ב-21 באוקטובר 1969 הגיעה חנה שלום, עולה צעירה מפרס לבית החולים 'הקריה' בתל אביב כדי ללדת את בנה התינוק. היא חזרה בידיים ריקות למרות שמעולם לא ראתה תעודת פטירה. כעת יוצאת בתה, לבנת שלום, בחיפוש אחר האח האבוד ופונה לציבור בבקשת עזרה: "גם אצלנו, בני העדה הפרסית, חטפו תינוקות כמו אצל התימנים, אבל אף אחד לא דיבר. עזרו לנו למצוא אותם". 

לבנת וחנה שלום | צילום: מהאלבום המשפחתי

 לבנת שלום מחולון מוכרת בעיקר בזכות הפעילות החברתית שלה. היא מחלקת מזון לנזקקים, מסייעת למשפחות במצוקה ומארגנת ימי הולדת לילדים בסיכון. אך שלום, שלרוב עסוקה בלעזור לאחרים, התגייסה לאחרונה למשימה משפחתית חשובה.

"במשך שנים ידעתי שיש לי אח קטן שמעולם לא זכיתי לפגוש", מספרת שלום. "אמא הלכה ללדת בבית חולים 'הקריה' בתל אביב. זה היה בתאריך 21 באוקטובר 1969 אך למרות ילדה בן זכר בריא ומתוק, הצוות הרפואי הודיע לה שהוא נפטר. מעולם לא הראו לה את הגופה, מעולם לא אמרו לה היכן הוא קבור ועד היום לא מצאנו תעודת פטירה".

לאחרונה החליטה שלום לצאת למשימה ולמצוא את אחיה הקטן. הממצאים הפתיעו אותה. "בעבר לא היו את כל האמצעים לאיתור שיש לנו היום. כשאמרו לאמא שהוא מת היא לא האמינה לרגע, אבל זה היה דור אחר, אנשים תמימים ששיקרו להם. רק כשצף כל נושא חטופי תימן היא סיפרה שהיא מאמינה בלב שלם שהוא חי".

שלום פנתה לעזרת הרשתות החברתיות. "אחרי שפניתי לבית החולים 'איכילוב' שם מאוחסנים היום הרישומים של אותו בית חולים, הבנתי שהבירוקרטיה מאוד מסובכת, לכן גם הפצתי הודעה עם פרטי המקרה שלנו בפייסבוק. תוך זמן קצר פנו אלי שתי משפחות, שתיהן פרסיות ושתיהן מחולון. הן מספרות סיפור דומה מאוד, כשאחד המקרים התרחש באותה מחלקה, ובאותה שנה!".

את חושבת שאחיך עוד חי?

"הדעת לא קולטת שגונבים תינוקות, אבל הורינו נשבעים שראו תינוקות בריאים, אז מה קרה להם? לכן אני מבקשת מכל מי שחושב שיש לו מידע על אחי או על מקרים דומים ליצור עימי קשר. יחד אולי נמצא סוף טוב למקרים האלה".