"בניגוד לדימוי שאולי רווח אצל אנשים מסוימים - איזור התעשייה של חולון זה לא רק זונות". כך אומר ראש מינהל תעשייה ומסחר בעיריית חולון, חיים כץ, ומכוון לשינוי הגדול שמתחולל בימים אלה באיזור התעשייה של העיר.

לאחר כ-50 שנה משנה האיזור את פניו ומתחדש, בין היתר בבנייני מסחר, בתעשייה ובמשרדים חדשים. מרבית הפרויקטים מצויים בשלבי בניה, חלקם בשלב התכנון ומקצתם הם כבר עובדה מוגמרת. בעלי העסקים, החדשים והוותיקים, מייחלים לשינוי ומוכנים לקראת התחרות הצפויה.

ההערכה הרווחת בקרב מי שמצויים במהלך העניינים שמוביל לתפנית הגדולה באזור התעשייה היא כי הפיכתו של האזור למרחב מסחרי וכלכלי משגשג - תוסיף לחולון מימד שיציב אותה במקום בולט בין הערים המבוססות והתוססות בארץ.

אומן הזכוכית, בועז מיה, שהסטודיו שלו ממוקם ברחוב האורגים, אומר: "איזור התעשייה של חולון יהיה מפותח מאוד. זה יקרה רק בעוד שנה-שנתיים, וכיום, הזמן פועל לרעתי. אני מודע לכך שיש תנופה חזקה מאוד של בנייה באיזור, אבל אני מתלבט אם לשנות את המיקום של הסטודיו לרחוב אחר, או לעבור עיר בכלל.

"כיום הכול מצוי בשלבי בניה וההתפתחות תבוא רק בהמשך. אני צריך להשקיע הרבה בפרסום בשביל שיידעו שאני קיים. לבסוף אכריע אם להישאר בחולון או לעבור עיר, על פי המחיר".


איזור התעשיה. "יובאו מוקדים מחוללי שינוי" (באדיבות העירייה)

בעיריית חולון אומרים כי בבסיס תנופת ההתחדשות באיזור עומדת המחשבה על טובתו של התושב. "כשראש העירייה השני, פנחס אילון, פיתח את איזור התעשייה בתחילת שנות השישים", אומר ראש העירייה, מוטי ששון, "הוא חשב על מקור תעסוקה לתושבי חולון. חולון הייתה עיר שהפועלים גרו בה אבל נסעו לעבוד בתל אביב.

"איזור התעשייה היום הוא לא רק מקור תעסוקה לתושבים, אלא מקור הכנסה משמעותי מאוד לעירייה. חמישים אחוז מכלל הכנסות הארנונה מגיע מהתעשייה ומהמסחר. למעשה, הסכום הצפוי להתקבל מהכנסות הארנונה מאיזור התעשייה בשנת 2011 הוא כ-100 מיליון שקל, והכול יוחזר לתושב – בחינוך, ברווחה, בתרבות.

"כשאני רואה תושבים שנתקעים בפקקים בכבישים המהירים זה לא מסוג הדברים הנעימים. לפעמים אנשים מבזבזים שלוש שעות רק בכבישים. ברגע שיוקמו מפעלים ומשרדים בעיר, זה יהיה משמעותי מאוד לחסוך שלוש שעות נסיעה ביום. איזור תעסוקה של הי-טק מהווה גם מקור משיכה לעיר של אוכלוסיה ברמה סוציו-אקונומית גבוהה.

"ברגע שיהיה איזור הי-טק מחירי הנדל"ן יעלו ותיכנס לעיר אוכלוסיה חזקה מבחינה כלכלית בעלת יכולת לקנות דירות גדולות, צמודי קרקע ודופלקסים. הקבלנים יבנו דירות בנות שישה חדרים. בנוסף, יהיו בתי קפה, מסעדות, בארים ופאבים, שחסרים בעיר. הכול יהיה בתוך העיר ולא יצטרכו לבזבז זמן בנסיעה לעיר אחרת".

איך אתם מושכים את החברות לקבוע את מקום מושבן בחולון?
"למשל פרסמנו מכרז על 34 דונם ורצינו שיהיו שם משרדים. העירייה היא בעלת הקרקע והצענו עסקת קומבינציה, שבה החברות לא צריכות לקנות את הקרקע. אני מעמיד את הקרקע והם בונים. זאת הסיבה לכך שחברה גדולה כמו עזריאלי באה לכאן - הם לא צריכים להוציא כסף מהקופה וזה דבר משמעותי.

"המיקום של איזור התעשייה הוא אסטרטגי: ליד כביש 44, כביש 4, כביש 20 וקרוב לכביש 1. אלה צירים ראשיים משמעותיים מאוד במדינת ישראל. עזריאלי בחר לבנות ליד פארק פרס, ליד מוזיאון הילדים, ליד ימית, אלה דברים שהם אבן שואבת לאיזור תעשייה".

החידושים שעליהם מדבר ראש העירייה נקראים בפי ראש מינהל תעשייה ומסחר, חיים כץ, "מוקדים מחוללי שינוי". כץ, יחד עם מנהל מחלקת הפרויקטים, רפי לוי, ורכזת התעשייה והמסחר, ציפי שוסטר, מכוונים להגעתם לעיר של חברות ענק כ'גב ים', 'עזריאלי', 'פרופיט', 'פרימיום', H&M, 'אלישרא' וכמובן להקמתו של מחלף השקמה, הלא הוא גשר הסיירים.

כץ: "הכניסה מתחנת הדלק 'הסיירים' הייתה האנטי שיווק של איזור התעשייה, והמחלף מאפשר כניסה מכובדת. בסוף ינואר 2011 הגשר יפתח לכניסה מצפון ותהיה כניסה לאיזור התעשייה דרך ארבעה רחובות: המרכבה, הלהב, הבנאי והמלאכה. זה יפצל את עומסי התנועה. היציאה לכיוון צפון, דרך כביש 4, מצויה עדיין בשלב התכנון.

ובאילו אמצעים אתם נוקטים כדי לשמור על חזות איזור התעשייה?
"בעלי הנכסים מעוניינים שתדמית האיזור תשתפר והם משתפים פעולה. לדוגמה, היה עסק למכוניות אחרי תאונות שפונה מהמקום. שמענו שמתעניינים במקום כדי לפתוח עסק למחזור אשפה. קראנו לבעלים ושיתפנו אותו בעניין. אמרנו לו שאנחנו רוצים שהאיזור יתפתח בכיוון הנכון. הוא גילה נכונות והבין את החשיבות. אם האיזור ייראה בסטנדרט אחר, העסקים האלה ימצאו מקומות אחרים.

"כדי למגר את תופעת הזנות, אנחנו מאירים הרבה יותר את האיזור, ומרכז 'פרימיום', למשל, שפתוח