בילדותנו קיבלנו מסרים שמרניים שונים כגון: "נשים מגדלות ילדים בבית וגברים דואגים לפרנסת המשפחה". אלה אמירות שהתאימו לזמן אחר ולדור אחר.

מאז העולם התקדם קצת. התנועה הפמיניסטית, שדרשה שוויון זכויות והזדמנויות לנשים, מקבלת היום הזדמנות ליזמות נשית גם בתחום הזוגיות.

המחשה: shutterstock

יוצא לי לשוחח עם נשים איכותיות, יפות ומצליחות שמצהירות בפניי: "אין מצב שנתחיל עם גבר". הן מדגישות שזה תופס גם במקרה שמדובר במישהו שעשוי להיות "האביר על הסוס הלבן".

בשום מקרה? אני מקשה עליהן.

והן מכריזות: אני אישה. אני לעולם לא אעשה את הצעד הראשון.

ומה דעתי על כך? שטויות במיץ עגבניות!

אין שום הצדקה לכך שנשים יחושו לא בנוח להתחיל עם גברים שמוצאים חן בעיניהן.

הסטיגמה שאישה שמתחילה עם גבר היא אישה פחות מכובדת, ושבעצם הגבר הוא היחידי שצריך ליזום – אחרת הוא יזלזל באישה והקשר לא יבשיל למשהו משמעותי – איננה רלוונטית עוד לימינו.

 אני ממליצה לנשים: במקום להתבייש ולהתייבש, כאשר את נמצאת בסיטואציה חברתית ופוגשת גבר שמוצא חן בעיניך, קחי עמדה אקטיבית.

אין סיבה לוותר מראש.

לעיתים הגבר עסוק ובתום לב לא פנה אל הגברת – וזו בדיוק ההזדמנות לתפוס בצורה מכובדת את תשומת ליבו ולרמוז שהוא דווקא מוצא חן בעיניך.

במקום לרצות את הסביבה השמרנית, אפשר בהחלט ליזום תוך שמירה על כבוד עצמי. לא כל מי שמתחילה עם גבר היא נזקקת לאהבה, אלא פשוט בחורה עדכנית שיודעת להעריך את עצמה ומחליטה לנקוט עמדה אקטיבית ולא פסיבית.

אישה שלא מחכה רק למזל, לקופידון או ליד הגורל.

כל אלו נכונים גם, אבל אפשר קצת בחוכמה לזרז אותם על ידי יזמות נשית ואסרטיביות, תוך שמירה על גישה פתוחה, נעימה, מחייכת ומכבדת.

אז קדימה, נשים יקרות, אזרו אומץ.

אם תחושת הבטן שלכן אומרת שזה הגבר בשבילכן, אל תהססו לעשות את הצעד הראשון.

הכותבת היא הראלה ישי, שדכנית ובעלת רשת משרדי השידוכים דו-לב, ומחברת הספרים "סטטוס: בזוגיות" ו"שניים סוכר"