בשיחה עם כפיר קלברס הוא נשמע בטוח בעצמו, מלא במסרים חיוביים והשלמה עצמית, אבל הוא מתאר חיים שונים לגמרי, כילד בחולון.

"תמיד ידעתי שאני שונה", הוא מספר. "הרגשתי שמשהו בי לא תקין. כשחלמתי לראשונה על ילד מבית הספר בכלל לא הבנתי מה המשמעות של זה, אבל זה עשה לי תחושה טובה למרות שהרגשתי שזה לא נכון".

קלברס. "מעדיף לחיות בחולון" | צילום: קובי קואנקס

היום, כאשר הוא כבר בן 38, הוא מציין שבע שנים למהפכה שעשה בחייו, אחרי שיצא מהארון. ממרום ניסיונו הוא משמש מאמן אישי עבור נשים וגברים בקהילה הגאה, ובעיקר מחפש אהבה. "לכל אדם יש ארון לצאת ממנו", הוא אומר, "ואף פעם לא מאוחר מדי למצוא את האושר".

"פחדתי מהרגע הזה"
בגיל 13 אביו, שהיה איש צבא, נדרש במסגרת תפקידו לעבור להתנחלות בשומרון וקלברס הסתיר את תחושותיו וניסה לפצות על השונות שלו בציונים גבוהים והתנהגות למופת.

"הרצון להיות שייך ושיהיו לי חברים קיבל תפקיד מאוד משמעותי בחיי. לא סיפרתי לאף אחד מה שאני מרגיש או חווה ועשיתי הכל כדי לקבל אהבה. לבשתי מסיכה והסתרתי את מי שאני כי חשבתי שמשהו בי לא בסדר. אפילו לא העזתי לחפש את זה באינטרנט כי פחדתי להכיר בזה".

בגיל 18, כשהתגייס לחיל הים, ההכחשה לטענתו החלה לפגוע בבריאותו. "אלו היו שנים מאוד קשות", הוא מספר. "המון תורנויות, שמירה ועבודות מטבח. אני זוכר את עצמי בחדר שנראה כמו צינוק מהסרטים עם עשרות סירים מלוכלכים והבנה שאני לא יוצא מכאן עד שאני מסיים לנקות הכל לבד.

"יש בזה משהו מאוד מדכא, לא מספיק שאני צמצמתי את מי שאני כי הכחשתי את הנטייה המינית שלי, הצבא בא וצמצם אותי עוד יותר. לא היו לי מחשבות אובדניות כמו שהרבה חיילים מספרים, אבל זה היה קשה מאוד והתחלתי לחוות התקפי חרדה.

"הגעתי למצב שהיה לי שיתוק מוחלט בידיים, רעידות בכל הגוף וקוצר נשימה. אחרי שהלחץ של השירות ירד הצלחתי לחזור לעצמי".

שנה אחרי שהשתחרר מהצבא, קלברס הוזמן לערב מחווה למשרתי מילואים. "זאת היתה הזדמנות לראות את כל החברים שלי. אבל כשהראו מצגת עם תמונות טקסט על כל אחד, המנחה זרק 'כפיר עכשיו אנחנו יודעים שאתה לא הומו', וזה שבר אותי.

"כולם בהו בי ואני רק רציתי לקבור את עצמי. הרגשתי כל כך בודד והחלטתי שאני חייב זוגיות. עשיתי הכל כדי להכיר אישה.

קלברס. "פחדתי מהיציאה" | צילום: קובי קואנקס

ואכן, הוא מצא אהבה ובת זוג. "בהתחלה היה לנו קשר מדהים, התאהבנו והרגשתי שאני מסוגל לעשות את זה. הייתי מאושר שיש אדם בעולם שאוהב אותי ולמרות שהקשר הידרדר החלטנו להתחתן.

"הייתי ממש גאה להיות גבר נשוי, אבל המציאות היתה שבמקביל לקשר שלנו נפגשתי עם גברים. זה הגעיל אותי לדעת שאני בוגד באשתי אבל הייתי זקוק לזה. בדיעבד אני מבין שזאת טעות. אין דבר שחזק יותר מאיתנו אבל אני לא עמדתי בזה".

לאחר כשנה קלברס ואשתו החליטו להתגרש, הוא עזב את עבודתו, שב לבית הוריו ובגיל 27 הרגיש אבוד יותר מתמיד. "לא יצאתי מהארון אבל התחלתי לצאת עם גברים ונכנסתי למערכות יחסים הרסניות.

"כל הזמן האשמתי את עצמי וניסתי להבין איפה אני טועה. עשיתי הכל כדי לקבל אהבה ונכנסתי להרס עצמי עמוק מאוד. שנאתי את עצמי ועברתי לילות שלמים של בכי, בחילות, מיגרנות, לא יכולתי לישון או לאכול והתפתלתי מכאבים בלילות.

