קלו־בלקין והחתולים. "הם דיירי העיר וחייבים טיפול" | צילום: קובי קואנקס

תושבים שמבקשים מעיריית חולון לסרס חתול רחוב מתפלאים בכל פעם מחדש לקבל סירוב. הסיבה לכך היא שעיריית חולון עורכת מבצעי סירוס פעמיים בשנה, עם מכסה של 2,000 סירוסים בכל פעם.

כדי להבין מדוע מדובר בטיפה בים שלא באמת מועילה לצמצום אוכלוסיית חתולי הרחוב בחולון, אומרת קלו־בלקין, חובבת חתולים מקומית: "חתול פצוע או חולה הוא מפגע תברואתי, הוא הופך פחים והוא מפיץ מחלות. אז מספיק לנסות להפוך אותם לדאגה פרטית של מתנדבי העיר, כי אנחנו קורסים תחת הנטל".

יכולת רבייה גבוהה

בכל מדינת ישראל יש כשני מיליון חתולי רחוב, ובחולון יש בממוצע 25 אלף חתולי רחוב. "לחתול יש יכולת רבייה גבוהה מאוד", מסבירה קלו־בלקין, "לכל חתולה יש שלושה מחזורי ייחום בשנה ובכל אחד היא ממליטה בין חמישה לשישה גורים, ומתוכם ארבעה שורדים בממוצע".

על פי הנתונים האלה כל גור בממוצע מתרבה לעוד ארבעה גורים בתוך שליש שנה. המשמעות היא שמחתולה אחת לא מסורסת מצטרפים לחולון יותר מ־60 חתולים חדשים בתוך שנה. קלו־בלקין: "חתולה אחת שלא נכנסה למכסת 2,000 החיסונים של עיריית חולון היא להקה שלמה של חתולי רחוב. רק בשכונה שלי באגרובנק יש לפחות 40 חתולות רחוב לא מסורסות, והמספרים רק גדלים".

אז מה אפשר לעשות?

לטענת קלו־בלקין, האחריות היא קודם כל של הרשות, שצריכה להפוך את המבצעים לשירות קבוע. "צריך לשכוח מכל הקונספט של המבצעים", היא אומרת, "ולהפוך את זה לשירות שהעירייה מספקת לתושבים. בשביל זה אנחנו משלמים ארנונה. אז כמו שדואגים לעשות עדלאידע במיליוני שקלים, למצוא תקציבי ענק לבניית בתי כנסת ומוזיאונים ולממן בחירות, שימצאו כסף גם לזה. נמאס לנו כבר מאוכלי הבורקס שנזכרים בבעלי החיים רק בבחירות. הפעילים בחולון נמצאים על סף קריסה, יש בינינו כאלה שמוציאים 2,000 שקל בחודש והגיע הזמן שנשמיע את קולנו".

מה את עונה לאלה שאומרים שזה עניין שולי, של כמה משוגעים לדבר?

"שאנחנו משלמים מיסי עירייה בדיוק כמו כולם, אך נמצאים בתחתית סולם העדיפויות של העירייה. מדובר באינטרס של כולנו, לא רק של אוהבי בעלי החיים. כשהחתולים מסורסים הם פחות מתרבים, יש להם יותר אוכל אז הם לא הופכים פחים והם לא חיים בפחד ורצים לכביש ומסכנים אחרים. אבל הכי חשוב, חתול בריא לא מפיץ מחלות כמו סקביאס ותולעים. הם אמנם לא תושבים, אך הם דיירי העיר וחייבים לטפל בהם".

קלו־בלקין. "יש איזורים  שלמים עם שנאה אמיתית למאכילי חתולים" | צילום: קובי קואנקס

"איומים ואלימות"

קלו־בלקין טוענת שבדומה לחיות בר אחרות, צמצום השטחים הירוקים בעיר פוגע גם בחתולי הרחוב. "עם כל הבנייה החדשה בעיר, הרבה חתולים מאבדים את המחסה שלהם והם רצים לרחובות, שם הם נפגעים על ידי מכוניות ועל ידי רוכבי אופניים חשמליים שלא מרחמים עליהם. יש כאלה שאפילו לא מנסים לרגע למנוע פגיעה".

הכרת חתול רחוב שנפגע באופן אישי? 

