אומר טל.

מרוצי המכוניות זה עסק יקר. כדי להתחרות צריך להשקיע סכומי כסף גדולים ברכב. האחזקה שלו, הדלק, האביזרים והשינויים לקראת הטסט השנתי, עולים לנהגים עשרות אלפי שקלים בשנה.

"אני מחזיק שני כלי רכב, כי רק להניע את הרכב המשופר עולה לי בערך 200 שקל ליום בגלל הדלק", מסביר רן (18), תושב חולון שהפך את התחביב לדרך חיים. "תמיד אהבתי כלי רכב. בגיל 16 הוצאתי רישיון על אופנוע ומיד שיפרתי אותו. בגיל 17 כבר הוצאתי רישיון לרכב וקניתי פג'ו 205 ב־15 אלף שקל, עבדתי מהבוקר עד הלילה רק בשביל להשקיע ברכב. האביזרים ברובם מוברחים מחו"ל, אגזוזים גדולים, קרבורטורים משופרים ועוד.

"רכב מרוצים עובר גם שיפור מאסיבי ברמת הביטחון, בלמים טובים יותר וצמיגים איכותיים ורחבים. אני נוהג עם צמיגים שעלו 700 שקל, בזמן שכל ניידת משטרתית נוסעת עם צמיגים משופשפים של 200 שקל. מבחינתנו הבטיחות היא במקום הראשון, כי אנחנו יודעים למה הרכבים שלנו מסוגלים".

כמו זכייה באוסקר
לאחרונה קנה רן רכב ב־6,000 שקל, ושיפר אותו ב־40 אלף שקל. מבחינתו זו רק ההתחלה. "קניתי סובארו GT וכדי להפוך את הרכב לתקני במשרד הרישוי, הייתי צריך להוציא את כל השיפורים, דבר שאנחנו עושים לפחות פעם בשנה בגלל הטסט. הוצאת האבזור והחזרתו עולה בערך 4,000-3,000 אלף שקל".

איפה אתם מטפלים בכלי הרכב?
"יש מפגשים קבועים ליד היכל נוקיה ושם אפשר להתרשם מכלי רכב אחרים, אבל סדנאות יש בכל הסביבה. בראשון, בת ים וחולון יש הרבה מוסכים שמתעסקים בזה, זו הכנסה מהצד בשבילם". רן אומר שבתחום יש הרבה תלמידי תיכון מחולון, אך הוא מסרב להסגיר מאילו בתי ספר.

בעקבות אכיפה חמורה במקומות הפופולריים, הנהגים חוששים לקיים מרוצים בחולון. "על כביש גולדה היו מרוצים באופן קבוע עד שהמשטרה שמה פסי הרעדה שהפסיקו אותם", מסביר רן. "גם בכביש 44 היו הרבה מרוצים עד שהמשטרה תפסה כמה נהגים ורישתה את הכביש במצלמות. אנחנו לא ילדים טיפשים, אנחנו מבינים שאסור להתחרות בתוך העיר וזה מסוכן, לכן תמיד יש עדיפות לכבישים ראשיים מחוץ לעיר".

ומה עם הבטיחות שלכם? אתם לא דואגים?
"ההורים התרגלו. דווקא בגלל שאנחנו מבינים בכלי רכב אנחנו יודעים איך להפוך אותם ליותר בטיחותיים. מי מבין יותר ויודע לנהוג יותר טוב, או להפוך רכב לבטוח? נהג מרוצים שכל החיים שלו מתעסק בזה ומשקיע בזה ים של כסף, או ילד שרק קיבל רישיון, לא מבין כלום וחוגג על הרכב של אבא שלו?".



תומר, תושב חולון בן 18 לפני גיוס, כבר מתקשה להיפרד מהרכב שלו. "יש לי הונדה מהממת שאני מעדיף לא לומר מה הצבע שלה", הוא מספר. "בואי נגיד שמי שרוצה מרוצים יכול למצוא אותם כאן ולא חייב לנסוע רחוק כמו שכולם עושים".

תומר מספר על ההתרגשות שהוא חש במהלך הנהיגה. "מי שלא מתעסק בזה בחיים לא יוכל להבין, ההתרגשות שיש לי מלראות אגזוז משופר, שווה מבחינתי לזכייה באוסקר. אתה יוצר בידיים שלך משהו מיוחד ומשפר ביצועים כמו אלוף. אגב, כמעט כולם נכנסו לזה אחרי שראו את סדרת סרטי 'מהיר ועצבני'".