"ביום אחד הבנתי שאני חייב לשים לזה סוף כי המצב שלי רק הולך ומחמיר ולראשונה בגיל 31 החלטתי לצאת מהארון מול הוריי וסבתי. במשך שנים פחדתי מהרגע הזה, הייתי בטוח שזה ייגמר ברע, חששתי שהם יזרקו אותי או יתכחשו לי וכאדם משפחתי שרואה במשפחה שלו את העוגן המרכזי בחיי, לא יכולתי לדמיין חיים בלי משפחתי".

אבל משפחת קלברס הפתיעה, ההורים קיבלו את זה בשלוות נפש, אפילו הסבתא סירבה להתרגש ונזכרה שהיא מכירה כבר אנשים מהקהילה. "סבתא שלי אמרה שגם הזמר הראל סקעת הומו אז זה ממש לא ביג דיל. למרות שעד היום היא מנסה להכיר לי נשים, את הבשורה היא קיבלה ברוגע.

"פתאום הבנתי שהשמיים לא נפלו ושההורים שלי מקבלים אותי, אז החלטתי להמשיך את הגל ובאותו ערב יצאתי למעין מסע כומתה של יציאה מהארון. עשיתי סבב אצל כל חבריי וסיפרתי להם שאני הומו.

"כולם קיבלו את זה ממש יפה, חלק חשדו, גם חבר דתי הגיב יפה. הוא אמר שהוא לא מקבל את זה אבל הוא מקבל אותי ועבורי זה היה מספיק".

"לא מעודד יציאה"
היציאה מהארון בגיל מאוחר גרמה לקלברס לעשות שינוי נוסף בחייו, הוא הלך ללמוד קואצ'ינג ולאחר תהליך ארוך, שכלל טיפול פסיכולוגי ומסע אישי, הוא החליט להתפטר מעבודתו בחברת תקשורת ולפתוח קליניקה לאימון אישי.

"רק כשהבנתי שכולם מקבלים אותי", הוא נזכר, "קלטתי שאין שום סיבה שאני לא אקבל את עצמי. שנים חששתי להכיר להם את כפיר ההומו, עד ששכחתי להציג להם את כפיר האמיתי, כי הנטייה המינית שלי היא לא הדבר היחיד בי וגם לא המרכזי, היא רק חלק ממני.

קלברס. "יש כללים שונים בקהילה" | צילום: קובי קואנקס

"הביטחון העצמי שלי עלה לשמיים, פתאום הייתי גאה במי שאני, אפילו עברתי לתל אביב 'בירת הגייז' כדי לחוש קצת את החיים בקהילה, אבל היום אני מעדיף לחיות בחולון.

"יש יותר שקט וגם אפשרות לפתוח קליניקה בבית. היום אני מאמן לפיתוח ביטחון עצמי לקהילה הגאה, אני מרצה לאימון במכללת ICCM, ושדרן ברדיו החברתי הראשון בתוכנית שנקראת ‘מדברים גאווה’ וכל המתאמנים שלי הם מהקהילה”.

מדוע אתה מתמקד באימון הקהילה הלהט"בית בלבד?
"כי יש המון קונפליקטים שמשותפים לנו, בקהילה תמיד יש תחושה שרק אדם שרירי, חזק ומטופח מוצא אהבה. יש המון חוסר ביטחון עצמי, רדיפה אחרי ריצוי וקושי למצוא זוגיות. יש כללים שונים בקהילה ולכן גם האימון מתמקד בזה.

"בנוסף, יש את עניין היציאה מהארון, למרות שאני מאמן כל מיני סוגי אנשים, גברים נשואים בארון, אנשים שיצאו מהארון וכאלו שעוד חושבים על זה. אני מאמין שלכל אדם יש ארון לצאת ממנו ומסע לעבור כדי לאהוב את מי שהוא.

"כל אחד צריך למצוא עוגן חיובי בחייו, לשנות את התפיסות הישנות שמעכבות אותו ולהדליק את האור שיש בו. חשוב לציין שאני לא מעודד יציאה מהארון, זאת החלטה שכל אדם מקבל לבד. אני רק מלווה את התהליך הזה ותהליכים נוספים שעובר אדם גאה".

לאחרון הוציא קלברס ספר שנקרא 'התעוררות - מסע של ניצחון', בו הוא משתף את סיפור חייו, בשילוב מדריך מעשי להעצמה אישית. הוא גם השיק הרצאה תחת אותו שם, שאותה הוא מעביר ברחבי הארץ. "בסופו של יום אני גם מחפש אהבה", הוא מסכם.

"אף פעם לא מאוחר מדי להיות מאושר, להקים משפחה כמו שאני חולם ולהיות נאמן לעצמי. אין דבר חשוב יותר מהאושר שלנו, ואף פעם אסור לוותר עליו".