הכתובת למשלוח מכתבים: רחבת כניסה לבניין מגורים. סופת החורף האחרונה תפסה את סמדר (45) וארבעת ילדיה בשיאה של אריזת תכולת הבית הדלה שלה. היא לא יכולה הייתה לתאם מועד מעבר חלופי עם בעליה של כתובת המגורים החדשה, כי המקום הבא שהמתין לה, היה הרחוב. ליתר דיוק, רחבת הכניסה לבניין מגורים בחולון.

חשבתם שראיתם הכל? יש אישה שישנה במכונית
בואו להצטרף לעמוד הפייסבוק של "ידיעות השפלה"

לא הגשמים, לא הרוחות וגם לא הקור שחודר לעצמות הפחידו אותה או את מי מארבעת ילדיה. בסרט הזה הם היו כבר לפני כשנתיים. שלושה חודשים הם ישנו באוהל ברחוב עד שמשרד השיכון הסכים לעזור בתשלום השכירות. שנה ותשעה חודשים אחר כך, מסיבה לא ברורה הפסיק משרד השיכון את תשלום שכר הדירה.

סמדר, חולת סרטן, סכרת ובעלת שישים אחוזי נכות, מגדלת ארבעה ילדים. לבד. היא עובדת בדואר, משתכרת ב־1,700 ש"ח לחודש וזוכה לקבלת השלמת הכנסה בסך 2,290 ש"ח בחודש. במצב שכזה היא לא מסוגלת לשלם שכר דירה בעצמה.

למזלה הרב, דיירי הבניין בו התגוררה בחודשים האחרונים חסו עליה ועל ילדיה והקצו להם את רחבת בניין המגורים לטובת סוכה וחיבורי חשמל. אחת השכנות: "אנחנו מודעים למצבה הקשה. העמדת השטח לרשותה הוא הסיוע המינימלי שיכולנו להגיש לה".

ארבעת הילדים בגילאי 9 עד 15 כבר לא מתרגשים משום דבר. "ממה יש לנו להתבייש?" אומר בנה הבכור. "אני לא מרגיש שאני צריך להרגיש ככה, המדינה צריכה להתבייש שבשנת 2011 לאנשים אין איפה לגור", הוא מוחה בקול בוגר של נער שעבר דבר או שניים בחיים.

בניגוד לחיוך שנסוך דרך קבע על פניה, החיים לא תמיד חייכו לסמדר. "לפני כשבע עשרה שנה התחתנתי. חיי הנשואין לא היו קלים. בכל התקופה הזו גרנו בשכירויות, התגלגלנו מדירה אחת לאחרת. אף פעם לא הצלחנו לקנות נכס לעצמנו. הנישואין לא היו פשוטים ולפני תשע שנים החלטנו לעשות להם סוף".
הבן הגדול נוכח בשיחה. מצב רוחו שפוף למדי.

אתה כועס?
"אני כועס על המדינה שהרבה מאוד זמן מושכת אותנו עם תשובה ומעבירה אותנו מהאחד לשני. אני כועס על זה שפעם אחר פעם אנחנו צריכים להיזרק לרחוב. אנחנו לא רוצים לגור בבית פרטי עם בריכה בחצר, בסך הכל דירה קטנה. מצידנו שיהיו בה רק שני חדרים, אבל שיהיה לנו שקט. שנפסיק לדאוג".
האוצר האמיתי שלה

בסוכה שתי מיטות קטנות שעליהן ישנים כל חמש הנפשות המכוסים היטב בשמיכות צמר, שידה קטנה ובתוכה כמה פרטי לבוש, ושולחן כתיבה ובו מחברות וספרי לימוד. מחוץ לסוכה ישנם ספה, שולחן סלון ומתלה לכביסה. "זה כל הרכוש שלי", היא מצביעה על הפריטים המפוזרים ברחבה.

"אבל אלה", היא אוספת את ארבעת הילדים לחיקה כמו אמא אווזה. "אלה הם האוצרות האמיתיים שלי. לא אתן לאף אחד לקחת מהם את שמחת החיים שלהם. אני שמחה שהם לא מתביישים במצב שלהם. שהם מספרים בכיתה. באים לכאן חברים שלהם, עוזרים, מעודדים ותומכים".

הילדים לא צוחקים עליכם?
"לא", אומרים כמעט פה אחד הילדים. "הם מבינים שיש מצבים כאלה, דווקא יותר עוזרים מאשר צוחקים". אומר אחד הבנים.

מה הייתם רוצים שיקרה?
הבן הגדול: "שמישהו יתעורר ויבין שיש אנשים שחיים במציאות אחרת. מציאות שבה קשה להתפרנס ושיש בה אנשים שצריכים עזרה".

ממשרד הבינוי והשיכון נמסר בתגובה: "בעקבות מידע שהתקבל במשרדנו, לפיו סמדר מתגוררת עם ידוע בציבור, נערכו חקירה ומעקב במספר תאריכים במהלך חודש יוני-יולי האחרונים. בחקירה הוברר שהמבקשת אכן מתגוררת עם הגרוש.

"כמו כן המבקשת אישרה את פרטי החקירה, כולל בילוי סוף שבוע בטבריה ונוכחות הגרוש עמה. לאור ממצאי החקירה הסיוע בשכר הדירה הופסק, אך זכאותה לדירה טרם בוטלה. לאור פנית הכתבת, משרדנו המחוזי יוזם טיפול בהעברת הבקשה להמשך סיוע בשכ"ד ובחינת הזכאות לדירה, לוועדת חריגים של משרדנו בהקדם האפשרי. לאחר קבלת החלטת הוועדה תשלח תשובה ישירות לסמדר".

בעקבות תגובת המשרד, מסרה סמדר: "אין לי שום קשר רומנטי עם הגרוש וכל המפגשים איתו היו לטובת הילדים. על פי חוק מותר לו לראות אותם. הוא לא ישן פה ולא תומך בהם כלכלית".