לא יהיה עם מי לדבר: "לא יעלה על הדעת שבמדינת ישראל, בשנת 2012, יסגרו מחלקה פסיכולוגית שמטפלת בנפש החולים שמתמודדים עם מחלות לא פשוטות". הדוברת היא חולת סרטן, אחת מעשרות רבות של חולים בבית חולים "וולפסון" שייאלצו להתמודד עם מציאות חדשה. להתמודד לבד.

בואו להצטרף לעמוד הפייסבוק של "ידיעות השפלה"

על פי התוכנית, כך נודע לחולים, מתכננת הנהלת בית החולים לסגור את המחלקה שתיאלץ לסגור את שעריה שנתיים בלבד לאחר שנפתחה והעניקה שירות מהותי. את החולים לא ממש מנחמת הטענה ולפיה, כפי שתראו בהמשך, מדובר היה מראש בכך שהמחלקה תיפתח לשנתיים בלבד.

"הבשורה שאני חולה בסרטן נפלה עלי כרעם ביום בהיר. מלבד הסבל הגופני הקשה, הכאבים הבלתי נסבלים לפעמים, אתה מוצף רגשית", אומרת דינה (שם בדוי) חולת סרטן.

מדוע השירות הזה חשוב כל כך?
"יש פחד מאוד גדול שמלווה אותך בכל התהליך וזה הפחד מהמוות שמרחף כמו ענן. אין ספור שאלות שצפות ועולות, דברים שאי אפשר לדבר עליהם, לא עם המשפחה, לא עם הילדים ואפילו לא עם החברים. הופניתי למחלקה אחרי נפילה מאוד גדולה במצב הרוח ומצאתי לשמחתי אוזן קשבת אובייקטיבית. היא גורמת לי לדבר, לשאול שאלות, להציף את הכאבים והפחדים, להניח את הנפש שלי על כרית מבלי לפחד שמישהו ייפגע מזה או ירגיש עם זה רע אחר כך".

דינה ממשיכה ואומרת. "השיחות מאירות, מכילות, מרימות, יש מי שמקשיב לך ממקום נקי ונותן לך כלים להתמודד עם המצוקה הגדולה של ענן המוות שמרחף מעל ראשך, איך להתמודד עם הילדים, עם הבעל, עם עצמך. אי אפשר לעבור את התהליך הזה בלי כוחות ועזרה נפשית. אף אחד לא גיבור. גם אני חשבתי שאני גיבורה ונפלתי".

כמה עלה לך לקבל את השירות?
"הטיפול הפסיכולוגי לא עולה לי כסף. זה חלק מסל השירותים של החולים האונקולוגים ופתאום אני מגלה שהמחלקה עומדת להיסגר בסוף דצמבר. זה שברון לב גדול. מה אני אמורה לעשות עכשיו? כל פניה לכל פסיכולוג תעלה לי המון כסף שאין לי אותו ומצד שני, אני כל כך זקוקה לליווי הזה. זה נראה לי שירות בסיסי שבית החולים חייב לספק אותו לחוליו. אי אפשר שמחלקה כל כך חשובה עבור החולים תיסגר ביום בהיר אחד".

המרכז לפסיכולוגיה רפואית ב"וולפסון" הוקם לפני שנתיים והוא מטפל בחולים הזקוקים לסיוע נפשי ממחלקות כירורגיית ילדים, אונקולוגית ומערך הלב. "עד לפני שנתיים לא היה שום דבר ומעכשיו שוב לא יהיה שום דבר", אומרים עובדי בית החולים שהפנו אל המחלקה הזו חולים כדי שיקבלו סיוע נפשי. "אין בית חולים בארץ בלי מרכז פסיכולוגי שמשלים את התמונה. לא ברור לנו אילו שיקולים מפעיל בית החולים, אבל כן ברור לנו שהם הם לא לטובת החולים".

רונית, אמא לילד שנעזר במערך השירות הפסיכולוגי, מספרת, "זה הציל לנו את הבן, את הנשמה שלו. ילד שהילדות שלו נקטעה בגלל כל מיני בעיות וניתוחים, שהיה בו זעם מאוד גדול וחוסר יכולת לבטא את מה שהוא הרגיש ואז הוא קיבל מענה באמת רגיש והולם. פתאום מודעים לנו שזהו, זה נגמר ואם נרצה שנלך לטיפול באופן פרטי. למי יש כסף ללכת לפסיכולוג פרטי? איפה כל הפסיכולוגיה החיובית שמדברת על הנפש? הגוף יכול להיות בריא אבל אם הנפש לא מטופלת, שום דבר אינו שווה".

מבית החולים נמסר בתגובה: "המרכז לפסיכולוגיה רפואית הוקם בבית החולים במימון המכללה האקדמית תל-אביב יפו - ולתקופה של שנתיים - בניהולה של פרופ' רבקה יעקובי. בימים אלה מסתיים החוזה עם המרכז ולצערנו, בשל חוסר תקציב למימון פעילות המרכז, אנו נאלצים לסיים את פעילותו. אנו מודים למכללה האקדמית תל-אביב יפו, לפרופ' יעקובי ולצוותה על השרות החשוב שהמטופלים בבית החולים קיבלו במשך שנות פעילות המרכז".