אכיפה מבית ומחוץ: מרחב איילון במשטרה, הממונה על חולון, בת ים ואזור, עלה לכותרות בשנה האחרונה בעקבות שלוש פרשיות מביכות ואף פליליות, שבהן מעורבים שוטרים וקצין. רק בשבוע שעבר עצרה המחלקה לחקירת שוטרים במשרד המשפטים קצין, בחשד שצילם בסתר שוטרות שהחליפו בגדים במשרדו.

בראיון שנערך עמו השבוע, הביע מפקד המרחב, סנ"צ יהודה דהן, את דעתו על הנושא ואמר: "שוטר שייתפס, ויתברר כי מעל בתפקידו - אני אעשה הכל, ובכל האמצעים העומדים לרשותי, כדי שהוא פשוט ייזרק מהארגון לכל הרוחות. מדובר באנשי חוק, אשר תפקידם להיות אמונים לא רק על הביטחון, אלא על אכיפת החוק במובן המהותי של המלה.

"אני לא שמח על אירועים כאלה, אבל אני מתמלא גאווה שיש לנו יכולת להרחיק אנשים כאלה מקרבנו. אם האנשים האלה ימצאו אשמים בסיום ההליך הפלילי, צריך להחמיר איתם למען יראו וייראו, כמסר פנימי וחיצוני".

כיצד משפיע פרסומן של הפרשיות הללו על האווירה במרחב איילון?
"שוטרים שרק לפני רגע שירתו איתנו והיו שותפים לאכיפה ולמניעת עבריינות, הופכים בן רגע לעבריינים חשודים. זה גורם לטלטלה לא קטנה מבחינה פנימית. הטראומה היא גדולה. זו פגיעה בתדמית, ואפילו בצורה מסוימת בהרתעה, כי האזרח נושא את עיניו למשטרה".

ומהי תחושתך האישית?
"תחושה של פגיעה. אני מאוכזב מהם. יש פה סוג של בגידה, בגידה באמון, בערכים, גם באמון האישי שלי".
אתה לא מצטער שבאת למרחב שבו פרשה רודפת פרשה?
"ממש לא. אני אוהב את המרחב. יש פה חבורה של אנשים מצוינים. העיסוק שלי ושל השוטרים הוא באמת הצלת חיים, זה תפקידנו".

חולון זו לא אילת
נצ"מ יהודה דהן (46), תושב ירושלים, נשוי ואב לשלוש בנות, מונה לתפקיד באמצע אוגוסט. הוא בעל תואר שני בחינוך, התגייס למשטרה ב-1991, ושימש בתפקידים רבים. במשך שמונה שנים היה מפקד ביחידת הגדעונים, יחידה מבצעית בירושלים, היה שותף להקמת יחידת "רותם" ללוחמה בפשיעה במגזר הבדואי, ושירת במשך שנתיים במרחב הנגב. הוא היה שותף להקמת היחידות המבצעיות של היחידה הארצית לחקירות בינלאומיות. שנתיים לאחר מכן מונה למפקד מרחב אילת.

לדבריו, טרם הגעתו למרחב איילון, "לא ידעתי ולא הכרתי אותו כלל וכלל, למעט נתונים ברמה הארצית. הגעתי לחפיפה מסודרת מאוד, שבמהלכה הועברו אלי כמעט כל החומרים. התפקיד באילת היה שונה לגמרי. מדובר בעיר מרוחקת, והפשיעה בה שונה. היתה לנו אחריות על בטחון הפנים, על הגבולות ועל מעברי הפנים. לעומת אילת, מרחב איילון מתאפיין בעבודה משטרתית קלסית.

"מדובר ב-20 אלף תיקים פליליים שנפתחים בשנה. ההימורים הם מחולל פשיעה מרכזי, ואנחנו משקיעים בזה מאמץ רב. התופעה עברה ממקומות ממוסדים לכאורה לדירות, שבהן מהמרים במשך פרק זמן קצר של יום-יומיים, וממשיכים הלאה.

"העבריינים מתוחכמים מאוד: הם לוקחים אנשים תמימים שאין להם רישום פלילי, חיילי דמה, ומשלמים להם כסף ומשכורת. אנחנו לוקחים את כל המערכות, מחרימים הכל ומשחררים. את מי שבאמת מוכר לנו כעבריין, אנחנו עוצרים ומגישים נגדו כתב אישום. לומר לך שאפשר למחוק את התופעה? לצערי אני מסופק. זה כמו הרגלי צריכת האלכוהול".

מהם היעדים שהצבת לעצמך?
"מה שמטריד את הציבור זו הפגיעה בביטחון האישי. אם פרצו לו הביתה, גנבו לו את כלי הרכב, אם היה מעורב באירוע אלים והחשש מאלימות. הבנתי שבת ים וחולון הן כר נרחב לארגוני פשיעה. נפגשתי עם היחידות הארציות שמטפלות בארגוני פשיעה. רציתי לדעת לאיזה משפחות יש אחיזה במרחב שלי, והכל תורגם לתוכנית עבודה. במושגים שלי, צריך להפריע להם כמה שיותר בהתנהלות העבריינית היומיומית. לטעמי זה גרם לשינוי כללי המשחק".

יש במרחב איילון משפחות פשע?
"יש פשיעה מקומית ויש עבריינים מקומיים, אבל איני יכול לומר לך שיש ארגון שקובע את סדר היום הפלילי. יש פה עבריינים מקומיים שגרים פה, ולבטח יש להם קשרים כאלה ואחרים ברמה כזו או אחרת עם פשיעה מבחוץ, בזה אין ספק".

איך אתה מסביר את זה שפרשיות גדולות כמו היריות ללשכת ראש העירייה והרימון שהושלך אל ביתו של אריה פכטר לא פוענחו?
"מדובר בפרשיות קשות. אנשים מחליטים, יוצרים אירוע ונעלמים. עם חלק אנחנו מתמודדים ועם חלק קשה יותר".

איך מתמודדים עם תופעת הנוער והאלכוהול?
"הרגלי השתייה של בני הנוער הם תופעה מדאיגה ומכוערת, וזה צריך להדאיג אותנו גם כחברה. אני חש שהיום קיימת הפנמה, בעיקר בקרב הפיצוציות.

"המלצתי לראשי העיריות לבדוק את סמכותם. יש להם יכולת לחוקק חוקי עזר עירוניים דרקוניים, לדוגמה מכירת אלכוהול עד שעה מסוימת וסגירת מועדונים. המלצתי ואמליץ לכל ראש רשות לא להסס, ואני מוכן לאכוף את זה ולרתום את האנשים שלי. אני אפילו ממליץ לא לאשר בקשה לחידוש רשיון עסק לפיצוצייה שנסגרה יותר מפעם אחת"