קידר. "להשקיע בחלשים אבל גם לקדם מצוינות בעיר" | צילום: אבי מועלם

עם סיום שנת הלימודים קבלו הורי תלמידי חולון 'קול קורא' תחת הכותרת 'תנו לגדול בשקט', שקורא להם להרחיק סמארטפונים מילדים ולנסות לעודד אותם להתנתק מהמסכים. הגישה הזאת היא רק חלק מהאג'נדה החינוכית של ראש מינהל החינוך בחולון, אריאלה קידר, שבין כל הציונים והמיצ"בים שמה לעצמה למטרה לקדם מדיניות של צמצום פערים חברתיים.

"אפשר גם בלי טלפונים"

"הטלפונים הניידים הפכו למכה איומה שפוגעת בכולנו", היא מבהירה רגע לפני שהיא פורשת את תוכניתה לניתוק הילדים מהרשת. "אנחנו מעוללים לעצמנו עוול נורא עם המכשירים האלו, כל היום צמודים אליהם וההשפעות הן חמורות. ברמה החברתית, ההתפתחותית, הנוירולוגית ואין ספק שגם בפן הרפואי עוד נשמע על ההשלכות הקשות. לצערי אנחנו המבוגרים כבר נמצאים עמוק בתוך זה, לא זזים מטר בלי המכשיר שלנו, אבל כשמדובר בילדים שלנו עוד אפשר לתקן. אנחנו צריכים ללמד אותם שזה לא חפץ שדבוק ליד שלנו, שאפשר גם בלי".

האם את מתכוונת לאסור הכנסת סמארטפונים לבתי הספר?

"לא. הכוונה שלנו היא לא להילחם בזה, אלא ללמד שאפשר אחרת. ברור לי שאחרי שההורים רוכשים מכשיר יקר זה כבר מאוחר מדי, לכן אנחנו מקדמים עם ועד ההורים העירוני רכישות קבוצתיות של ניידים 'טיפשים' עבור ילדי היסודי, כי היום כבר בכיתה א' יש להם טלפון ביד. יש גבול כמה בית הספר יכול להתערב, הרי בכיתה הם לא מוציאים את המכשירים, אבל אנחנו מבינים שהחינוך לא מסתיים בבית הספר, אלא רק מתחיל כשהם יוצאים ממנו. אנחנו רוצים ללמד אותם להתנתק מהמכשיר, ולעשות דברים אחרים. ועדיין, ההורים הם אלה שצריכים לקבל החלטות נכונות בנושא הזה".

אז מה אפשר לעשות הרחק מהמסך? קידר מקדמת בשנה האחרונה כל נושא שקשור לקהילתיות ופעילות חברתית, דווקא אחר הצהריים. במטרה לעודד תלמידים לקחת חלק בפעילות תנועות הנוער היא פתחה את בתי הספר היסודיים ואיפשרה הקמה של שבטים נוספים.

"יש לתנועות הנוער בחולון מצוקה חמורה של מבנים וברגע שנתנו להם מקום הם פרחו, מ־3,216 תלמידים השנה המספר הגיע ל־5,091 תלמידים. זה נתון מדהים ומרגש. גם על בני השירות נאבקנו. היום ישנם 40 חברי ש"ש (שנת שירות) לשנת הלימודים תש"פ, לעומת שבעה בלבד בתשע"ט. בנוסף יש גם 24 חברי מכינה קדם צבאית ו־23 חברי פרק משימה מתנועות. אלה צעירים שנמצאים בבתי הספר והילדים רואים בהם דמויות לחיקוי ולכן זה משמעותי".

הישג נוסף שמינהל החינוך מתהדר בו השנה הוא מחיקת כל בתי הספר 'האדומים' (שנמצאים מתחת לממוצע הארצי). "השנה היו עוד שישה בתי ספר כאלה ולשמחתי את השנה הבאה אנחנו מתחילים בלי בית ספר 'אדום' אחד בעיר. זאת תוצאה של הדרכה ממוקדת של צוותי בית הספר, העברת האחריות למנהלים והירתמות מלאה לנושא. עוד אחד מהמהלכים החשובים הוא הפיכת כיתות א' לכיתות בסגנון גן, זה אומר שבכיתת הלימוד יש גם מטבחון משחק, פינת בובות ופינות נוספות, ממש כמו בגן.

קידר.  "בנושא הבירוקרטיה אנחנו משתדלים מאוד" | צילום: אבי מועלם

"אי־אפשר לזרוק ילד מגן חובה לכיתה א' ואז להתפלא שהוא כל פעם קם מהכיסא. בגן הם היו רגילים לשחק בין פעילויות וצריך לרכך להם את המעבר. לשמחתי הנושא הזה מוכיח את עצמו והמחנכים מדווחים על כמעט אפס בעיות משמעת בכיתות א', בזמן שבעבר זה היה שלב מאוד מורכב וקשה".

כיצד השינויים בלשכת שר החינוך משפיעים על המינהל בעיר חולון?

"בגדול יש יציבות, אנחנו לא מרגישים את השינויים שיש מלמעלה. ממשיכים לקדם את נושא המתמטיקה שהציב השר הקודם וסך הכל דברים ממשיכים כבשגרה, למעט ענייני בירוקרטיה שקצת תקועים. בנושא הבירוקרטיה אנחנו משתדלים מאוד. בעבר היה כאוס ברישום והמון תלונות של הורים. היום עשינו סדר בשיטת הרישום, הגדלנו את מספר המסגרות ומספר התלונות צנח משמעותית".

"רוצים לצמצם פערים"

כבר 15 שנה שחולון מקדמת למידה מבוססת פרויקטים, ולאחרונה קידר לקחה את הנושא הזה צעד קדימה וקיימה פיילוט של למידה אורבנית. בתוכנית School in the city השתתפו השנה שישה בתי ספר ולשנת הלימודים הבאה הוגשו כבר 11 בקשות חדשות. “לצערי רק ארבע יכנסו כי זה עניין של תקציב, אבל ברור שמורה שרגיל לעמוד מול כיתה ולהרצות לא בנוי לתוכניות חדשניות כאלו, זה מתאים רק למורים שיש להם מתודות לימוד שונות וזה מה שמקדם את התלמידים שלנו”.

למה ילדים צריכים לצאת מהכיתה כדי ללמוד?

"היום אנחנו מבינים שכל מרחב הוא הזדמנות ללמידה ושלא רוכשים השכלה רק בכיתה. זה התחיל משימוש במוזיאונים ובמוסדות התרבות בעיר אבל השנה זה מתרחב. התלמידים יוצאים לשטח ולומדים על הקהילה - מה קורה בעיר, מה האתגרים העירוניים ואיך מצמצמים פערים. לדוגמה, החפירות לרכבת הקלה הן הזדמנות מופלאה ללמוד על העבודות בשטח, תחבורה, על ההשלכות של חפירות בלב העיר, על העסקים מסביב ועל המשמעות של רכבת קלה בחולון".

ומה התוכניות לשנה הבאה?

"אנחנו מאוד רוצים לצמצם פערים ולהשקיע בחלשים אבל גם לקדם מצוינות בעיר. לכן לצד תוכניות חדשניות לקריאה בבית ספר 'יחד' שבג'סי כהן ותגבורים במתמטיקה בכל בתי הספר, גם הגדלנו את מספר המסגרות למצוינות משלוש כיתות ל־15 בשנה הבאה ואנחנו פועלים להגדלת מספר התלמידים שלומדים באקדמיה. אם רוצים באמת לצמצם פערים צריך לראות את כל הצדדים ולתת לכל תלמיד ותלמיד את המקום שלו".