יום ראשון דיכאון: רוכל פירות שנהג לעבוד בצומת הסיירים, מצא את עצמו מחוסר פרנסה לאחר ביטול הצומת, וכיום הוא סופג דוחות רבים מפקחים בגלל שהוא מתעקש לעבוד מדי יום, ולא רק ארבעה ימים בשבוע, כפי שהתירה לו העירייה.

בואו להצטרף לעמוד הפייסבוק של "ידיעות השפלה"

שלמה כחלון (61) מוכר היטב לתושבי העיר. בשנותיו הראשונות כרוכל, לפני 35 שנה, היה עובר בין השכונות עם סוס ועגלה ומוכר את מרכולתו. כחלון, שבעת שירותו הצבאי היה חבלן בהנדסה הקרבית, הוא הלום קרב יותר מ־30 שנה. בעקבות מצבו הנפשי הרגיש, התקשה כחלון להתנייד עם מרכולתו, והיכה שורש בצומת הסיירים, מצויד באישור חוקי לעסוק ברוכלות. גם שם היה מרבה לקבל קנסות ודוחות, משום שמבחינה חוקית נאסר עליו להישאר נייח, הגם שחוק הניידות חל על שכונות מגורים.

למרות הקנסות והאיסורים, היה כחלון מאושר. "לפחות יכולתי להתפרנס בכבוד", הוא אומר. "העבודה שלי עונתית: תותים בחורף ואבטיח בקיץ, ומזה אני חי. גם ככה עבודה של מוכר פירות לא עולה על 120 יום בשנה בגלל העונתיות של הפירות, אז גם את מעט ההכנסה שיש לי הם רוצים לקחת?"

משבוטל צומת הסיירים ותוואי הכביש שונה, נותר כחלון בלי מקום לעבוד בו. הוא נדד בין פינות רחובות, איזור התעשייה ומרכזים מסחריים. "יש המון הגבלות ורשימה של איזורים שאסור לי לעמוד בהם. זה בלתי אפשרי כמעט", הוא טוען.

זה כמה חודשים שהוא עומד ומוכר אבטיחים ואת יתר פירות העונה ברחוב המלאכה, אולם למרות שיש בידיו אישור כחוק, רושמים לו פקחים כמה דוחות ביום. כחלון פתח בדין ודברים עם הממונה בעירייה על רישוי ועסקים, וקיבל אישור עבודה ליום אחד בשבוע. לאחר מגעים נוספים קיבל היתר לעסוק ברוכלות בימים שלישי עד שישי. "אני לא מבין מה ההבדל בין הימים ראשון ושני לשאר ימות השבוע", אומר כחלון.

"אם נתנו לי אישור לעבוד כאן, למה לא עד הסוף? למה לפגוע ביכולת להתפרנס בכבוד?". הפקחים אמורים למסור לכחלון התראה, שרק אחריה, אם לא מילא אחר הוראתם, ירשמו לו דוח, אולם עיון בדוחות מגלה אחרת. "על ההתראה כתובה השעה, והדוח שמוצמד אליה נרשם עשר דקות אחר כך", הוא מספר. "הם אפילו לא נותנים לי זמן להיענות לבקשה שלהם".

"החובות, הקנסות וכל העיקולים שמונחים על הראש של אבא שלי הם בגלל שהוא לא אזרח מסוג רגיל, ולמרות זאת הוא מקבל התייחסות כמו אל אזרח מהשורה", אומר בנו שמעון.

"אני קורא לזה אזרח מסוג איקס: הוא הלום קרב, נכה וחולה, אין לו משכורת, אין לו פנסיה ואין לו מושג איך להתמודד עם הבירוקרטיה. באותה מידה שהוא רוצה שיניחו לו ויתנו לו לעבוד בשקט, הוא לא דורש מהחברה דבר: לא דמי מסכנות ולא רחמים. כל מה שהוא רוצה זה לעבוד, להמשיך למכור פירות בשקט".

עיריית חולון מסרה בתגובה: "ההיתר לעמידתו ניתן לו לפנים משורת הדין. בהיתר נקבעו התנאים לעמידתו שם, כולל הימים ושעות הפעילות המותרים. הוא קיבל דוחות משום שחרג מתנאי ההיתר שבידיו, והוא אינו יכול לפעול בניגוד להם. הוא הוזהר פעמים רבות ולא נענה לדרישות הפקחים".