בשנה האחרונה ישנן פחות ופחות משפחות שמוכנות לקחת על עצמן את האתגר של להיות משפחת אומנה. עמותת "אור שלום" ו"ידיעות תקשורת" מביאות לכם חלק מסיפוריהם של הילדים – והמשפחות שמחבקות אותם באהבה. כדי שיותר ילדים יזכו לדעת את האהבה הזו.

זקוק לחום ואהבה: ללירון בן השלוש (מפאת חיסיון קטינים, השם בדוי) יש עיניים גדולות ומבריקות. הוא מחייך בביישנות ממיסה כשמושיטים לו יד. כשרוצים לחבק אותו, עיניו מתרוצצות בחוריהן, הוא פוסע בהיסוס וכל גופו מתכווץ. כשהחיבוק החם עוטף אותו, הוא אט, אט מרפה ומתמסר. הוא יושב בפינת החדר בשקט, מאזין בקשב רב לסובבים אותו, משחק בלגו ונותן לאישוניו הגדולים לבלוע את העולם.

נכון להיום, נמצא לירון אצל משפחת קלט באזור המרכז, ממתין בסבלנות למשפחה אומנת שתאמץ אותו לחיקה באהבה גדולה.

במבה וסוכריות על מקל
לירון הוא בן רביעי למשפחה בת שש נפשות. יחד עם שלושת אחיו הוצא מהבית בתחילת השנה. "לירון הגיע אלינו לאחר שחווה אלימות והזנחה קשה מצד הוריו", אומרת ענת דונוביץ', מנכ"לית ארגון 'אור שלום'. "ילד קטן, עם מבט מבוהל בעיניים, מאוד מופנם וביישן, שרוב הזמן בכה. בהתחלה היה מאוד קשה להרגיע אותו. בימים הראשונים הוא כמעט ולא אכל. ניכר שלא זכה לחום ולאהבה בבית הוריו".

"החיוך שלו יכול להמיס גם את הקשוחים ביותר". לירון (צילום: "אור שלום")

לשלושת אחיו של לירון נמצאו משפחות אומנה מתאימות. לירון עדין ממתין בבית משפחת הקלט, עד שתימצא עבורו המשפחה המתאימה. "לירון עבר בזמן קצר תהליך מדהים", אומרת דונוביץ', "תוך כמה שבועות חל מהפך בהתנהגותו. הוא קיבל ביטחון, הפסיק לבכות והתחיל להסתגל לסיטואציה החדשה בחייו. גם למצב של תשומת לב ורגישות צריך להתרגל".

ללירון, כאמור, עוד שלושה אחים, שאליהם הוא קשור מאוד ובהם הוא רואה את מטפליו, למרות שגם הם צעירים מאוד בשנים. כששואלים את לירון מה הוא אוהב לאכול, הוא מחייך חיוך ענק ואומר: "צ'יפס, במבה והרבה סוכריות על מקל".

מאחר ולירון לא גדל בסביבה נורמטיבית יש לו קושי ביצירת קשרים ובהתחברות עם אנשים. "הוא פשוט לא יודע איך ליצור קשרים עם אנשים ורוב היום הוא עסוק באיך לא להפריע ולא להטריד אחרים", אומרת דונוביץ', "הוא זקוק למשפחה בעלת לב רחב ואוהב, בעלת פניות, שמסוגלות רגשית לטפח, להעניק ולספק מגע בטוח ויציב. הוא לא ילד אלים או מופרע, הוא ילד שקט, ביישן ועצוב, שהחיוך שלו יכול להמיס גם את הקשוחים ביותר".

הצד השני של האומנה
אבל לא רק הילדים מרוויחים. כל משפחות האומנה מספרות על תחושת סיפוק אדירה. "לא לכל אחד ניתנת ההזדמנות בחייו להציל נפש וגוף של ילד קטן", אומרת אם באחת ממשפחות האומנה, "ילד פגוע שהשתקם, התגייס לצבא, השתלב בחברה, התחתן והקים משפחה הוא עבורנו תכלית קיומנו. הצלנו ילד אחד אבל למעשה הצלנו את ילדיו ואת נכדיו וזאת הנתינה הגדולה מכולן".

אב ממשפחה אחרת מספר, כי היותם משפחת אומנה מאפשר להם להגשים בצורה העמוקה ביותר את ערך הנתינה. "אין קבלה גדולה יותר מאשר הזכות לתת", הוא אומר, "האומנה היא השיעור הטוב ביותר בנתינה עבור הילדים הביולוגיים ועבור מעגל חברינו".

"אמהות אומנות מספרות לנו שהאומנה יצרה אצלן תחושת העצמה אדירה", אומרת דונוביץ'. דרך העשייה באומנה, הן מספרות, הן הצליחו לבטא יכולות וכישורים רבים שנחבאו במשך השנים. הן מספרות על כך שהאומנה שינתה אותן לטובה, אתגרה אותן, הוציאה מהן תעצומות נפש שלא ידעו על קיומן. נשים רבות, שבגיל מסוים חוו תקיעות בתחום העיסוק, בשלב שבו הילדים עזבו את הבית, גילו שהאומנה נותנת להן משמעות חדשה בחיים ומהווה מקור רב לסיפוק ותחושת מימוש עצמי".

על "אור שלום"
על משפחות אומנה
משרד הרווחה מסייע

משפחות המעוניינות להיות משפחות אומנה או הורי בית במשפחתון, מוזמנות להתקשר לטלפון 02-9936900 שלוחה 125 (גם לתרומה).

כתובת אתר האינטרנט של "אור שלום", שבה ניתן גם לקבל פרטים על ילדים שממתינים למשפחות: http://www.orr-shalom.org.il