"כן. במשך שנים האכלתי חתול מאז שהיה גור, שיום אחד נפגע מאופניים חשמליים, הוא איבד את הרגל האחורית וכמעט דימם למוות. כמובן שרוכב האופניים בכלל לא נשאר לראות מה קורה איתו או ניסה לעזור. לקחתי אותו לטיפול רפואי ואחרי שיקום ארוך מצבו השתפר. היום הוא חי איתי ולשמחתי הפגיעה לא גרמה לו לאבד את שמחת החיים והשובבות". 

לפני כשנתיים נעשה ניסיון להקים מרפאה לטיפול בגורי חתולים בחסות העירייה, אולם לאחר שוועדת הבריאות דנה בכך ובחנה הצעה של חבר הוועדה אבי קציני ושל אודליה צריקר, פעילה נוספת עבור חתולי העיר, ההצעה נגנזה.

קלו־בלקין אמנם התאכזבה, אך לא הופתעה: "כל כמה שנים מעלים רעיון חדש, אבל בפועל שום דבר לא זז, זה לא מפתיע אותי כי אני מתווכחת עם פקחים על בסיס קבוע. לצערי פקחי עירייה רבים לא מכירים את החוק, לא יודעים שמותר להאכיל במזון יבש ובכלים מסודרים, שמותר להשאיר כלי מים ושזה לא עברה על החוק לטפל בחתולי רחוב. יש אזורים שלמים בחולון עם שנאה אמיתית למאכילי חתולי הרחוב.

אני חושבת שכל מי שעוסק בזה יודע שהוא חייב להיות תמיד עירני כי אי־אפשר לדעת מתי יגיע מישהו שלא באת לו טוב בעין, יעיף לך את האוכל, יבעט בחתולים ויאיים עליך. אחרי שנים של ניסיון אני כבר ממש רגילה לאיומים באלימות, כאילו אני האויבת".

קלו־בלקין. יוזמת הפגנת מחאה | צילום: קובי קואנקס

"כל האמצעים כשרים"

בעבר קלו־בלקין התנדבה ועבדה באנונימוס, היא מסייעת למצוא משפחות מאמצות ואומנה לבעלי חיים, מאכילה את החתולים בעיר ומשלמת עבור טיפול רפואי וחיסונים, ובל"ג בעומר היא מארגנת סיורים בכל הארץ למניעת פגיעה בבעלי חיים באזורי המדורות.

בימים אלו היא מארגנת הפגנה שתקרא לעירייה לשנות גישה ולהתחיל להשקיע בחתולי העיר. "אנחנו צריכים להגדיל את מכסת הסירוסים ל־10 אלף לפחות, לתת יותר שירות ויותר טיפולים רפואיים. מבחינתנו ההפגנה היא רק ההתחלה ובטח לא הסוף. כל האמצעים החוקיים כשרים, נגיע למועצת העיר, נעשה רעש וניפגש ולא נוותר. אנשים שוכחים שבעבר כלבים חיו בלהקות ברחובות, שכחו כמה מסוכן ולא נעים זה היה. אם אנחנו לא רוצים שהמדינה תיקח 'חסות' על הנושא ותתחיל להרדים, כמו שעושים לכלבי רחוב, חייבים לפעול לפני שיהיה מאוחר מדי.

"לציבור אני קוראת להצטרף אלינו ולמקרה שמישהו שכח - לחתול אין מזגן, אין אוכל זמין ואין אספקת מים קבועה. אם אנחנו לא נטפל בהם הם יסבלו בצורה קשה וזה לא מגיע לאף אחד".

מעיריית חולון נמסר בתגובה: טענות הפעילים אינן נכונות. חולון היא העיר הראשונה שהציבה מתקני האכלה מעוצבים לחתולים. בשנים 2019-2017 עוקרו וסורסו בעיר כ־4,000 חתולים וחתולות; העירייה מטפלת בחתולים ובכלבים חולים או פצועים בבית החולים הווטרינרי שבבית דגן בסכום של כ־40 אלף שקל בשנה; חולון מצויה בין הערים היחידות בארץ, שבהן הווטרינרים העירוניים והמפקחים הווטרינרים זמינים במשך 24 שעות ביממה (כולל שבתות וחגים); בנוסף, בימים אלה מצויה בשלבי אישור תקציב אחרונים תוכנית להקמת מרפאה וטרינרית בתחום משרדי השירות הווטרינרי העירוני".