יותר ויותר הורים בחולון ובת ים לא רוצים שילדיהם ייתפסו לא מוכנים ומוציאים אלפי שקלים מכיסם עבור מסלול הכנה לכיתה א'.

"לפני הקורס הוא היה ממש בלחץ נוראי מבית הספר, מהמבחנים, מהצלצול ובעצם הכל נראה לו גדול מדי", מספרת לנה, שבנה עולה לכיתה א' בבית ספר 'יד מרדכי' בבת ים, "בקורס הוא ראה שזה ממש לא כזה מלחיץ ולאט־לאט מלמדים אותם להוציא את הקלמר ומיומנויות נוספות הנדרשות במסגרת בית הספר".

ואיך הוא מרגיש עכשיו לקראת פתיחת שנת הלימודים?

"היום אני יכולה לומר שהוא מאוד מתרגש לקראת ה־1 בספטמבר, וממש מצפה לזה, לכן מבחינתי הקורס הזה היה ללא ספק שווה את זה".

מהי מוכנות?

אז מה היא בעצם בעצם אותה 'מוכנות לכיתה א''?

"כעיקרון זהו שלב התפתחותי שמתרחש סביב גיל שש שבו עולים לכיתה א'", מסבירה ד"ר מיכל איכט, קלינאית תקשורת, מרצה וחוקרת מן המחלקה להפרעות בתקשורת באוניברסיטת אריאל, "במהלכו הילד שלנו צריך להיות בשל ומוכן לעבור מהגן, שהוא מקום שיש בו פעילות משחקית, לסביבה שיש בה בעיקר למידה פורמלית.

"בתוך המונח הגדול הזה גלומות יכולות רבות - מוטוריקה גסה, זאת אומרת אם הילד יכול ללכת קדימה, אחורה, על קו ישר, לקפוץ על רגל אחת ולשמור על תנוחת ישיבה, כי זה מה שעליו לעשות רוב היום מעתה והלאה.

ד"ר איכט. צילום: דוברות אוניברסיטת אריאל

"בנוסף גם כמובן מוטוריקה עדינה, כלומר אחיזה נכונה של העיפרון, שליטה בתנועות של ציור וכתיבה, למתוח קו בין שתי נקודות, לצייר צורות גאומטריות פשוטות, לגזור וכו'".

יכולת נוספת המפרטת איכט היא "התמצאות הילד במרחב החזותי והשמיעתי. זאת אומרת בין היתר יכולת התארגנות טובה, להביא את החוברת הנכונה לשיעור הנכון ולשים על השולחן, ללא מבוגר שיעזור להם.

"כמו כן, יש את נושא הקשב והריכוז שזוכה לכותרות בשנים האחרונות. משמעותו היא היכולת לשבת בכיתה ולהתרכז ללא הסחת דעת מכל רעש קטן. ועוד יכולות רבות, כמו יכולת חשיבה לוגית, בשלות רגשית וחברתית, יכולת לעבוד לבד, בזוג או בקבוצה קטנה, ניצני אוריינות ומודעות פונולוגית - להכיר אותיות, לקשר בין אותיות לצלילים, מיומנות עם ספרים, וזה עוד לפני שהגענו לחשבון שבו נדרש מהילד להכיר מספרים ולמנות אותם תוך כדי משחק".

אהובה שבבו עוסקת בתחום יותר מ־20 שנה ותחת ידיה עברו כבר אלפי תלמידים, מאות מהם למדו במרכז בן גוריון שבחולון. "כמו שהיום יש הכנה ללידה ואין זוג אחד שמוותר על זה, ככה צריך גם הכנה לכיתה א'", היא אומרת, "זה הפך להכרח של ממש כי אנחנו חיים בעידן אחר. היום יש טלפונים ניידים, מסכים, חיים יותר דינאמיים, הכל השתנה ואנחנו צריכים להתאים את עצמנו לעידן החדש. למי שמתלבט אני אומרת שכמו שלרכוש בגד זה דבר טריוויאלי, גם להכין ילד לכזה שינוי חייב להיות טבעי עבורנו".

אצל כל ילד ההתמודדות היא שונה.

"נכון, אני קודם כל מאבחנת את הילד ואז בונה עבורו תוכנית מסודרת, וכך כשמגיעים לחודשי הקיץ כל מיומנויות הלמידה והכישורים שנדרשים ממנו כבר נמצאים בעבודה. הורים נרגעים כשהם מבינים שיש תוכנית עבודה מסודרת ושההכנה היא פעילות שמתבצעת באופן מאורגן. להורים צעירים יש הרבה חששות ולכן גם להם אני עושה הכנה לכיתה א', אני מדריכה את ההורים כיצד להתנהל מול בית הספר, שידעו למה לצפות כי גם עבורם מדובר במהלך חדש ומרגש. זאת השקעה שחשוב שנעשה עבור ילדינו".

