הצפות ברחוב אהרונוביץ' | צילום: שירות מיינט

הסערה שהתחוללה במרכז הארץ בשבוע האחרון הכתה במלוא הכוח בחולון ובבת ים. תושבים שחרדים לרכושם ומתרעמים על מצב התשתיות הקורסות פרסמו ברשתות החברתיות אינסוף תמונות, סרטונים וטוקבקים זועמים. 

לא רק תיעודים מילאו את הרשתות אלא גם האשמות רבות שרובן מופנות לעובדי הרשויות המקומיות, אלו שאת ימי הסערה בילו ברחובות בניסיון לפנות מרזב שנסתם או לחלץ רכב שנתקע. גולשים רבים הגיבו בדפים העירוניים כי עובדים העירייה שלא עבדו כראוי במהלך השנה הם האשמים במצב ורבים כינו אותם בשמות גנאי, כאלו שהם כנראה רגילים כבר לשמוע, אך חלקם החליטו שלא להבליג

"אני עובד עירייה, או 'אוכל חינם' כמו שרובכם קראתם לי. למוקדנים במוקדי השירות, למנקי הרחובות, לצוותי התשתיות, הביוב, החינוך, הגינון, התברואה וההסברה", כתב בתגובה לדברים עוזר מנכ"ל עיריית חולון לענייני תרבות, רפי וזאנה, בדף הפייסבוק הפרטי שלו, "סתמו את הפה והחזיקו חזק את האצבעות שכל כך קלות על המקלדת (בימים כאלה). 'לא עשיתם כלום כל הקיץ ובגלל זה העיר מוצפת', זה תיאור שמשלב טיפשות ובורות עם חוסר הערכה ואישיות נצלנית עד כדי בחילה".

צילום: תיעוד מבצעי מד"א

גם עובדי השטח שותפים לתחושתו. "אנשים לא מבינים שבכל מדינת ישראל אין עיר עם תשתית שערוכה לגשמים בכמויות האלה", אומר עובד תברואה בחולון. "סופות כאלה מגיעות פעם בשנה בקושי, אין לנו אפשרות להרחיב את כל צינורות הניקוז בעיר. זה אומר להרים את כל העיר לשיפוצים במשך שנים בעלויות מטורפות, זה בכלל לא נתפס. ככה ביוב עובד, אם הוא היה בור ענק הוא לא היה ביוב".

גם בבת ים שותפים עובדי העירייה לתחושה. "אנחנו רק מגיעים לשטח וכבר קופצים עלינו בהאשמות כאילו אני הבעלים של העיר", מספר עובד תברואה בעיר, שאמנם לא הוצפה בסערה האחרונה, אך ידעה לא מעט ימי הצפות ונזקים באירועי גשמים עזים בעבר.

מה היית רוצה לומר לתושבים רגע לפני שסערה נוספת מגיעה?

"של ישכחו שגם לי יש בית בעיר הזאת, גם לי יש ילדים שאני דואג להם והורים שמתמודדים עם מזג האוויר הזה ורוצים שאני אבוא לעזור לפנות את העלים מהגג. אבל אתה בכלל לא חושב על עצמך. אתה שם את התפקיד קודם, ומה אתה מקבל בתמורה? במקרה הטוב כתף קרה. במקרה הרע זה גם מגיע לקללות".