דורשת פיצויים: בתביעה, שהוגשה לבית המשפט המחוזי בפתח תקווה, נטען שבמשך חמש שנים ננקטו כלפי האחות, תושבת חולון, אמצעי לחץ, איומים והפחדה, בין היתר כדי לגרום לה להתפטר מעבודתה, ושלבסוף איבדה את כושרה לעבוד ופוטרה.

בכתב התביעה, שהוגש באמצעות בא כוחה, עו"ד אהובה טיכו, נטען, שהאחות הועסקה במכבי מ-1993 עד לפיטוריה ב-2007. במסגרת עבודתה עבדה במוקד הערב של הקופה בחולון כאחות יחידה, ואף התבקשה לעבוד במרפאות מכבי אחרות. לטענתה, היא עבדה בכוננות מתמדת. במקביל עבדה במרפאת קרית שרת של הקופה ב-67 אחוזי משרה ושעות נוספות כאחות מחליפה בסניפים נוספים.

במשך השנים, טוענת האחות בכתב התביעה, זכתה להערכה רבה בעבודתה ולמכתבי תודה והערכה מהמטופלים. במרבית ההערכות קיבלה דירוג גבוה, ובשנת 98' קיבלה פרס על תרומתה לסניף שבו עבדה. שנה לאחר מכן פרשה האחות האחראית במרפאת קרית שרת, והיא נאלצה לעבוד לבדה חמישה ימים בשבוע "תחת עומס כבד ובלא עזרה".

לטענתה, היחס הפוגעני כלפיה החל עם כניסתה לתפקיד של האחות האחראית החדשה, והיתה שותפה לו גם מנהלת הסניף. השתיים מנעו ממנה מלהשתתף בכנסים ובהשתלמויות. האחות האחראית התייחסה אליה בעוינות ודחתה את בקשותיה, ומנהלת הסניף "נהגה להיכנס בשעות העומס לחדר האחות ולמדוד את קצב עבודתה, תוך שהיא נוזפת על תפקודה כאחות".

ביוני 2002, כך לטענתה, גילתה טמפרטורות חריגות במקררים שבהם מאוחסנים תרופות וחיסונים. בהיותה מודעת לסכנה לשלום החולים מחיסונים שלא אוחסנו כראוי, דיווחה על החריגות לצוות כבר באותו בוקר וגם למחרת בבוקר.

בכתב התביעה נאמר, שבעקבות האירוע התקבלה החלטה לגרום להפסקת עבודתה. על מנת לגרום לה להתפטר, החלו גינוי, הכפשה והתנכלויות מצד הממונים עליה.

לטענתה, באוקטובר 2002 נעשה לטענתה, ניסיון נוסף לגרום לה להתפטר מעבודתה. לאחר אחת ההתנכלויות נתקפה חרדה, ובעקבות כך החלה לעבור טיפול פסיכיאטרי. "למרות שהממונים ידעו בבירור על מצבה הנפשי הקשה, נמשכו האיומים לפטרה". לאחר התקף חרדה שלטענת התובעת נגרם בשל ההתנכלויות, נדרשה העובדת שלא להגיע לעבודה.בעקבות הפסקת עבודתה החמיר מצבה הנפשי והפסיכיאטר קבע כי היא אינה מסוגלת לעבוד. טרם הוגשו כתבי הגנה.

דובר מכבי שירותי בריאות, עידו הדרי, מסר בתגובה, בשם קופת החולים ובשם העובדת הנתבעת: "אנו לומדים את פרטי התביעה ונעביר את התייחסותנו כמקובל אל בית המשפט".

האחות התובעת אמרה בתגובה: "הגוף שלי שילם מחיר מאוד יקר. אני בקושי חיה. אני בקושי מתפקדת, אבל יש לי משפחה נהדרת שמחזיקה אותי. זה היה ממש מפחיד, איבדתי שליטה. זה הדבר הכי נורא, שבן אדם מאבד את שלוות הנפש".