כמו סכין בלב: "כששמעתי שעונשו של האיש שהרג את בעלי ובתי מתקצר בשנה וחצי, ואו-טו-טו הוא משתחרר לחופשי לחיים החדשים שלו, הרגשתי שמשפחתי נהרגת שוב", אומרת אירית סולימני (40) מחולון.

"החלטת בית המשפט המחוזי היא כמו שחזור התחושה של אותו יום נורא, כשנסענו במכונית המשפחתית שלנו והמשאית הענקית שלו עלתה עלינו ומחצה תחת גלגליה את בתי האהובה שני ואת בעלי היקר משה. החלטת בית המשפט גורמת לנו להרגיש שוב את ההתרסקות, את הטביעה".

יותר משנתיים חלפו מאז איבדה אירית סולימני (40) מחולון, בתאונת דרכים מחרידה, את בתה שני (ארבע וחצי) ואת בעלה משה (45). התאונה אירעה בחופש הגדול של קיץ 2007. משפחת סולימאני נסעה בכביש מספר 1.

יגמור עותמאן, נהג משאית שב-30 שנותיו על הכביש רשיונו נפסל 17 פעמים, שהצליח לצבור לחובתו 190 הרשעות בעבירות תנועה, ביניהן אי ציות לאור אדום וחציית קו הפרדה רצוף, התנגש ברכב של משפות סולימני, מבלי לבלום. במכונית שנמעכה תחתיו נהרגו במקום האב ובתו. חקירת הפרשה העלתה שהנהג שוחח בטלפון הסלולרי, ובעקבות כך כנראה לא היה מרוכז בכביש.


זירת התאונה הקטלנית. "מרגישים שוב את ההתרסקות". צילום: תומריקו

שנתיים לאחר התאונה הורשע עותמאן בגרימת מוות ברשלנות, עבירה שהעונש המירבי עליה הוא שלוש שנות מאסר, וכן בעבירות נוספות שביצע בזמן התאונה. שופטת בית משפט השלום ברמלה רחת טאובר החליטה להעלות את רף הענישה וגזרה עליו את העונש המכסימלי שמתיר החוק: ארבע שנות מאסר.

ביולי שעבר החל עותמאן לרצות את עונשו. באמצעות עו"ד אילון אורון ערער לבית המשפט המחוזי וביקש להקל בעונשו בנימוק שיש לו ילדים רבים לפרנס, אחד מהם נכה. שופטי בית המשפט המחוזי בפתח תקווה, מנחם פינקלשטיין, עופר גרוסקופף וורדה פלאוט, קיבלו לפני כשבוע את הערעור והפחיתו שנה וחצי ממאסרו של הנהג. אם התנהגותו בכלא תהיה טובה, הוא צפוי גם לניכוי שליש ממאסרו.

"זה טיעון?", מתקוממת סולימני, "יש לו בבית ילדים שזקוקים לו? ומה איתי? ומה עם הילד שלי, שזקוק לאבא שלו? זה בלתי נתפס בעיניי, שבית המשפט הסכים לקצר את עונשו בשנה וחצי. הרי החיים שלי נגמרו ונהרסו, אין לי חיים בגלל האיש הזה, כל יום אני חווה מחדש את הסיוט, בעוד שהוא, תוך זמן קצר, יתחיל את חייו מחדש. זה חוסר צדק משווע".

מה את חושבת על החלטת בית הדין המחוזי?
"שזה לעשות צחוק מהחוק ומהאנשים. לו רק היו חשים את התחושות שלנו מדי יום, הם היו חושבים אחרת. כבר בשימוע הבנתי שהולכים להוריד לו את העונש וזה אבסורד בעיניי. עד שניתנה ההזדמנות להעלות את רף הענישה, להראות לכולם שחיי אדם הם לא הפקר, שהכביש הוא לא שדה קרב ושמי שהורג צריך לרצות את העונש המכסימלי, מגיע בית המשפט המחוזי ומתחשב במצבו המשפחתי.

"ומה עם המצב המשפחתי שלי? למה בזה לא מתחשבים? ומה הם השיגו בזה? הרי המסר שעובר הוא, שהחוק במדינת ישראל הוא בגדר המלצה, ולא משהו שצריך לשמור עליו. זה מקומם, מעליב ומשפיל. הבן שלו נכה? ומה עם הבן שלי? ומה איתי? לנו אין צלקות ונכות נפשית, שהיא קשה יותר לטיפול, ותישאר איתנו תמיד?".

עו"ד אילון אורון, המייצג את הנאשם: "בית המשפט הטיל מלכתחילה עונש מטורף של ארבע שנות מאסר, כשהסמכות שלו היא עד שלוש שנים, וזאת ביחס לתקדימים משפטיים קודמים. הלקוח שלי עשה מעשה חמור, אינני מקל ראש במעשיו ובתוצאות. בית המשפט המחוזי התחשב בעובדות ובמצב המשפחתי בו נתון הלקוח שלי וקיצר את הענישה".

הכתבה המלאה מתפרסמת בסוף השבוע ב"ידיעות חולון".