כשאורלי בהט (60) היתה רק סטודנטית צעירה בסמינר היא כבר נקראה לדגל, לשמש כמורה מחליפה באחד מבתי הספר בחולון. מאז חלפו 36 שנה, והקיץ, 'השריף של שכונת בן גוריון', הודיעה רשמית על פרישתה מחינוך.

אורלי בהט | צילום: קובי קואנקס

"זה היה ב־30 באוגוסט, 1983, עדיין לא היתה מחנכת לכיתת המחוננים ב'גורדון' בחולון, ולמרות שעדיין לא סיימתי את התואר ביקשו ממני להתחיל לעבוד שם כי קיבלתי הצטיינות על העבודה המעשית", משחזרת בהט את אותו יום ראשון במערכת החינוך העירונית. "לא ויתרתי ואמרתי שאני עושה את זה רק אם במקביל מאפשרים לי לסיים את שנת הלימודים האחרונה שלי. זאת היתה שנה מאוד מאתגרת, אבל סיימתי את התואר עם תעודת מורה בכירה בהצטיינות".

אחרי ארבע שנים בלבד כבר מונתה לסגנית מנהלת. את השנים הבאות הקדישה בהט להקמת המשפחה ואחרי עשר שנים כסגנית ניגשה לראשונה למכרז לתפקיד מנהלת 'אמירים', התקבלה וכל השאר היסטוריה.

"היו לפחות ארבעה מכרזים לתפקידי מנהלים בכל חולון אבל אני התמודדתי רק באחד כי הרגשתי ש'אמירים' זה המקום שלי וצדקתי", היא אומרת השבוע. "במשך 22 שנה ניהלתי את בית הספר ואני מאוד גאה בהישגים שלנו. בית הספר ידוע באקלים החיובי שלו, בציונים גבוהים במיוחד במיצ"בים ותלמידים מכל העיר מבקשים להתקבל אליו".

מהו הכוח של מנהלת ותיקה?

"קודם כל משמעת. אני מאמינה שכבוד הדדי זה הבסיס לכל מוסד חינוכי ורק משמעת טובה מביאה להישגים ולציונים טובים. לפעמים ההורים חוששים, הם מפחדים שהילדים שלהם לא מסוגלים להתמודד עם משמעת חזקה, לכן הם המציאו לי את הכינוי 'השריף של שכונת בן גוריון', אבל אני מרגיעה אותם כי אצלנו לא ההורים מכתיבים את הטון, אלא ההנהלה".

מהם הפידבקים שאת קיבלת מהילדים?

"כשאני נזכרת בחיבוקים שקיבלתי בכל בוקר בשער, אני מבינה שזאת הדרך הנכונה. הילדים היו רצים לעזור לי עם התיק כי היה בינינו חיבור אמיתי. הם ידעו שאני שם בשבילם. קשה לי לדמיין את הבוקר של 1 בספטמבר בלי צלצול וטקס קבלת התלמידים החדשים, אני באמת לא יודעת כיצד אתמודד עם היום הזה".

ולאן את ממשיכה מכאן?

"יצאתי לפנסיה מוקדמת מרצון ואמשיך בעבודתי כיו"ר סניף הסתדרות המורים בחולון ואזור. בנוסף, קיבלתי מינוי לתפקיד יו"ר האגף לרישום ולוגיסטיקה של הסתדרות המורים. כמנהלת תמיד שמרתי על זכויות המורים, דאגתי שתהיה להם סביבת עבודה נעימה והקפדתי לרענן שורות, לכן מספר ההיעדרויות שלהם היה מינימלי. חשוב לי להמשיך לעסוק בזה".