סיוט הפורצים: אילת (19) מחולון חוותה בשנה שעברה את סיוט חייה. "הייתי בקורס צבאי ואחרי שבוע שבמהלכו כמעט לא ישנתי, ההורים החליטו לוותר לי על ארוחת ליל הסדר והשאירו אותי לישון בבית", היא מספרת. "הם נעלו את הדלת אחריהם ויצאו. ישנתי חזק ופתאום התעוררתי למשמע רעשים בבית. ברגע הראשון חשבתי שההורים והאחים שלי חזרו מארוחת החג אצל סבתא.

"רציתי לקרוא להם, שיהיו בשקט, ומשום מה לא עשיתי את זה, משהו עצר מבעדי מלצעוק 'שקט' או לקום אליהם, כנראה בגלל העייפות. כשהרעשים גברו, קלטתי שאני שומעת קולות של גברים שמדברים רוסית. בשנייה הזאת הבנתי שאלה פורצים ושהחיים שלי בסכנה, שאני חייבת לשחק אותה ישנה עמוק. אין דבר יותר מפחיד מלהיות עם שני גנבים בבית כשאת במיטה".

מה עשית?
"את הנייד החבאתי מתחת לשמיכה ושמתי אותו על שקט. התכסיתי בשמיכה מעל הראש ופשוט לא נשמתי. סימסתי להורים שיזעיקו משטרה ושיש גנבים בבית. מאחר שזו הייתה ארוחת חג, לקח להם המון זמן להגיב, הם לא ראו את הטלפונים הניידים. בינתיים אני מתחת לשמיכה, מתפללת ורועדת מפחד, שומעת אותם עוברים בין החדרים והופכים כל חלקה טובה.

"לא הבנתי למה הם לא נכנסים לחדר שלי. הזמן עבר כמו נצח ואני לא שומעת סירנות ולא שומעת את ההורים. התחלתי לבכות, החיים עברו מולי כמו סרט, עד שנשמעה דפיקה חזקה בדלת. כשאבא שלי ראה את ההודעה, הוא הזעיק משטרה וצלצל מיד לשכן. השכן לא היסס ועלה מיד למעלה. כשהוא דפק בדלת, הגנבים פשוט ברחו דרך החלון. אנחנו גרים בקומה שנייה בבניין עם עמודים, אני לא יודעת איך הם ירדו משם, אבל הם ירדו".



פורץ (המחשה). לפעמים הם מגיעים גם כשאתם בבית. צילום: index open

ולמה בעצם הם לא נכנסו לחדר שלך?
"הם דווקא כן נכנסו. כשהם יצאו מהדירה, הורדתי את השמיכה מהראש, הדלקתי את האור וחשכו עיניי: החדר היה הפוך ברמה כזו, שאי אפשר היה לרדת מהמיטה. כשהם נכנסו, כנראה ישנתי כל כך חזק, שלא שמעתי כלום. כשההורים הגיעו, הבית היה סדום ועמורה, אבל לא עניין אותם שום דבר, רק שאני בסדר. עד היום אני ישנה עם אור ומקפידה לא להיות לבד בבית. הפכתי לפחדנית. הפריצה הזאת שיבשה לי את החיים. הם יכלו להרוג אותי. רק מי שעבר את זה יכול להבין כמה זה מפחיד".

כשפורץ עובד תחת לחץ
הבית נקי ומצוחצח, התריסים מוגפים, שלא ייכנס חלילה אבק לא כשר, וכולכם לבושים היטב לקראת ארוחות החג. ליתר ביטחון, השארתם את האור דולק בסלון, וגם את הטלוויזיה, כדי שהגנבים יחשבו שכאן מסובים בכיף. הרגע הזה, בו ננעלת הפלדלת, מעביר עקצוץ של דאגה. האם זאת הפעם האחרונה שבה תפגשו את הבית הנקי והמסודר באותו מצב צבירה, או שמא יחליט מישהו לפרוץ ולעשות לכם "ניקיון" לרגל החג?

"בחגים, מספר הקריאות שמגיעות אלינו גדול הרבה יותר", אומר איציק זיצר, סמנכ"ל מוקד 101. "150 אלף בתים ועסקים בארץ מחוברים היום למוקדים השונים, ומדובר בעלייה הדרגתית ביחס לשנים קודמות".

אם יש אזעקה, למה צריך מוקד?
"מערכת האזעקה מתריעה ומבהילה את הגנב, אבל הוא יעדיף לפרוץ לבית או לעסק שלא מחובר למוקד. כשהגנב יודע שיש מוקד, הוא עובד תחת לחץ. מרגע הפריצה ועד להגעת הסיירת חולפות מספר דקות, שבהן הוא יכול לעשות נזק מוגבל. זה לא שהגנבים לא יפרצו לבית ממוגן, אבל התוצאה תהיה פחות הרסנית".

אלכס אבסלנדר מכפר דניאל, בעל החנות d-tech-tiv לציוד אבטחה וצילום, טוען שבתקופת החגים יש התעוררות למיגון הבית, שנובעת לא מעט בשל נסיעות והיעדרויות.

"משפחה מאזור מודיעין, שביתה נפרץ מספר פעמים, החליטה לתפוס את הגנב", הוא מספר. "הם התקינו מצלמות אבטחה בנוסף למערכת האזעקה שכבר הייתה קיימת. בחול המועד פסח הם נסעו לאילת ואכן, הבית נפרץ והאזעקה לא הופעלה, כי הגנב נטרל אותה. כשראו את החומר במצלמה, הם היו המומים: זה היה קרוב משפחה שלהם, שלא הייתה לו בעיה לשכפל לעצמו מפתח ולנטרל את האזעקה".

אז מה כדאי לעשות כשנוסעים לחופשה או לארוחות החג?
"מצלמות אבטחה ניתן לחבר לאינטרנט ולצפות בזמן אמת. אם נוסעים לתקופה ארוכה, כדאי להסתכל במצלמות מדי פעם בצורה מדגמית ולהזעיק כמה שיותר מהר שכן או משטרה במקרה של פריצה".

כולם יודעים שאין מה לגנוב פה
שמחה לוי (75) מחולון נסעה בפסח שעבר לבקר את ילדיה בארצות הברית. היא גרה בשכונה קטנה בלב חולון. "אני לא גרה באזור יוקרתי, כולם יודעים שאין מה לגנוב פה, זה לא מקום שאנשים מחזיקים בו כספות או חפצים יקרי ערך".

שמחה גרה בקומה השנייה בבניין בן שתי קומות. בתום ליל הסדר, חזרה השכנה הביתה וגילתה שכל הקומה מכוסה באבק ובטיח. "השכנה לא הבינה מה זה כל הלכלוך שליד הדלת. מאחר שהייתי בחו"ל, היא צלצלה לבת שלי. השעה הייתה אחרי חצות והבת שלי הבינה מיד שמשהו לא בסדר והגיעה לכאן".