זכרון כפול: בימים בהם מציינת משפחת זיו מחולון את יום השנה השביעי לנפילתו של הבן ליאור ז"ל, בפעולה צבאית ברפיח, נטלו ההורים חלק בטקס מרגש בבית הספר "אילון" בחולון, ובמקביל, ציינו את פתיחת תערוכת "יומן משא" של אם המשפחה, מימי.

כמידי שנה גם השנה ערך בית הספר "אילון" את הטקס המסורתי לזכר חיילי צה"ל ונפגעי פעולות איבה. 23 נופלים ובהם שני מורים מתוך בית הספר. הטקס הופק על ידי רחל פארן ואושרי שאלוב שעמלו רבות עם תלמידי י"ב העומדים להתגייס.

את הטקס פתח דוד זיו, אביו של החייל ליאור זיו ז"ל, שנהרג בצומת רפיח. דוד הדליק את המשואה בשם ההורים השכולים ורעייתו, מימי זיו נשאה דברים. במהלך הטקס הוקרנו סרטונים על הנופלים וביניהם שני מורים, יורם הרנוי ז"ל שנפל במלחמת ששת הימים וינאי וייס שנהרג בפיגוע במייקס פלס.

רונית חיימוב, מנהלת בית הספר נשאה דברים מרגשים על החשיבות שבזיכרון והחשיבות בגיוס לצה"ל והתרומה למדינה וערכה את הקישור ליום השואה שחל בשבוע שעבר וממנו חזרה משלחת בית הספר עם המנהלת עמוסת חוויות ותחושת אידאולוגיה ותרומה למדינה.

בשנה שעברה החל פרויקט לתלמידי בית הספר מכיתות ז' עד כיתה י', שבמהלכו נפגשים תלמידי בית הספר עם משפחות הנופלים, התלמידים מראיינים את ההורים ובני המשפחה ומתעדים את הסיפורים והתמונות באלבום הנצחה המחולק להורים. מחווה זו ריגשה במיוחד את ההורים השכולים שבניהם היו שנים רבות חלק מבית הספר.

יומן משא
בימים אלה מוצגת תערוכת ציורה של מימי זיו בשילוב צילומיו של בנה, ליאור זיו ז"ל, במתנ"ס נווה ארזים בחולון. ליאור זיו נהרג בעת שעשה את שאהב יותר מכול- לצלם. ב-20 באפריל 2003 (חול המועד פסח) התעקש להצטרף לפעילות מבצעית ברפיח וחבר לכוח שעסק בחשיפת מנהרות ואמצעי לחימה. הוא נורה ממארב במהלך צילום פעילות זו, בן 19 וחצי היה במותו.

ליאור גדל בשכונת "נווה ארזים" בחולון, היה פעיל במרכז הקהילתי, למד בביה"ס גאולים וסיים ללמוד בתיכון "אילון" בחולון, שם רכש את השכלתו בתחום הצילום ואת אהבתו למקצוע. בתערוכה חשפה לראשונה המשפחה צילומים אותם צילם ליאור ופיתח במעבדת בית הספר. מימי:"כל התמונות והנגטיבים היו מתוייקים בקלסר רק לאחרונה העזתי לפתוח אותו ולהציץ בתמונות".

הצילומים בתערוכה משקפים את תחילת דרכו של ליאור בעולם הצילום, את הנושאים שהעסיקו אותו, וביחד עם שמחת החיים שכה אפיינה אותו, מתקבלות תמונות בעלות אמירה אישית ואמנותית, מעין יומן מסע של שנתיים: פרויקטים, בגרות, שעות ארוכות בים, בשוק, עם חברים ועם המשפחה.

לראשונה התערוכה משלבת צילומים של ליאור וציורים של אימו תחת קורת גג אחת ונותנת את הביטוי האישי של מימי מצד אחד בחיים שבלי ליאור, וליאור מהצד האחר בחיים שאותם אהב לחיות.

תערוכה זו מבטאת את יומן המשא אותו נושאת מימי ויוצגו בה ציורי אקריליק שלה, אשר צויירו במהלך מלחמת עופרת יצוקה בעזה, המתבססים על צילומי לילה צבאיים מהעיתונות באותם ימים. בהמשך השתמשה מימי בצילומיו האחרונים של ליאור, מהדקות האחרונות לפני שנהרג, אותם קיבלה מדובר צה"ל לאחר נפילתו של ליאור, יחד עם חפציו האישיים, המצלמה והקסדה.

ציורים אלו מתרפקים על הדקות האחרונות של ליאור, לפני 7 שנים, באותו לילה בו נתבשרה המשפחה על נפילתו של ליאור זיו. אוצר התערוכה:יונתן הירשפלד . התערוכה תהיה פתוחה לקהל הרחב עד ה-22 במאי.