לעולם לא מאוחר: נער מחולון תובע בבית משפט השלום בראשון לציון פיצויים ממשרד החינוך, ממרכז החינוך העצמאי, מבית ספר "בית דוד" (בנים) ומחברת הביטוח שלהם, בטענה שנפגע בעת הלימודים ואולץ להישאר בבית הספר עד תום יום הלימודים ללא טיפול.

התלמיד, שהיה אז בן 9, טוען שלפני שבע שנים, עת היה בדרכו עם חבריו לספסל הלימודים בחזרה משעור ספורט שהתקיים מחוץ לבית הספר, החל אחד התלמידים להקניט ולהציק לו, ולאחר מכן דחף והטיח אותו בחוזקה לקרקע.

לפי כתב התביעה, נכח שם נציג בית הספר, אשר ליווה את התלמידים לשיעור הספורט ובחזרה ממנו.

התלמיד טוען שמעוצמת הדחיפה וההטחה נפגע בכף ידו הימנית, ונגרמו לו שברים, שהתבטאו בנפיחות באצבעות, בכאבים עזים ובהגבלה בתנועות.

בכתב התביעה נטען כי עוצמת הפגיעה ואופייה הצריכו טיפול מיידי ופינוי לבית חולים, אך בית הספר לא עשה דבר, ואף לא הודיע להוריו.

התלמיד טוען שפנה אל אנשי החינוך בבית הספר, הראה להם את הנפיחות העזה בכף ידו, והתלונן על הכאבים ועל חוסר היכולת להזיז את היד, ותשובתם הייתה ש"ייגש לשטוף את ידו במים, והכאב יחלוף".

מכתב התביעה עולה שהתלמיד נאלץ לשהות בבית הספר עד תום יום הלימודים כשהוא סובל מכאבים עזים. רק מששב לביתו, לקחה אותו אמו לבית חולים "וולפסון".

לפי כתב התביעה, מאחר שידו הימנית היא הדומיננטית, והייתה נתונה בגבס, הוא היה מנוע במשך חודש וחצי מפעולות יומיומיות פשוטות כמו הכנת שעורי בית, משחקים עם חברים והשתתפות בחוגים.

כתב התביעה טוען לרשלנות הנתבעות, שלא מנעו התנהגות אלימה של החברים לכיתה; לא דאגו לבדיקה של התלמיד על ידי אדם מוסמך כדוגמת אחות בית ספר.

בנוסף, לא דאגו לתלמיד לטיפול ראשוני, על אף אופי הפגיעה והסימפטומים הברורים לעין; התעלמו מדבריו על נפיחות, כאבים עזים וחוסר יכולת להזיז את היד; ולא דיווחו על כך להוריו.

לפיכך מבקש התלמיד מהנתבעות פיצויים על נזקי גוף בעבר, בהווה ובעתיד, על נסיעות וניידות, על הוצאות רפואיות, על כאב וסבל ועל הוצאות המשפט. טרם הוגשו כתבי הגנה.

ממשרד החינוך ומרשת החינוך העצמאי מסרו בתגובה: נתייחס לתביעה בבית המשפט.