מעצור בזמן: בשכונת מולדת נדמה כי הזמן קפא מאז שנות ה-50. בועה כמעט בלתי הגיונית במרכז אזור התעשייה השבע של חולון הרוחש מרכזי קניות. בשונה מהכבישים הסלולים, התאורה והחניות המוסדרות, כאן, במרחק קצר מ'מגה', 'חצי חינם' ו'לודז'יה', אין כבישים ואין מדרכות. כל פיסת אדמה שאיננה בנויה מכוסה בקוצים. דרכי עפר מאולתרות מחברות בין הבתים.

בתי המגורים הם גיבוב של אורוות וצריפים סמוכים, הנושקים זה לזה. בחצרות פזורים חפצים ישנים, ברזלים ואפילו סירות. בתוך אחד הבתים ניתן לראות שרידי בית כנסת ובו ספרי קודש לצד כיסאות וספסלים רעועים שראו ימים טובים יותר.
בשעות הערב האיזור שרוי כמעט בעלטה.


שכונת מולדת בחולון. "ככה זה מותק, התרגלנו". צילום: יובל טבול

צביה נגר מחייכת. כל מה שנותר לה, לאישה בת ה-70, המתגוררת בבית ישן ומוזנח שנבנה בחופזה עם קום המדינה, זה לחייך. "פעם הייתי נאיבית. חשבתי שאם אנשים מהעירייה מבטיחים משהו, הם מקיימים", היא אומרת, מאיצה בי לאכול פיתה תימנית ומרק תימני תוצרת בית, "היום אני יודעת שנמשיך לחיות כמו בעזה ולשלם מיסים כמו בסביון. ככה זה מותק, התרגלנו".

כשהייתה בת שבע הגיעה נגר לארץ עם משפחתה וששת אחיה מתימן במבצע "מרבד הקסמים". משפחת נגר הייתה אחת מאלפי המשפחות שהגיעו מתימן חסרי כל בין השנים 1949-1950. "לא ידענו כלום על ארץ ישראל", אומרת נגר, "הסוכנות בראש העין נתנה לנו תעודת עולה, שמיכות ומיטת ברזל, העלו אותנו למשאיות ואמרו לנו, 'אתם מתיישבים כאן'. לא ידעו כלום על זכויות ועל בעלות על הקרקע. היינו תמימים, חשבנו שהמדינה שהביאה אותנו דואגת לכל. הבית הזה היה בית חרושת לברזל של ערבים שברחו. לא היה לנו מים, לא היה חשמל, כל האזור היה פרדסים. אחר כך הרסו את הפרדסים והקימו מעברה. בקיצור, גרנו בזבל בלי להתלונן".


איזור הדמדומים בחולון. גיבוב של אורוות וצריפים. צילום: יובל טבול

מרבית תושבי מולדת עזבו את השכונה בשל ההזנחה הסביבתית המתמשכת. מאז שכרישי הנדל"ן גילו את אזור התעשייה המתפתח של חולון ואת האפשרויות הגלומות בו, החל תהליך פינוי התושבים, פרויקט שנמשך למעלה מ-30 שנה. תושבים שניהלו מו"מ קשוח באמצעות עורכי דין קיבלו פיצוי הולם, אם כי יש הטוענים שלא היה די בו לרכישת בית חלופי. כיום נותרו בשכונה כ-20 משפחות בלבד, רובן ככולן קשות יום, שידם לא השיגה לרכוש דירה ולשום גורם מסחרי או עירוני לא היה עד כה עניין לפנות אותם.

בית משפחת נגר, כמו מספר בתים נוספים, איננו בסכנת הפקעה. על פי תכנית המתאר המחודשת של העירייה הם לא קיימים, והאזור בו הם מתגוררים מוגדר כאיזור תעשייה. גם לפי מינהל מקרקעי ישראל השטח עליו בנויים הבתים מאז קום המדינה, מוגדר כאזור מסחרי-תעשייתי.

היית רוצה לעבור דירה?
"אם יתנו לי דירה, בטח שאני רוצה. אין לי כסף לקנות בית. הילדים עזבו, החברים עזבו, המבוגרים מתו, לא נשארו כאן הרבה אנשים. יותר מדי שקט פה. הייתה לנו ישיבה עם מוטי ששון, הוא לא הסתכל בעיניים שלנו. קרא לנו פולשים".

חולון, קיץ 08'. "חלק מהתושבים מוגדרים כפולשים". צילום: יובל טבול

דוברת עיריית חולון, נורית בייסקי, מסרה בתגובה: "שכונת "מולדת" מורכבת ברובה מאזורי מלאכה ותעשייה, שביניהם מתגורר מספר קטן של משפחות, כמה עשרות תושבים. שטחי השכונה הם בבעלות מספר גורמים: מינהל מקרקעי ישראל, עיריית חולון ובעלים פרטיים".

"חלק מתושבי המקום מוגדר כ"פולשים", קרי – אינם בעלי הקרקע עליה הם מתגוררים (אינם רשומים בטאבו). תשלומי מיסי הארנונה והמים מחויבים על פי חוק, גם כאשר מדובר בפולשים.
עיריית חולון נוהגת לספק שירותים עירוניים לשכונה באופן סדיר כמו פינוי אשפה, אספקת מים, תאורה, שירותי חינוך ועוד".