אין רגע דל: רינת ומשה (השמות בדויים) הם קרובי משפחה ושכנים המתגוררים בחולון. רינת, ירשה את הדירה, שבה היא מתגוררת במשך שנים רבות, מסבתה המנוחה. משה, מתגורר בדירה הסמוכה עם משפחתו שנים רבות. השניים מנהלים סכסוך משפטי ארוך, הכולל תביעות הדדיות ותלונות במשטרה. לאחרונה התקינה רינת מצלמת מעקב, המתעדת את המתרחש בחזית דירתה. בצילומים ניתן לראות כיצד משה חולף ליד פתח דירתה פעמים רבות, תוך שהוא דוחף ומפיל חפצים השייכים לה ומונחים בכניסה.



"האישה הזאת משתלטת על שטחים שאסור לה להשתלט עליהם", טוען משה. "יום בהיר אחד היא החליטה להשתלט על שטח בכניסה לבית שלה, שהוא למעשה גם הכניסה לבית שלי, והפכה אותו לפינת עבודה. בכל פעם שאני רואה, אני דוחף לה את הדברים ואומר לה: 'גברת, תכניסי את זה'. היא הולכת לקבל ממני צו מניעה מבית המשפט על העניין הזה.

"היא מנסה ללכלך את שמי בכל הפינות האפשריות בארץ, לא רק בעירייה, ובכל המקומות היא נכשלה. רק השבוע היו פה ניידות משטרה פעמיים. אני לא יודע איך המשטרה מסכימה לבוא לקריאות הבלתי פוסקות שלה. השוטר אמר שאם לא נסתדר בינינו, הם יקחו את כולנו למשטרה ולבית המשפט".

"היא מנהלת איתי משפטים כבר 12 שנה, בית המשפט המחוזי כבר פסק בכל הגזרות. היא לא מקבלת פסקי דין של שופטים. אחרי שגומרים את המשפטים, היא הופכת הכל, כאילו לא היה שום דבר.

"השטח הוא כניסה משותפת. אני רציתי שתהיה לה זיקת הנאה. השופטת אמרה לי שאני צריך לתת לה אפשרות כניסה לבית, אז אמרתי: 'אני לא אתן לה מטר, אני אתן לה שניים וחצי-שלושה מטרים, שכל השטח יירשם כבעלות משותפת, ותינתן זכות מעבר בלבד, אבל שזה לא יהפוך למקום עבודה'. זה שטח שלי ואני לא חייב לתת לה את זה".

אתה עצמך אומר שהשטח משותף, אז אם כך הוא שייך גם לה. מדוע אסור לה להיות שם?
"היא הופכת את זה לפינת עבודה שלה, לפינת מוסיקה, לפינת זמר, לפינת אירוח, ואני לא מוכן. היא שמה שם מצלמות, וכל מי שנכנס לבית שלי מצולם ומוקלט, ואני לא מוכן. היא מתגרה בי, באשתי, בילדים ובנכדים".

אבל בסרטים רואים שאתה זורק לה את הציוד. זה שהיא מסיגת גבול, לטענתך, נותן לגיטימציה לזרוק לה את הדברים?
"זה שטח שאסור לה להיות בו, זאת הסגת גבול. אסור לשים שם שום דבר, אולי עציצים לנוי, אבל לא יותר. היא מניחה שם את הציוד, אז אני זורק לה את זה קדימה, שתיקח את זה לבית שלה. מותר לי, זאת זכותי. מותר אפילו להרים ידיים. אפילו בתורה כתוב, שאם מישהו מסיג גבול, מותר להשתמש בכוח.

"היא לא יכולה לשבת שם, זה לא בית קפה. איזו מן התנהגות זו? אני לא מוכן בשום פנים ואופן לבוא הביתה, ולראות שהחפצים האלה חודרים אליי לתוך השביל. אני אזרוק לה את זה אם תבוא משטרה ואם לא תבוא משטרה. אמרתי לה שאם היא לא תפסיק לשים את זה שם, מחר זה יהיה בפח האשפה. אחר כך קורים מקרים ומתחילים לשאול שאלות, וכשאני הולך להתלונן במשטרה, הם אומרים שאני מטריד אותם. ריבונו של עולם, איך אפשר לפתור בעיות כאלה?

"אנחנו מסוכסכים כבר הרבה שנים", טוענת רינת. "תמיד יש לי ממנו מחטפים והפתעות לרעה. מבחינתו אני אישה שקופה ומחוקה, לא קיימת. הוא והמשפחה שלו לא יכולים לקבל את העובדה שאני קיימת. אני גרה בדירה קטנה וחשוכה, ולפני חודש החלטתי לשבת גם מחוץ לדלת הדירה שלי, כי אני לא רואה טוב בגלל ניתוח בעין. הכל סתום בדירה שלי, אין לי מספיק אור, ואין לי כסף לממן חשמל שידלוק כל היום. למה שאני לא אצא, לעזאזל? מה, אני צריכה להתחבא כמו ארנבת?

תגובת המשטרה: "חלק מהתיקים נמצאים בחקירה. הטענה על אי טיפול משטרתי בתלונות בשל קשריו של השכן מופרכת לחלוטין. התלונות מטופלות ככל תלונה אחרת המוגשת למשטרה, ועל פי החוק".

הכתבה המלאה על סיכסוכי שכנים מתפרסמת בסוף השבוע ב"ידיעות חולון".