חולמים להישאר בכושר: בוקר אנחנו עושים הליכה על חוף הים. אחר כך, בצהריים, כשאנחנו פותחים את המכון, אנחנו יושבים ומחכים שמישהו יבוא. רק ההמתנה יכולה להכניס בן אדם לדיכאון. אין דבר יותר עצוב ממכון כושר ריק. כל בוקר אני נכנס למכון, מנשק את המזוזה ונהנה להסתכל עליו. אם אני לא רואה את המתקנים האלה בכל בוקר, זה לא חיים בשבילי".

בואו להצטרף לעמוד הפייסבוק של "ידיעות השפלה"

מכון הכושר של שאול ותקווה שמשון, חי על זמן שאול. 60 שנה אחרי שרשם היסטוריה והפך למכון הכושר הראשון בעיר, ומן הסתם מהראשונים במדינת ישראל, מרחף מעליו איום סגירה.

מפעל החיים של בני הזוג שמשון, שניהם בני 80, הוא לא עוד מכון כושר רגיל. מאז 1952 הם מאמנים באופן אישי את באי המקום. האינטימיות, היחס האישי והאושר שזרמו מהם בעשרות השנים האחרונות, הולכים ומידלדלים.

פריחת מכוני הכושר הפרטיים, שגשוגם של מתחם "ימית 2000" והקאנטרי בעיר, לצד פריחתם של מכוני הכושר במרכזים הקהילתיים השונים, צמצמו עד למינימום את מספר המינויים הקבועים המתאמנים במקום. 8 בלבד. רק 8.

והתוצאה הישירה? היעדר הכנסות וצל כבד בדמות חוב ארנונה בסך של 46 אלף שקלים לעיריית חולון, המאיים על המשך קיומו של המקום.

המכון פתוח בכל ערב מארבע עד שבע. אך למרות היחס האישי והמוניטין היוקרתי, למכון יש כאמור 8 מינויים בלבד, שרק מחציתם מתאמנים בו בקביעות. ההוצאות הגדולות וחוסר היכולת לעמוד בקצב ההתפתחות של המכונים הגדולים, גורמים לשאול ותקווה לפחד מהיום בו לא יגיע איש למכון.

"כש'ימית 2000' נפתח הוא מאוד פגע במכון שלנו", טוענת תקווה. "עד היום בכל פעם שהם יוצאים במבצע חדש, זה נוגס עוד קצת במספר המנויים שלנו. לפני שנתיים נפתח קאנטרי קטן לידנו וזה שבר אותנו לחלוטין. הרבה אנשים עזבו אותנו.

"הם מחפשים פינוקים, בריכה, סאונה וג'קוזי. אצלנו יש אימונים וכושר והיום זה לא מספיק לאנשים. פעם היו מגיעים לכאן עשרות אנשים משכונות כמו ג'סי כהן ותל גיבורים. היום יש שם מכוני כושר במתנ"סים שמסובסדים על ידי העירייה. אנחנו לא יכולים להתחרות בהם".

אז כיצד מתנהל המכון היום?
"אנחנו משלמים 1,500 שקל ארנונה לחודשיים. אם מוסיפים לזה חשבונות חשמל, מים, טלפון וביטוח, אז ברור שאנחנו לא מצליחים לכסות את ההוצאות שלנו, שלא לדבר על זה שאין לנו רווח. כשהתחלנו לשלם את ההוצאות של המכון מהכסף שאנחנו מקבלים מביטוח לאומי, היינו בטוחים שזה זמני, ובקרוב המצב יחזור לקדמותו.

"עברו חודשים רבים וכרגע אין לנו הכנסה אחרת שתכסה את החובות של המכון. שאול לא מוכן בכלל לחשוב על סגירה. זו לא אפשרות מבחינתו", אומרת תקווה. "למרות שאני מבינה שהמצב לא טוב, את המילה 'לסגור' אסור לומר כאן".

מעיריית חולון נמסר בתגובה: "עיריית חולון גובה את מיסי הארנונה בהתאם לחוק. החוק אינו מתיר התחשבות בעסק שמרוויח או חלילה בעסק שמפסיד. במידה והפונים סבורים כי מגיעה להם הנחה, ניתן לפנות בבקשה מסודרת לוועדת ההנחות העירונית".