יש רעש, אין ארנונה: משה הלר (83) מחולון דורש בתביעה בת 30 אלף שקל, שהגיש לבית המשפט לתביעות קטנות בראשון לציון נגד אגף ההכנסות בעיריית חולון, לשחרר אותו מתשלום הארנונה. הלר מתגורר על יד קניון חולון, וחדר המיטות בדירתו נמצא במרחק 50 מטר מרחבת הפריקה והטעינה למשאיות האספקה למרכז הקניות.

לטענתו רעש המנועים וזיהום האוויר פוגעים בו: "כל משאית שיוצאת מרחבת החנייה ונוסעת לאחור, צופרת צפירות חזקות ומקוטעות. בנוסף, מדי פעם בפעם מפעילים במשך שעה קומפרסור או גנרטור שעושה רעש חזק מאוד, הדומה לרעש של סילון במטוס. כל הרעשים גורמים לי לחוסר שלווה, ומשבשים לי את שנת הלילה ואת יכולת השינה גם ביום".

מצב זה, טוען הלר, גורם לפגיעה באיכות חייו, ו"בהתחשב בכך שאני בן 83, המפגע פוגע בי שבעתיים".

היות שמצב זה לא ניתן לשינוי, או כהגדרתו, "אני משלם לעירייה ארנונה לאיזור א', או במלים אחרות, אני משלם למוצר מסוים ואני מקבל מוצר אחר", פנה לעירייה. לטענתו, ביקש להתחשב בזאת ולפצות אותו בהתאם, אך נתקל בסירוב מוחלט. לכן מבקש הלר מבית המשפט להורות לעירייה לשחרר אותו מתשלום הארנונה למפרע, מ-1 ביולי 2009, אז נכנס לגור בדירה.

טרם הוגש כתב הגנה, אך דוברת עיריית חולון מסרה בתגובה כי העירייה תגיב על התביעה ישירות לבית המשפט. "כבר עתה ניתן לומר, כי דינה של התביעה להידחות על הסף, שכן ארנונה היא מס המוטל על הנכס שהוא מחזיק בו. לפיכך אין אדם יכול להחליט על אי תשלומו, משום שלדעתו נגרם לו מטרד כלשהו מעסק פרטי הסמוך למקום מגוריו.

"תביעתו של הלר דומה לתביעה של מי שיסרב לשלם מס הכנסה, משום שבסמוך למקום עבודתו בוקעים, לדעתו, קולות רעש טורדניים. אם לתובע טענות כנגד הקניון, עליו להפנות את תביעתו למפעילי הקניון".