מחאת האם: "אין צדק במדינה הזאת". כך אומרת עליזה יזדי מחולון בעקבות עונש של שמונה חודשי מאסר, שגזר בית הדין לתעבורה על נהג האוטובוס איתן הררי. לפני כשנתיים דרס הררי למוות את אלקיים בן ה-7, בנה של יזדי, כאשר חצה את הכביש במעבר חצייה באור ירוק, כמה דקות לאחר שירד מהאוטובוס.

הררי הורשע על פי הודאתו בגרימת מותו של הילד. ביום התאונה, ה-11 בספטמבר 2006, בשעה 15:00, הוריד הנהג את הילד בתחנה ברחוב גאולים. לאחר מכן המשיך בדרכו עד לצומת הרחובות גאולים וההסתדרות, שם עצר ברמזור האדום. כאשר התחלף האור לירוק, פנה לרחוב ההסתדרות, ותוך כדי הפנייה פגע האוטובוס בילד, שחצה את רחוב ההסתדרות במעבר חצייה. הילד הוחש לבית החולים במצב קשה ונפטר כעבור זמן קצר.


האם, עליזה אלקיים. "שיישב לפחות שנתיים בכלא". צילום: קובי קואנקס

בכתב האישום נטען כנגד הררי, שלא הבחין בילד לא כאשר עמד על המדרכה, ולא בעת שחצה את הכביש, למרות ששדה הראייה לכיוון המדרכה ומעבר החצייה היה פנוי. עוד נטען שלמרות שידע שהוריד את הילד המנוח מההסעה, התעלם הררי מהעובדה שהוא צפוי לחצות במעבר החצייה לאחר שירד מהאוטובוס.

באחד הדיונים בבית המשפט סובב הנאשם את פניו לעבר משפחת יזדי, והקריא באוזניה דברים שהעלה על הכתב, ובהם הבעת צער עמוק על האסון שהמיט עליה. הוא הטעים את ההשפעה שהייתה לאסון עליו ועל בני ביתו, כאילו היה זה אסון שפקד אותו אישית. לדבריו, הכיר את אלקיים, ובפוגעו בו חש כאילו נפגע אחד מילדיו.

בגזר הדין קבע השופט שלמה איזקסון: "בתאונה זו אכן מדובר בטעות של שבריר שנייה ושל חוסר תשומת לב של רגע. לא מדובר בנהג שנסע במהירות ובפראות. אין לי ספק שמדובר בנהיגה מרוסנת. ברם, כאן ראוי להדגיש, שאין זה חוסר תשומת לב רגיל של רגע קט. מדובר בנסיעה לכיוון מעבר חצייה, כשיש מקום לצפות לקיומם של הולכי רגל, גם כאלה שהם קטני קומה ושאינם בולטים היטב לעין. על נהג המתקרב למעבר חצייה, חלות חובות זהירות מוגברת בהרבה מאלו החלות על נסיעה שלא בקרבת מעבר חצייה. הולך רגל רשאי לחוש ביטחון מלא בחצותו את הדרך במעבר חצייה. אם גם שם אינו חש בטוח, היכן והיאך יחצה את הדרך?"

עוד המשיך השופט וקבע: "לאלקיים הקט לא הייתה כל דרך אחרת לחצות את הכביש, כי אם באופן שעשה זאת בפועל. הוא לא יכול היה לעשות זאת בצורה חוקית והגיונית טוב מכך". יחד עם זאת קבע השופט, כי התלבט לא מעט באשר לעונשו של הנהג. אמו של אלקיים ז"ל, עליזה יזדי, נשמעה נסערת לאחר מתן גזר הדין.

מלבד אלקייים, איבדה יזדי שלושה ילדים אחרים, שנפטרו ממחלה גנטית. "אנחנו מתכוונים להגיש בקרוב ערעור כנגד העונש המגוחך הזה", אמרה יזדי. "הפרקליטות אמרה לנו שהוא יקבל עשר שנים שלילה ושנה וחצי בכלא. אני רוצה שיישב בפנים לפחות שנתיים, ויקבל שלילה לפחות לעשר שנים. אני רואה אותו כל יום ואני רואה איך הוא נוהג. הילד שלי עבר בירוק, וזה לא מה שמגיע לנהג הזה. מגיע לו משהו יותר חמור.

"אני חיה על כדורים, לא ישנה בלילות. אני מבולבלת, והוא נהנה מהחיים שלו. המדינה המטומטמת הזאת על הפנים, אין בה צדק, אין. זה היה הבן הקטן שהיה כל העולם שלי. זה היה הספר תורה שלי שהלך מהבית. ילד מקסים שהלך לי סתם תוך שנייה".

סנגורו של הררי, עו"ד עופר חורש, אמר בתגובה: "מדובר בתאונת דרכים קטלנית שהיא טרגדיה לשני הצדדים. מצד אחד, טרגדיה איומה למשפחה של ההרוג, שאין ספק שהסבל שלה גדול מסבלו של הנאשם, ואי אפשר למדוד אותו, צלקת שנשארת לכל החיים.

"מצד שני, מה יעזור אם נאשם שהוא אדם רגיל מן היישוב, יישב מאחורי סורג ובריח וידמה לרוצחים, שתכננו להרוג בצאתם מהבית והתכוונו לזה? מדובר ברשלנות רגעית. השאלה שנשאלת היא אם עונשים מרתיעים על רשלנות יעזרו, ויגרמו לכך שאנשים רגילים לא יתרשלו בעתיד. התשובה לכך היא לא".