קבוצות הכנה

עם כל הרצון הטוב של ההורים לתת את המיטב לילדיהם, מתברר שמדובר בעסק לא זול. "כשפניתי להכנה באופן פרטי דיברו איתי על משהו כמו 3,200 שקל, הייתי המומה", מספרת תושבת חולון שבנה עולה השנה לכיתה א'. "ניסיתי להבין איך אפשר להוזיל עלויות והמפעילה אמרה לי שאם אני מארגנת קבוצה היא תוזיל את המחיר ותיתן לי הנחה משמעותית. בסופו של דבר כולם מרוויחים, ההורים קיבלו כיתה מוזלת, המפעילה קיבלה קבוצה מוכנה ואני קבלתי את הקורס בפחות מ־2,000 שקל. כולנו רוצים את הטוב ביותר עבור הילדים שלנו ואנחנו מתאמצים בשביל זה".

צילום המחשה: קובי קואנקס

בבית ספר 'ראשונים' בבת ים לעומת זאת, הציעו להורים את שבעת המפגשים בקורס 'הכנה לכיתה א'' בחינם, ולטענתה של איריס פרדלין, נציגת הציבור בוועדת חינוך בעיר, זה לא אמור להיות שונה בבתי ספר אחרים.

"בית ספר זה לא עסק פרטי", היא מסבירה, "ולכן, אין הם רשאים לגבות כספים מההורים עבור שירותים שלא מופיעים בחוזרי מנכ"ל. גם אני מכניסה ילד שלישי השנה לכיתה א' ומתרגשת כאילו זו הפעם הראשונה שלי. אבל יחד עם זאת, אני גם יודעת שגן חובה אמור להכין את ילדינו לקראת כיתה א', יחד עם העבודה שלנו ההורים בבית".

"בהנחה שהילד לא לוקה בקושי מאובחן, אין טעם לשלוח אותו לקורסים מהסוג הזה", אומרת יו"ר הסתדרות המורים בבת ים, ענת דדון, "לטעמי, מי שכן צריכים קורס הכנה הם דווקא ההורים, שאולי שכחו את תפקידם.

"דרישות משרד החינוך בנושא מוכנות לכיתה א' לא השתנו לפחות בעשר שנים האחרונות. לכן, הרדיפה הזו אחר מוכנות לכיתה א' בעיניי היא תוצר של שינוי בראייה ההורית, אשר מעדיפים לקנות ולשלם עבור כל דבר שהם יכולים, על פני להקדיש לילדיהם זמן איכות אמיתי".

דדון, מנהלת חטיבה צעירה בעיר, מורה לכיתה א' וגננת גן חובה במקצועה, מציעה להורים לחסוך אלפי שקלים ולעזור לילדים להגיע מוכנים לכיתה א' תוך כדי משחק בבית. "גם כשחותכים שניצל בארוחת צהריים אז אפשר למנות את הכמות ואז אחרי שהילד אכל אחד לשאול כמה נשאר לנו. מבחינתו אמא משחקת איתו, מבחינתי הוא לומד חשבון. אפשר לשבת על הרצפה עם הילדים ולשחק משחקי אותיות ופאזלים או לתת לילדים להמציא משחקים שבהם הם רוצים לשחק עם ההורים. אך לצערי ההורים היום חושבים שזמן איכות עם הילד זה ללכת לסרט והם פשוט שכחו מה תפקידם".

עוד בגן חובה

למרות ניסיונה של דדון להרגיע את ההורים, כאמור, הורים רבים שולחים את ילדיהם לקורסי ההכנה שמציעים להם גם בבתי הספר ולא רק באופן פרטי. דדון גם מסכימה כי הגננות בגן חובה צריכות להכין את הילדים לכיתה א', אך לטענתה, לא ניתן להטיל עליהן את האחריות הבלעדית,

"ישנם ילדים שקולטים מהר יותר וישנם ילדים הקולטים לאט יותר ויכול להיות שהילד הספציפי שלי קולט לאט יותר. זה אומר שעלי לשבת איתו יותר בבית ולחזק אצלו לאורך כל השנה את המקומות החלשים שלו ולא לחפש פתרונות אינסטנט. לא מדובר בפיצוח האטום, אלא בהכרת אותיות ומספרים שתוך כדי שיחה בבית או בדרך לסבתא אפשר בהחלט להקנות".

גם ד"ר איכט מסכימה עם דדון, ומציינת כי "אם אין קושי אמיתי המאובחן על ידי קלינאי תקשורת, הקורסים הללו יכולים להיות מיותרים. אבל הם בהחלט מרגיעים את ההורים שמרגישים לעתים נוח יותר שמישהו מקצועי יעבוד עם ילדיהם". ומציעה להורים שילדיהם נמצאים בגן חובה "להעשיר אותם עם חוגי העשרה לאורך כל השנה, כדי להרגיל את הילד לסיטואציה שבה הוא הולך לבלות בשנים הקרובות".