אחרונים חביבים: בזמן ששאר ילדי ישראל עסוקים בקניית ילקוטים ובבחירת יומנים, מידפקת ריקי, אמו של שחר (6 וחצי), ילד אוטיסט, על דלתות משרד החינוך ומינהל החינוך בעיריית חולון כדי להבין היכן שובץ בנה לשנת הלימודים.

"בעוד שבועיים כל ילדי ישראל הולכים לבתי הספר וכולם יודעים לאן הם הולכים, והבן שלי לא יודע לאן פניו מועדות", היא קובלת. "לא מדובר בילד רגיל, מדובר באוטיסט, שגם ככה כל שינוי קשה לו. זה ילד שצריך הכנה מוקדמת לכל דבר. אני מאוכזבת מהדרך שהמערכת החינוכית בחולון ובמשרד החינוך דואגת בה לילדים עם צריכים מיוחדים".

כמו שחר יש באיזור המרכז בלבד 12 ילד אוטיסטים שעדיין לא שולבו במערכת החינוך, "רובם מגיעים מחולון", אומרת דוברת עמותת "אלו"ט". "מדובר בילדים שנולדו לפני שש או שבע שנים, ומשרד החינוך יודע עליהם היטב. הם לא נפלו עליו ברגע אחד. הילדים למדו בגנים מיוחדים לצרכים שלהם, ומשרד החינוך היה אמור להיערך לקראת קליטתם בשנה הבאה.

"עברנו את כל הוועדות, ונמסר לנו שיש ארבעה בתי ספר באיזור המרכז שיכולים לקלוט אותו", ממשיכה ריקי, "בתל אביב, בפתח תקוה, בראשון לציון וברחובות. נאמר לי שביוני אקבל תשובה. אנחנו עכשיו שבועיים לפני תחילת שנת הלימודים, ולילד שלי אין מסגרת. ארבעת בתי הספר הודיעו שאין להם מקום בשביל שחר.

"פניתי לעיריית חולון, זו העיר שאני גרה בה, ואני מצפה שהיא תמצא לי פתרון. כולם אומרים לי: 'יהיה בסדר' ו'אל תדאגי'. ברור שאני דואגת, שחר לא יכול ללמוד באף מסגרת שהיא לא מסגרת לאוטיסטים, וכמוהו יש בעיר הזו עוד ילדים. אני לא רוצה בשבילו מסגרת שהיא בייבי סיטר, שחר צריך מסגרת מסודרת שמיועדת לילדים עד גיל 21. זה הזוי ששבועיים לפני תחילת השנה אני עדיין לא יכולה להכין אותו לאיזה בית ספר הוא הולך".

יו"ר הוועד המנהל של "אלו"ט" ואבא לילד אוטיסט, ד"ר שמואל מירון, מביע כעס גדול על התנהלות משרד החינוך מול הורי הילדים האוטיסטים. "פניתי לשר החינוך, גדעון סער, לאחר ששמעתי ממנו שאינו מודע לגידול במספר הילדים האוטיסטים בעשור האחרון ולצורך בהקמת בתי ספר או כיתות נוספות. נוצר מצב לא סביר בעליל, ואוטיסטים רבים משובצים במסגרות שאינן מתאימות להם, בדרך כלל בתי ספר למפגרים, או מוסעים לבתי ספר מרוחקים.

"האוטיסטים המשובצים בבתי ספר למפגרים אינם מקבלים את הטיפול החינוכי המקצועי הנדרש ללקות שהם סובלים ממנה. אין בבתי ספר למפגרים ידע מקצועי ברמה הנדרשת כדי לתת מענה ללקות התקשורתית של האוטיסטים.

"התסכול של התלמיד והסבל הנגרם לו משהייה במקום לא מתאים, מובילים להתפרצויות של אלימות כלפי עצמו וכלפי הצוות החינוכי, להשעיית התלמיד מבית הספר ולעתים אפילו לאשפוזו. לא אגזים אם אומר שהפניה של אוטיסט לבית ספר למפגרים דומה לאשפוזו של מי שלקה בהתקף לב במחלקה אורטופדית.

"תלמידים רבים, כמה מאות, נאלצים לנסוע לבתי ספר מרוחקים, ומבלים שלוש שעות מדי יום בנסיעה מתישה. ילדים אוטיסטים מתקשים לעמוד אף בנסיעות הנמשכות פרק זמן קצר, קל וחומר בנסיעות כה ארוכות".

התשובה שקיבל ד"ר מירון לא סיפקה אותו. "הוא ציין בפני שהדברים נמצאים בבדיקה ויבואו על פתרונם", הוא אומר. "אני חושב שמערכת החינוך לא מבינה את גודל הבעיה, וככל שהזמן עובר, הבעיה רק הולכת וגדלה. אנחנו לא רוצים להקים מהומה, להפוך שולחנות ולהפגין, אבל אם לא ימצאו פתרונות, זה מה שנעשה. חבל שרק רעש תקשורתי וכוח הם השפות המדוברות בארץ".

תגובת עיריית חולון: "באחרונה נודע כי בית הספר לחינוך מיוחד ברמת גן, שקלט עד כה ילדים רבים מכל ערי מחוז תל אביב, לא יפתח בשנת הלימודים הקרובה. לפיכך, אין אכן עדיין שיבוץ לשחר, כפי שאין עדיין שיבוץ לשאר הילדים מכל המחוז שלמדו בבית ספר זה. הנושא כולו מטופל על ידי משרד החינוך. הילדים ישובצו במסגרת חדשה שתיפתח במחוז תל אביב, ועד אז החליטה עיריית חולון לשלב את כל ילדי החינוך המיוחד תושבי העיר במסגרות החינוך המיוחד הקיימות בעיר".

על כך הגיבה ריקי: "בחולון אין מסגרת מתאימה לאוטיסטים. לא מתאים לי שהילד שלי ישולב עם ילדים בעלי פיגור שכלי או צרכים מיוחדים אחרים. הילד שלי צריך מסגרת שמתאימה לו. הפתרון שמוצאים לי כרגע הוא פתרון של סתימת פה וחורים. אנחנו לא מוכנים לוותר, גם אם זה ידרוש מאיתנו להשאיר את הילד בבית עד שימצא לו פתרון".

תגובת משרד החינוך: "המשרד פתח שתי כיתות נוספות לאוטיסטים. הרשות המקומית תזמן את ההורים בימים הקרובים ותודיע להם היכן ישובצו ילדיהם".