מינוי מומחה: שופט השלום בתל אביב, אבי פורג, מינה מומחה בתחום האורטופדיה כדי שיקבע מה מצבו הרפואי של עובד (40), שתבע את מפעל "אופיס טקסטיל" באזור ואת חברת הביטוח שלו בעקבות שלוש תאונות עבודה שעבר, לטענתו. בכתב התביעה נטען שכתוצאה מהתאונות נאלץ להתפטר מעבודתו.

לטענתו, לפני ארבע שנים התבקש לפרוק גלילי בד ממשאית. בעשותו כן זרק אחד מעובדי המפעל גליל בד במשקל 75 ק"ג לעברו, על מנת שיתפוס אותו. אלא שהגליל פגע בו והוא נפל ונפגע. זמן קצר לאחר התאונה פנה לרופא משפחה, שאבחן שהוא סובל מכאבים בגב התחתון.

שנתיים לאחר מכן, כך לטענתו, היה עליו להרים גליל בד במשקל 100 ק"ג. בעשותו כן חש כאב חד בגבו, נפל ונחבל. זמן קצר לאחר התאונה השנייה פנה לקופת חולים, שם נבדק ואובחן שהוא סובל מכאבי גב. הוא הופנה לחדר המיון במרכז הרפואי "וולפסון" בחולון.

חמישה חודשים לאחר מכן ביקש להרים גליל בד במשקל 100 ק"ג, ובעשותו כן חש כאב חד בגבו. זמן קצר לאחר התאונה פנה לחדר מיון, שם נבדק ואובחן כי הוא סובל מכאבים בגב התחתון. בתום סדרת בדיקות שוחרר לביתו תוך המלצה להמשך הטיפול, למעקב על ידי רופא ולשימוש במשככי כאבים.

התובע טוען כי החברה התרשלה בכך שלא מנעה ממנו להרים משאות כבדים ולהפסיק מיד את עבודתו "בעטיים של תנאי עבודה העלולים לפגוע בו". היא גם לא הדריכה אותו באשר לסכנות הטמונות בהרמת משאות כבדים, ולטענתו, אף לא ציידה אותו באמצעי בטיחות.

החברה וחברת הביטוח הכחישו בכתב ההגנה את הטענות, וביקשו לדחות את התביעה על הסף. בכתב ההגנה נטען שהחברה אינה אשמה וגם לא התרשלה. התאונות "היו בלתי נמנעות, ואין קשר סיבתי בין המחדלים המיוחסים לחברה לבין התאונות". התאונות אירעו בשל אשמתו של התובע, ש"פעל בניגוד להוראות מפורשות אשר ניתנו לו על ידי החברה; ביצע את עבודתו בחופזה, וללא הצטיידות בכל האביזרים הדרושים לביצוע העבודה; לא נקט את אמצעי הזהירות המתאימים לסוג זה של עבודה; ידע והעריך את מצב הדברים, וחשף את עצמו למצב זה מרצונו; העמיד את עצמו בסכנה מרצון, ועל כן אין לו להלין אלא על עצמו".